פועלים אי.בי.אי: 10 גיוסי אג"ח מארה"ב, 11 עובדים בישראל ורווח נקי של 27 מיליון שקל

התייבשות המחזורים וההנפקות החדשות בבורסה של תל אביב לא משפיעה על עולם החיתום. דו"חות 2016 של חברת החיתום פועלים אי.בי.אי חושפים זינוק של 51% ברווח, לעומת התקופה המקבילה, ל־27.4 מיליון שקל. הרווח הנאה של החברה המנוהלת על ידי ארז גולדשמידט הוא תולדה של זינוק חד (53%) בהכנסות לעומת התקופה המקבילה, ל־60 מיליון שקל, כאשר 48% מההכנסות מקורן בגיוסי החוב של חברות הנדל"ן האמריקאיות. בגלל הזינוק החד בגיוסי החוב ההוצאות של פועלים אי.בי.אי בגין תשלום ליועצים חיצוניים ומפיצים נוספים, שגזרו קופון על תיווך בין החברות האמריקאיות לחברת החיתום צמחו ב־2016 פי יותר מ־2.6 לעומת התקופה המקבילה, ל־4.2 מיליון שקל. במקביל לפרסום הדו"חות הודיע דירקטוריון חברת החיתום על חלוקת דיבידנד של 5 מיליון שקל.

אם ב־2015 גייסו 7 חברות נדל"ן זרות חדשות חוב בישראל בהיקף כולל של 3.6 מיליארד שקל מתוך גיוס כולל של 5.3 שבו השתתפו חברות זרות ותיקות, הרי שב־2016 גייסו חברות הנדל"ן הזרות 3.7 מיליארד שקל, מתוכם 2.1 מיליארד שקל שגייסו 4 מנפיקות חדשות. פועלים אי.בי.אי ניהלה 10 הנפקות ציבוריות ופרטיות של יזמים הפועלים בנדל"ן בארה"ב ב־2016, מהם שתי חברות שגייסו לראשונה חוב בתל אביב. לפי הדו"ח, "שלבי ההתארגנות להנפקות אלו אורכים זמן ממושך מהרגיל וכרוכים בהוצאות לא מבוטלות. הסיכון שהנפקה מסוג זה לא תושלם ולא יתקבלו בגינה הכנסות, גבוה יותר מהמקובל בהנפקה מקומית. בהתאם, להנפקות אלה פוטנציאל גדול יותר להשיא הכנסות גבוהות".

ענף החיתום עבר תמורות רבות בשנים האחרונות. התפקיד הקלאסי של החתמים, בדמות אחריות מקצועית והתחייבות חיתומית על התשקיף, הלך ונעלם. זאת מכיוון שפרקי הזמן שבין השלב המוסדי של ההנפקה לשלב הציבורי התקצרו מאד. כתוצאה מכך החתמים הפכו בעצם למפיצים שמשכנעים את גופי הפנסיה, מנהלי התיקים וקרנות הנאמנות לרכוש את הסחורה ללא שום אחריות או סיכון מצידם. דבר זה מביא לירידה חדה בעמלה הממוצעת הנגבית בעסקאות שבהן ניתנו שירותי שיווק והפצה בלבד. בנוסף, ברגע שכבר לא נדרשה אחריות חיתומית וקבלת רישיון חתם הדורש העמדת הון עצמי מינימלי, התרבו השחקנים ששימשו כמפיצים והתחרות הלכה וגדלה כך שהעמלה הממוצעת לעסקה ירדה עוד יותר.

ארז גולדשמידט צילום: אוראל כהן

לפי פועלים אי.בי.אי, רק 9 מתוך 112 הנפקות נעשו ב־2016 מכוח תשקיף שנחתם על ידי חתם. אך חברות החיתום הגדולות מצאו לכך פיצוי דרך הובלת הנפקות החוב של חברות הנדל"ן הזרות שהיו כרוכות בעמלות גבוהות יותר, שנגזרו בין היתר גם מהריביות הגבוהות יותר שבהן מגייסות חברות אלו. בפועלים אי.בי.אי מתייחסים לאתגר תחרותי נוסף — העלייה בהיקף עסקאות האשראי הפרטי שמבצעים גופים מוסדיים. בשנתיים האחרונות גדלה באופן משמעותי פעילות המוסדיים בתחום זה, שלפי S&P מעלות הגיע כבר להיקף של 64 מיליארד שקל. לדברי פועלים אי.בי.אי פעילות ההלואות הפרטיות "נהנית לפי שעה מרגולציה פחותה יותר מזו הנהוגה בהנפקות ציבוריות ורחוקה יותר מהישג ידה של ביקורת ציבורית", וחברת החיתום רומזת כי היא עשויה להיכנס לתחום זה ומציינת כי "לא היו לה עד כה הכנסות מהותיות מתחום זה".

