דעה
יש לנו בורסה משנית, עכשיו רק צריך אחת ראשית
הרעיון של בורסה משנית - שהרגולציה בה פחות נוקשה - הוא טוב. עם זאת, בשוק הון תקין, הקמת בורסה משנית אמורה לבוא אחרי שיש כבר בורסה ראשית חיה ובועטת – וזה לא המצב כיום
יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר, הגיש אתמול (ד') את הדוח השנתי של הרשות וחשף שאחת מתכניותיו העתידיות היא להקים בורסה "משנית" בישראל. האוזר אולי לא שם לב, אבל הבורסה באחוזת בית היא כבר בורסה משנית לכל דבר ועניין.
- האוזר בתחזית אופטימית: "מגמת העלייה בהנפקות בת"א צפויה להתחזק"
- "ההגירה ופצצת הזמן הדמוגרפית ימשיכו להיות בעיה מרכזית של האירופאים"
- בעקבות החלטת בג"ץ בעניין חוק מס דירה שלישית: "היכונו לעליית מחירים"
הרעיון של בורסה משנית על פניו נשמע טוב. בורסה ייעודית המהווה תחליף לבורסה הראשית, שהדרישות הרגולטוריות בה פחות נוקשות - במטרה לסייע לצמיחתם של עסקים קטנים ובינוניים, שכיום מתקשים לקבל אשראי מהבנקים ונגישותם לאשראי קמעונאי מוגבלת. עם זאת, בשוק הון משוכלל ותקין, הקמת בורסה משנית תגיע לאחר שיש כבר בורסה ראשית חיה ובועטת – וזה לא המצב כיום.
הבורסה בת"א סובלת בשנים האחרונות מגל של עזיבות ומירידה חדה במחזורי המסחר כתוצאה מכך. מניות של חברות קטנות ובינוניות הנסחרות בבורסה, מרכזות לרוב מסחר דליל היוצר נזילות נמוכה שמקשה על המשקיעים לבצע עסקאות וגם על החברות לגייס הון נוסף.
כיום, לחברות קטנות ובינוניות הנסחרות בבורסה ורוצות לגייס הון משמעותי, מעבר לסכום הראשוני אותו גייסו בהנפקה, אין אלטרנטיבה אחרת חוץ מללכת למוסדיים שמנצלים את עמדת החולשה הזאת ורוכשים את המניות המוצעות בהנחה משמעותית ממחיר השוק. במילים אחרות, חברה של הצליחה בהנפקה הראשונה תצטרך למכור בזול חלקים גדולים מעצמה בהנפקות הבאות.
לפי משרד הכלכלה, עסק קטן הוא עסק בו עובדים עד 50 עובדים ומחזור המכירות שלו עומד על כ-25 מליון שקל. עסק בינוני הוא עסק בו עובדים עד 100 עובדים ומחזור המכירות שלו מסתכם בכ-100 מליון שקל. לפי הערכות, חברה עם מחזור מכירות ממוצע של 70 מיליון שקל תייצר רווח תפעולי של כ-10 מיליון שקל, רווח נקי של 6 מיליון שקל והיא צפויה להיסחר בבורסה בת"א לפי שווי שבין 50 מיליון שקל ל-100 מיליון שקל (לפי מכפיל מכירות של 1.4-0.7). מבט אל החברות הנסחרות כיום בבורסה בת"א מלמד שמתוך סך כולל של 456 חברות, ישנן 136 חברות (30%) בעלות שווי נמוך מ-100 מיליון שקל. יחס דומה ניתן למצוא בבורסה המשנית של לונדון, ה-AIM, שבה נסחרות כ-1,000 חברות שכ-400 מהן שוות פחות מ-100 מיליון שקל (40%). נותנים אלו הם עדות לכך שהבורסה בת"א עונה יותר להגדרה של בורסה משנית מאשר להגדרה של בורסה ראשית.
הקלת הדיווח הכספי מדי חצי שנה, ולא מדי רבעון לתאגידים קטנים היא צעד מבורך, אבל לוקחת את הבורסה לכיוון המשני, הדליל. על מנת להחזיר את הבורסה לפסים של צמיחה ולעורר את מחזורי המסחר הרשות צריכה למקד את המאמץ בלהוציא לפועל מהלכים שיחזירו את החברות הגדולות לכאן. חברות אלו הן היסודות של הבורסה, והן יביאו איתן משקיעים מכל רחבי העולם שישקיעו גם בחברות הקטנות והבינוניות. בורסה ש-35 ממניותיה מרכזות כמחצית ממחזור המסחר היומי צריכה עוד חברות כמו איתוראן, אסם ומלאנוקס והדרך של הרשות לעשות זאת נמצאת בהשקעת משאבים, הורדת חסמים רגולטרים, הגדלת היצע מכשירי ההשקעה, הפחתת העמלות ולוודא כי האכיפה לא תשתק את פעילות החברות.