"בת"א יש חסם עליון לשווי חברות. לנו יש שאיפות יומרניות"

חברת הטכנולוגיה טראקס (TRAX) מתחום הקמעונאות הודיעה אתמול על השלמת גיוס של 19.5 מיליון דולר. הגיוס מגיע שנה וחצי לאחר גיוס גדול של 40 מיליון דולר, וכעת עומד היקף הגיוס בחברה מהקמתה בשנת 2010 על 97.5 מיליון דולר בשישה סבבים. טראקס פיתחה טכנולוגיה לניהול מלאי בחנויות באמצעות ניתוח ועיבוד תמונות ממכשירי סמארטפון וטאבלט. החברה היא ישראלית־סינגפורית ולה מרכז עסקי בסינגפור ומרכז פיתוח בתל אביב. מייסדי החברה הם המנכ"ל יואל בר־אל, דרור פלדהיים, טמרה מיניק־סקוקאלו, וינצנזו סיומו ופיליפ פורנייר.

מכוון למועדון המיליארד

המשקיע המרכזי בגיוס זה הוא בנק אינווסטק (Investec), קבוצת בנקאות וניהול נכסים בינלאומית שנסחרת בבורסות לונדון ויוהנסבורג ונמצאת ממדד פוטסי 250 הבריטי. אינווסטק ימנה חבר דירקטוריון למועצת המנהלים של טראקס. בנוסף השקיעו בחברה כמה פמילי אופיס (חברות המספקות שירות ניהול נכסים לעשירים). לדברי טראקס, הגיוס נעשה לפי שווי 230 מיליון דולר לפני הכסף, בתמורה למניות וללא רכיב חוב.

ב־7 בספטמבר האחרון נחשף ב"כלכליסט" כי החברה נערכת להנפקה בבורסת תל אביב לפי שווי של 800 מיליון שקל (200 מיליון דולר) לפני הכסף. לאחר סבב רוד שואו בפני מוסדיים מקומיים החליטה החברה לוותר על ההנפקה ולהתמקד בגיוס פרטי נוסף. זמן מה לאחר מכן בחנה טראקס גם הנפקה בבורסה האוסטרלית שבה זוכות חברות טכנולוגיה לשווי גבוה בהנפקות מניות, אך גם הנפקה זו נפסלה. בראיון ל"כלכליסט" בעקבות הגיוס אמר בר־אל כי "אחרי כל הבדיקות שעשינו, בישראל ובאוסטרליה, החלטנו שהמקום הנכון להנפיק עבורנו היא בורסת נאסד"ק בארה"ב. אך החברה לא בשלה עדיין לכך ולכן דחינו את ההנפקה ל־2018".

יואל בר אל צילום: יח"צ

למה נאסד"ק?

"היו לנו שלושה שיקולים. ראשית, כדי להראות בגרות ללקוחות שאנחנו משרתים, רובם חברות ציבוריות גדולות כמו קוקה־קולה ופרוקטר אנד גמבל שנסחרות בארה"ב; שנית, הנזילות של השוק האמריקאי גדולה בהרבה מהבורסות האחרות; שלישית, בתל אביב נסחרות חברות בעלות שוויים קטנים יותר, עם חסם עליון לגבי שווי שחברה יכולה להגיע אליו. אנחנו מכוונים את טראקס לשווי של מיליארד דולר ואולי אפילו כמה מיליארדי דולרים".

אלה תוכניות גדולות, אולי יומרניות?

"תוכניות צריכות להיות יומרניות. הגיוס עכשיו הסתיים לפי שווי 250 מיליון דולר אחרי הכסף וננפיק לפי שווי של חצי מיליארד דולר — אנחנו בהחלט עם שאיפות".

אתה מדבר על שווי שמייצג מכפיל של 8–9 על המכירות. נראה על פניו מנופח מעט.

"בגיוס הנוכחי קיבלנו כמה הצעות להשקעה. לשווי שקיבלנו יש הצדקה כלכלית. אין הרבה חברות שיש להן, מצד אחד, טכנולוגיה פורצת דרך ומצד שני משרתות את ענקיות הקמעונאות. כל זאת לצד צמיחה חדה מדי שנה בהכנסות, מה שמראה את הצורך בטכנולוגיה שלנו והערך שאנחנו מביאים לאותן חברות".

