בנק ישראל, תפסיקו לרכוש מט"ח

יש לנו מטבע חזק, נקודה. כל השחקנים במשק חייבים להחליף דיסקט ולהבין כי שקל איתן מהווה מאפיין אינהרנטי של כלכלת ישראל, ולחשוב איך תוקפים את ההשלכה השליליות ביותר של מאפיין זה - הפגיעה בתחרותיות היצוא, אחד ממנועי הצמיחה והתעסוקה המרכזיים של המשק.  

1. לבעיה מבנית יש לתפור פתרון מבני. החיפוש אחר פתרונות מתחת לפנס, כלומר רכישות המט"ח על ידי בנק ישראל, חייב להיפסק. את הפנס יש להזיז לכיוון הממשלה, קרי משרד האוצר. אם יש קונצנזוס שצריכים לשמור על היצואנים, על שר האוצר ושר הכלכלה לכנס את אנשי אגף התקציבים, כלכלני מחלקת המחקר של בנק ישראל, אנשי המועצה הלאומית לכלכלה, מנהלי התאחדות התעשיינים וההסתדרות ואנשי האקדמיה, ולחשוב יחד על פתרונות בתחום הפיסקאלי. הם צריכים למצוא פתרון תקציבי ומבני, ועל הדרך גם לשים לו תג מחיר.

הטיפול בהשלכות השליליות של ייסוף השקל חייב לעבור למגרש של האוצר, משום שזה כבר עניין של מדיניות פיסקאלית. הראשון שחייב לעשות את הסוויץ' הזה הוא נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, שצריך לדאוג ליצואנים שלו. הוא כבר זימן כמה כלכלנים בכירים להתייעצות דחופה בנושא ביום שני הקרוב, ודווקא הוא זה שחייב להתחיל להוריד את בנק ישראל מסוגיית הייסוף. 

הגידת בנק ישראל, קרנית פלוג צילום: בלומברג

2. מה רוצים מקרנית פלוג? הביקורת שסופגת נגידת בנק ישראל לפיה היא "מכורה" למדיניות רכישת המט"ח איננה מביאה תועלת גדולה. לנוכח חוסר המעש של הממשלה, הבנק המרכזי חייב להגיב. גם הרבה יותר קל לו: בנקים מרכזיים זזים מהר מממשלות, והם לא נתונים לגחמות של מפלגות ואילוצים קואליציוניים. למעשה, כשממשלה לא עושה כלום, בנק ישראל משתמש בתחמושת היחידה שנותרה לו, למרות שהמדיניות המוניטארית מיצתה עצמה מזמן. רכישת מט"ח דומה לפלסטר שפג תוקפו, מה גם שאין מדובר בפתרון היעיל ביותר: לו היו נותנים לשקל להתחזק, התעשיינים היו יכולים לחסוך בצד ההוצאות - זאת במציאות בה כמחצית מהיבוא הישראלי היא חומרי גלם ומוצרי אנרגיה המשמשים את התעשייה.

מעבר לכך - גם פלוג וחבריה יודעים שבנק ישראל יכול להשפיע במקצת, אך אין לו שום סיכוי לנווט מגמות.

3. לשקל חזק יש גם יתרון משמעותי - הוא מהווה מדיניות רווחה המיטיבה עם מעמד הביניים והנמוך. המנגנון פשוט: שקל חזק מוזיל עבור האזרח הישראלי - המרוויח בשקלים - את מחירם של מוצרי הצריכה ושירותים מיובאים, כמו טיסות לחו''ל. דוגמא נוספת ויותר מוחשית, היא מחיר הדלק בתחנות: הדולר יורד, הדלק יורד וכך ההכנסה הפנויה עולה. כך, אסר לשכוח שמעבר ליצואנים ישנם גם הצרכנים הישראלים שמבקשים מענה ליוקר המחיה.