רשות ני"ע: הדירקטורים לא מאזנים, לא מבינים ולא תמיד מתאימים

הדו"ח החריף שפרסמה המפקחת על הביטוח דורית סלינגר בחודש נובמבר האחרון על התנהלותם של הדירקטוריונים בגופים המוסדיים, עורר תהודה וחשף מקרים רבים שבהם הדירקטורים המכהנים בוועדות ההשקעה של גופי הפנסיה משמשים, למעשה, כחותמות גומי.

עכשיו מצטרפת לביקורת רשות ניירות ערך. זאת לאחר שמדור הממשל התאגידי במחלקת ההשקעות ברשות קיים מפגשים אישיים עם דירקטורים חיצוניים ודירקטורים המכהנים בוועדות הביקורת של קרנות נאמנות ותעודות סל, הכפופות לפיקוח הרשות. סדרת המפגשים נועדה לבחון סוגיות הנוגעות לתפקודו, לתפיסת מעמדו ולאופן התנהלותו השוטפת של הדירקטור, ומהדו"ח שפורסם בעקבותיה עולים ממצאים מדאיגים.

משיחות עם הדירקטורים גילו אנשי הרשות כי לא תמיד מוקדשת תשומת לב ראויה לצורך לאזן בין טובת החברה לבין עמידה בחובות שיש לה כלפי לקוחותיה המנוהלים.

יו"ר רשות ני"ע שמואל האוזר צילום: נמרוד גליקמן

דוגמה נוספת היא החלטה על הקמת קרן חדשה בדמי ניהול שונים מקרן שכבר קיימת באותה קטגוריה עם מדיניות השקעות דומה. מדובר בתופעה נפוצה ובעייתית, שבמסגרתה מקימים כמה קרנות בעלות מאפייני השקעה דומים — למשל קרנות המנסות להכות את מדד ת"א־100 — וכל אחת מהן בוחרת במניות אחרות מתוך המדד.

מהלך כזה מגביר את הסיכויים שאחת הקרנות תבלוט, ולכן אפשר יהיה לשווק אותה ולגייס לה כספים חדשים על סמך ביצועיה.

עוד מצאו נציגי הרשות כי הדירקטורים לא נתנו דעתם להתקשרות עם גורמים חיצוניים לשם ניהול תיקי השקעות של קרנות, או לשינוי מהותי של מדיניות ההשקעות בקרן. ברשות ני"ע מצאו לנכון לחדד את הצורך של הדירקטורים לאזן בין אינטרס החברה לבין האינטרסים של לקוחותיה.

פעמים רבות, כך גילתה הרשות, ממנה הדירקטוריון כחברים בוועדות ייעודיות נציגים שאינם מתאימים לכך.

משיחות שהתקיימו עם הדירקטורים עלה כי הדירקטוריון אינו מקיים בפועל בחינה וחשיבה באשר לתמהיל הרכבו, בהיבטים כמו מומחיות, גיוון וניסיון. לדברי הדירקטורים, בעת מינוי דירקטור חדש, הדירקטוריון לרוב אינו מעורב כלל בבדיקת המועמדים, אלא נדרש לאשר בסיום התהליך כי המועמד הסופי עומד בתנאי הכשירות. ברשות מדגישים כי לדעת מרבית הדירקטורים, מעורבות הדירקטוריון בתהליך זה אינה נדרשת כלל. עוד התברר, כי אף על פי שהדירקטורים אמרו במפגשים עמם שיש טעם לפגם במינוי, למשל, של בעל שליטה ליו"ר הדירקטוריון או למנכ"ל החברה, או בהיותו של מנכ"ל החברה קרוב של בעל השליטה, הם לא דנו בכך כאשר קרו מצבים כאלה.

בעוד ברור לחלוטין כי על הדירקטוריון להתוות את המדיניות העסקית של החברה, התברר לנציגי רשות ני"ע כי לרוב הדירקטורים זה ממש לא מובן מאליו. מרבית אלה שהרשות שוחחה עמם כלל לא תפסו את עצמם כגורם האחראי להתוויית המדיניות העסקית של החברה, או לא ידעו מהם התכנים שעליהם לתרום לתהליך. היו מקרים שבהם ההנהלה גיבשה מדיניות, והדירקטורים כלל לא היו מודעים לפרטיה. מרבית הדירקטוריונים, כך לפי ממצאי הרשות, מתמקדים בפיקוח בלבד.

דוגמה נוספת לכך נמצאה באחת מחברות הקרנות, שבה התקיים דיון לאישור הורדת דמי הניהול בקרנות מחקות מסוימות, אך בדיון לא היתה התייחסות למדיניות קביעת דמי ניהול שהם בפועל הפסדיים ולא נבחנה הכדאיות ביציאה לדרך במדיניות המתמקדת אך ורק במחיר. דירקטוריון אחר, של חברת ניהול תיקים, אישר הפחתת דמי ניהול בתיקים מנוהלים בניסיון להגדיל את נתח השוק של החברה, אך זאת ללא התוויית מדיניות להשגת מטרה זו.

בדיקת הרשות אף העלתה כי הדירקטורים אינם מצטיינים בפיקוח על התנהלותה של הנהלת החברה. כל גוף אמור להחזיק מערך של בקרה פנימית, שיפקח על ההנהלה ויבקר את התנהלותה תוך זיהוי סיכונים והפרדת תפקידים בעלי פוטנציאל לניגוד עניינים, וכן יפעל לניטור ליקויים ותיקונם. אך משיחות עם הדירקטורים ומביקורות שנערכו בחברות המנהלות עלה כי אף שהדירקטורים מרבים לעסוק בעניינים הקשורים לבקרת פנים, הם התקשו בתיאור מבנה מערך הבקרה ובהבנת קשרי הגומלין המתרחשים בפועל בחברה.

בכמה חברות, שנערך בהן דיון במערך הבקרה הפנימית לצורך אישורו, נמצא כי הצגת המערך הועברה לדירקטוריון באופן זהה מדי תקופה, בדיוק בדומה לאופן שבו הוצג לדירקטוריון לראשונה.

בשורה התחתונה, נראה כי התנהלות הדירקטורים בדירקטוריונים של חברות קרנות הנאמנות ותעודות הסל לא שונה בהרבה מהתנהלותם של אלה היושבים בדירקטוריונים של גופי הפנסיה.