בנק ישראל חוזר לשוק ומקפיץ את הדולר מעבר לרמת 3.60 שקלים
הבנק המרכזי רכש מאות מיליוני דולרים לאחר קביעת היציגים והעלה את הדולר אל רמת 3.605 שקלים - אולם עדיין מדובר ברמת שפל של שנתיים וחצי; היורו מתחזק ב-0.4% ונסחר תמורת 3.96 שקלים ליורו; מוקדם יותר היום: הדולר היציג נקבע על 3.59 שקלים; פריקו: "ההתערבות של בנק ישראל הייתה בהיקף קטן, אבל המסר לשוק גדול"
בנק ישראל חזר לשוק: הבנק המרכזי רכש היום (ב') מאות מיליוני דולרים (לאחר קביעת היציגים) והקפיץ את הדולר אל מעבר לרמת 3.60 שקלים - זאת לאחר שהמטבע האמריקאי איבד 0.3% מערכו במהלך יום המסחר ושערו היציג נקבע על 3.59 שקלים. כעת, הדולר עולה ב-0.2% (בהשוואה לשער היציג) ונסחר ברמת 3.605 שקלים לדולר - אולם עדיין מדובר ברמת שפל של שנתיים וחצי.
- "התקפה על מערכות המסחר של הבורסות תגרום לכאוס פיננסי"
- יש לנו בורסה משנית, עכשיו רק צריך אחת ראשית
- היורו איבד גובה אחרי הבחירות בצרפת: "בחירתו של מקרון הייתה כבר מתומחרת"
היורו מתחזק ב-0.4% ונסחר תמורת 3.96 שקלים ליורו, זאת לאחר שעלה היום ב-0.6% ושערו היציג נקבע על 3.94 שקלים. בעולם, היורו מתחזק ב-0.5% מול הדולר והצמד נסחר ברמת 1.098 דולרים ליורו.
המטבע האמריקאי, שלא מצליח להרים את ראשו מול המטבע הישראלי, השלים היום ירידה של 6.5% מתחילת השנה. היחלשותו של הדולר והתחזקתו של השקל ממשיכות להדאיג את בנק ישראל שהתערב בשוק בפעם האחרונה שצמד המטבעות נסחר ברמת זו. מתחילת השנה רכש הבנק בראשותה של ד"ר קרנית פלוג קרוב ל-4 מיליארד דולר - עלייה משמעותית ביחס לקצב הרכישות בשנים האחרונות. כעת, רמת יתרות המט"ח של הבנק עומדות על 105 מיליארד דולר. עם זאת, למרות הרכישות, השקל ממשיך להיסחר סביב רמות שיא נומינליות מול סל המטבעות.
לפי דוד רזניק מלאומי שוקי הון, נראה כי בשנה הקרובה צפוי בנק ישראל להמשיך עם קצב הרכישות הגבוה: "בנק ישראל מיצה את כל הכלים המוניטריים העומדים ברשותו ובעיקר השימוש בריבית, ומאידך הכוחות הפועלים להתחזקות השקל נמשכים ובהיבטים מסוימים אף התגברו מתחילת השנה (על רקע הירידה למשל בגרעון חשבון הסחורות)". רזניק סבור שתקוותו של בנק ישראל לשינוי המגמה תלויה בהמשך העלאת ריבית הפד בארה"ב וכן להתחלת תהליך הידוק מוניטארי כזה או אחר בגוש היורו במהלך שנת 2018.
ד"ר קרנית פלוג - נגידת בנק ישראל צילום: אוהד צויגנבג
המצב הכלכלי טוב
מחר צפוי להתפרסם האומדן הראשון לנתוני הצמיחה של הרבעון הראשון בישראל. לאחר שני רבעונים חזקים מאוד בהן נרשמה צמיחה של 4.3% ו-6.3%, בפסגות מעריכים כי קצב הצמיחה יאט במעט. אורי גרינפלד, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות סבור שזה לא אומר כמובן שהפעילות הכלכלית במשק בבעיה אלא שלאחר שני רבעונים כל כך חזקים קשה להמשיך ולצמוח באותו הקצב: "האינדיקאטורים השוטפים מלמדים שקצב הצמיחה במשק עשוי להמשיך ולהיות חזק גם ברבעון הראשון של 2017. המדד המשולב של בנק ישראל למשל עלה במהלך הרבעון הראשון בקצב שנתי של 4.3%, זאת בהשוואה ל-5.5% במחצית השנייה של 2016".
גרינפלד מציין שסקר החברות של בנק ישראל (שהוא אינדיקאטור מקדים מצוין לפעילות במגזר העסקי) תפס ברבעון הראשון תאוצה ועומד על מאזן נטו של 17 נק', הרמה הגבוהה מאז 2010. גם כניסת התיירים לישראל עלתה ברבעון הראשון ב-22% לעומת התקופה המקבילה אשתקד והנתונים לאפריל מלמדים על עליה נוספת ברבעון השני. בנוסף, הוא אומר, אינדיקאטורים אחרים כמו סקרי הסנטימנט של המגזר העיסקי ושל הצרכן היו גם הם חיוביים ורומזים על צמיחה מהירה.
"בשורה התחתונה, גם ברבעון הראשון של 2017 (וכנראה אפילו במחצית הראשונה) קצב הצמיחה במשק צפוי להמשיך ולהיות גבוה מאוד. זה לא ישפיע על מדיניות הריבית של בנק ישראל אבל בהחלט עשוי לתמוך בפירמות שעיקר פעילותן היא מקומית", סיכם הכלכלן.
יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכוים מימון והשקעות אמר כי "ההתערבות של בנק ישראל הייתה בהיקפים לא מאוד משמעותיים אבל במטרה להעביר מסר לשוק שירידה מתחת לרמת 3.6 שקלים לדולר מגיעה עם תגובה. הפעולה הנוכחית של בנק ישראל מקורה ככל הנראה כתגובה לאירועים בזירה הגלובלית ולחולשת הדולר אל מול המטבעות לצד הזינוק במחירי הדלקים. דווקא המדד הנמוך יחסית לא היווה טריגר להתערבות של בנק ישראל, אין כאן חדשה מבחינת בנק ישראל. בנק ישראל כבר הכריז שלא יפעל לפני הרבעון הראשון של 2018, לאור הדולר החלש אין לבנק ישראל סיבה לפעול לצמצום פער הריביות השלילי דרך העלאת ריבית, שכן פער הריביות השלילי תומך בדולר ופוגע בכל מי שרוצה למכור דולרים ולקנות שקלים".
