בלעדי לכלכליסט
דיסקונט במגעים לאספקת שירותי מחשוב לבנק אגוד
העסקה מוערכת ב־800 מיליון שקל לעשר שנים. לאגוד אין מערכת מחשוב עצמאית ועד היום הוא קיבל את השירותים מבנק לאומי. האחרון סיים את ההסכם עם אגוד בעקבות התמקדות בבנק הדיגיטלי "פפר" והותיר את אגוד עם אתגר משמעותי
בנק אגוד במגעים מתקדמים לרכישת שירותי מחשוב מבנק דיסקונט, לאחר שההתקשרות שלו בנושא עם בנק לאומי הסתיימה פורמלית בסוף 2016 — כך נודע ל"כלכליסט". העלות המוערכת של ההתקשרות, אם תצא לפועל, היא 800 מיליון שקל לעשר שנים.
- ועד המנהלים בבנק דיסקונט הכריז על סכסוך עבודה
- קריסה יקרה: הקקאו מחק לפועלים ודיסקונט 50 מיליון דולר
- זינוק של 21% ברווח הנקי של בנק דיסקונט - 905 מיליון שקל ב-2016
בניגוד לבנקים הגדולים, לאגוד אין מערכת מחשוב עצמאית. אגוד הוא אחד הבנקים הקטנים בישראל, וממוקם שישי בהיקף תיק האשראי שלו. בעשור האחרון בנק לאומי העניק שירותי מחשוב ותפעול לחלק ניכר ממערכות הליבה הבנקאיות שלו. ההסכם הסתיים בדצמבר 2016, ולאומי הודיע כי אינו מעוניין לחדשו.
בעת שדודו זקן היה המפקח על הבנקים, הוא דרש מהבנקים הקטנים להפסיק להסתמך על מערכות מחשוב של בנקים מתחרים, אך המפקחת חדוה בר ביטלה את ההוראה. לפי הערכות, לאומי החליט על סיום ההתקשרות מכיוון שהוא משקיע משאבי עתק בפיתוח מערכת המחשוב של הבנק הדיגיטלי "פפר", ואינו מעוניין לחלוק את הטכנולוגיה שלו עם אגוד.
לפי ההסכם בין לאומי ואגוד, יש תקופת מעבר של עד שלוש שנים עד לסיום ההתקשרות. אגוד התחיל לבחון ספקים חלופיים כבר בסוף 2015, ובדו"חות 2016 של הבנק נכתב כי התקשרות עם ספק חלופי הוא אחד האתגרים המשמעותיים שלו. אגוד אף הגדיר את סיום ההתקשרות עם לאומי כאחד הסיכונים המהותיים שהבנק נערך לניטורם וניהולם.
עלות ההתקשרות של אגוד מול לאומי עמדה על כ־50 מיליון שקל בשנה, אך לפי הערכות, במגעים מול דיסקונט מדברים על עלויות של 70–80 מיליון שקל בשנה, כולל עלויות הקמה חד־פעמיות. לאגוד יש הון עצמי של 2.5 מיליארד שקל בלבד, ולכן מדובר עבורו בהוצאה משמעותית.
בנק אגוד, שמנוהל על ידי ישראל טראו, נשלט עד 2009 על ידי בנק לאומי. באותה שנה נמכר גרעין השליטה לשלמה אליהו, ישעיהו לנדאו ויורשי דוד לובינסקי. לאחר שאליהו רכש את השליטה במגדל באוקטובר 2012, הוא חדל להוות חלק מגרעין השליטה בבנק, ומניותיו (27%) הועברו להחזקה על ידי הנאמן בועוז אוקון עד לאיתור רוכש. כלומר, הבנק נמצא על המדף, בדגש על אחזקות אליהו, אך משפחת לנדאו ויורשי לובינסקי עשויות לחבור למכירה במחיר הנכון. שמו של בנק דיסקונט עלה כאחד המועמדים לרכישה.
עבור דיסקונט מדובר באתגר לא מבוטל, שידרוש הקצאת כוח אדם משמעותית. עם זאת, הדבר עשוי לקרב את מכירת מניות השליטה באגוד לידי דיסקונט, ולכן עשוי להיות לבנק המנוהל על ידי לילך אשר־טופילסקי אינטרס עקיף בעסקה.
דיסקונט מייחס משקל רב ליכולת הצמיחה שלו, ולצורך כך הוא אינו פוסל רכישה של בנקים כמו אגוד או דקסיה ישראל. עם זאת, הבנק יבצע רכישת כזאת רק אם תזוהה סינרגיה שתעלה בקנה אחד עם אסטרטגיית הצמיחה שלו. עם כל זאת, לא ברור אם רכישתו של אגוד על ידי דיסקונט אפשרית מבחינה רגולטורית.
אגוד פנה לכל הבנקים בבקשה לבחון התקשרות חלופית, וקיבל היענות רק מדיסקונט וממזרחי טפחות. עם זאת, ההצעה של מזרחי טפחות היתה במתכונת חלקית של אספקת שירותי תפעול בלבד. מזרחי טפחות, ששמו עלה גם כן כמועמד לרכישת השליטה באגוד, מחזיק ב־50% מבנק יהב. יהב קיבל עד סוף 2016 שירותי מחשוב מבנק הפועלים, אך מכוח הדרישה של זקן הוא התקשר לפני שלוש שנים עם קונצרן טאטא ההודי, שפיתח עבורו מערכת ליבה עצמאית. עלות הקמת המערכת, שיצאה לדרך בינואר, מסתכמת בכמיליארד שקל בעשור הקרוב. את שירותי התפעול מספק מזרחי טפחות.
בדו"חות מזרחי טפחות ל־2016 נכתב כי הקבוצה תבחן אפשרות למנף את תשתית מערכת הליבה ביהב למתן שירותי מחשוב לגופים פיננסיים אחרים — כלומר מזרחי טפחות יספק את התפעול השוטף ואילו טאטא ימכור לבנק את התוכנה. זאת, בעוד דיסקונט מציע גם את מערכת הליבה וגם את שירותי הליבה, ולכן בשלב זה המגעים של אגוד מתמקדים מולו.
בדיסקונט סירבו להתייחס לידיעה.
מאגוד נמסר בתגובה כי "הבנק בוחן חלופות בנושא מערכות המחשוב העתידיות שלו. בין היתר נבחנת קבלת שירותי מחשוב מבנק ישראלי".