לפי פועלים אי.בי.אי, מתוך 112 העסקאות של גיוסי הון, 101 היו הצעות לציבור הרחב, 7 פרטיות ו־4 עסקאות בנקאות להשקעות, מכירת מניות עבור בעלי שליטה והפצה בישראל של הנפקה בארה"ב. בכל העסקאות גוייסו 46 מיליארד שקל שהניבו, כאמור, הכנסות של 60 מיליון שקל, זאת לעומת 92 עסקאות ב־2015 שבהן גוייסו 35.4 מיליארד שקל והניבו הכנסות של 39 מיליון שקל. בין הנפקות האג"ח שאותן הובילה פועלים אי.בי.אי נמנות ההנפקה של חברת החשמל (3.3 מיליארד שקל); הפועלים הנפקות (3 מיליארד שקל); בי־קומיניקיישנס (1.9 מיליארד שקל); כימיקלים לישראל (1.6 מיליארד שקל); החברה לישראל (1.2 מיליארד שקל); מליסרון (1.2 מיליארד שקל); קיי.בי.אס (970 מיליון שקל); נמקו (451 מיליון שקל); והנפקות חוזרות של חברות הנדל"ן מארה"ב, אול־יר, דה זראסאי, דה לסר, לייטסטון, ג'י.אפ.איי ואמ.די.ג'י (1.5 מיליארד שקל).

מחיקה מהותית

מהדו"ח עולה כי החברה מחקה כ-1.5 מיליון שקל בשנה שעברה בגין השקעתה בפלטפורמת המימון הד-סטארט. מחיקת ההשקעה מיוחסת ספציפית להשקעה שביצעה החברה בשנה שעברה בחברת בת (100٪) של הד-סטארט הנקראת Funfit.

אי.בי.אי השקיעה כ-4 מיליון שקל בפלטפורמה, שמטרתה גיוס חוב ואקוויטי ממשקיעים כשירים - קהל היעד הוא בין היתר חברות שלא עונות כל דרישות הסף של הבורסה לגיוס אג"ח. עד כה ביצעה הפלטפורמה גיוסים למספר בודד של חברות.

אי.בי.אי מציינת בדוח כי מחיקת ההשקעה מגיעה על רקע עיכוב בהליכי החקיקה בנושא. החוק עצמו כבר אושר ב-2015, אולם טרם הותקנו תקנות בנושא שמטרתן יישום של החוק. בימים אלו מקדמת ועדת הכספים את התקנת התקנות מול רשות ניירות ערך.  

בקרוב החתמים ירוויחו יותר ממנהלי הבנקים

מי שגזר את קופון ההצלחה של גל החוב האמריקאי בישראל הם 11 עובדי פועלים אי.בי.אי חיתום, בעיקר הבכירים ששכרם מבוסס על בונוסים מבוססי יעדים. המנכ"ל ארז גולדשמידט נהנה משכר בעלות של 3.5 מיליון שקל שכלל בונוס של 2.4 מיליון שקל; ירון מוזס היועמ"ש קיבל 3.34 מיליון שקל שכלל בונוס של 2.5 מיליון שקל; אילן מוסנאים, סמנכ"ל שיווק ומכירות קיבל שכר בעלות של 1.7 מיליון שקל, בהם בונוס של 1.25 מיליון שקל.

נדב זיו, סמנכ"ל שיווק ומכירות נוסף קיבל שכר בעלות של 1.48 מיליון שקל עם בונוס של מיליון שקל. פועלים אי.בי.אי נשלט על ידי בית ההשקעות אי.בי.אי (40.5%) ופועלים שוקי הון (18.9%), זרוע ההשקעות של בנק הפועלים.

בשנה הקרובה צפוי להיווצר פער בין שכר עובדי חברות החיתום לבין שכרם של מנהלי הבנקים ובתי ההשקעות. בעוד מנהלי הגופים הפיננסיים כפופים לתקרת שכר של 2.5 מיליון שקל בשנה, גופי החיתום, שמרביתם מוחזקים על ידי הבנקים מוחרגים ממנה. אם חגיגת ההנפקות תימשך גם לתוך 2017, חתמים, בהם מנהלים בדרג הביניים, עשויים לקבל שכר הגבוה מזה של מנהל הבנק והמשנים שלו.