את ניסיון החברה להנפיק בת"א הוביל צחי סולטן מדיסקונט חיתום. בר־אל ציין כי "פגשנו הרבה שחקנים בשוק. קיבלנו קבלת פנים חמה. אנחנו עוד מנהלים מו"מ עם שני גופים שחושבים להשקיע כהשלמה לגיוס הנוכחי. מרבית הגופים בישראל העריכו בפנינו שבורסת ת"א היא לא מקום טוב מספיק לחברות טכנולוגיה שנמצאות בשלב הצמיחה. המסר היה מאוד ברור, שהבורסה בישראל היא לא המקום הכי טוב. בנוסף, השוק בתל אביב אינו משוכלל. יש מספר קטן של 12–15 גורמים שמהווים 90% מנפח המסחר, שיכולים לאהוב מאוד חברה ולהזניק אותה, אך באותה מידה לדחות חברה וגרום לה לצנוח".

למה העדפתם את אינווסטק?

"אינווסטק הציע עומק פיננסי ותנאים טובים לבעלי המניות".

אתם מגייסים בכל פרק זמן קצר.

"החברה צומחת במהירות. גייסנו בהפרשי זמן קצרים כדי לשמר את הערך של החברה לאורך זמן. כך יצא שהיזמים מחזיקים בקרוב ל־50% מהחברה אף שגייסנו קרוב ל־100 מיליון דולר. כל המניות הן מניות רגילות ואין מניות בכורה. זה משמר את הערך עבור בעלי המניות".

שומר על בעלי המניות

טראקס רושמת מכירות זו שנה שלישית ברציפות. ב־2016 עמדו מכירות החברה על 16 מיליון דולר, לאחר שב־2015 הסתכמו ב־5.3 מיליון דולר. על פי מודל המכירות של טראקס, כל לקוח משלם דמי שימוש חודשיים או שנתיים, כך שבסוף 2016 היו לה חוזים המשקפים מכירות של 24 מיליון דולר. תחזית החברה ל־2017 היא מכירות של 38 מיליון דולר. את 2016 סיימה החברה בהפסד קל, אך היא צפויה להתחיל להרוויח ב־2017.

המדפים בסופר צילום: אוראל כהן

לקוחותיה המרכזיים הם תאגידים גדולים, בהם קוקה־קולה, נסטלה, פפסיקו, וולמארט, לוואצה, היינקן, לוריאל, קולגייט ותנובה. טראקס מעסיקה 250 עובדים בעולם, 130 מהם במרכז הפיתוח בתל אביב. היא פועלת באמצעות שש חברות־בנות ו־12 משרדים ברחבי העולם.

רשימת המשקיעים בטראקס די אנונימית ומונה בעיקר יזמי הייטק. לפני הגיוס האחרון החזיקו מייסדי החברה ב־46%, קרן מסינגפור ב־43% (BroadPeak Masters שנכנסה להשקעה בחברה ב־2013), גופים מוסדיים ב־6% והעובדים ב־5%. לאחר הגיוס דולל כל בעל מניות בכ־10%.

בר־אל גם חושף כי החברה מרחיבה את תחומי פעילותה. "החברה ממוקדת בעולם הקמעונאות, אבל לאחרונה נכנסנו גם לתחומי האלקטרוניקה והפארמה. אנחנו פותרים בעיה לגבי שטחי מדף והניצול שלהם באמצעות טכנולוגיה של עיבוד תמונה. לוקחים תמונות שבאות מטלפונים סלולריים, מצלמות נייחות ולאחרונה גם רובוטים. התמונות מעובדות בזמן אמת לסטטיסטיקות והחלטות עבור יצרנים שרוצים לדעת שיש תמורה עבור שטחי המדף ששילמו עבורם. בנוסף הם מקבלים מידע על המתחרים שלהם במדף, מה שמסייע להם להתאים את האסטרטגיה העסקית שלהם לתחרות על המדף ברמת המחיר וברמת החומרים השיווקיים.

"הלקוחות של טראקס הם גם קמעונאים כמו וולמארט שמתקשים לשלוט בסידור המדפים שלהם בחנויות. סידור המדפים של וולמארט, למשל, ב־5,000 חנויות בארה"ב נעשה מהמטה של החברה, יש קושי לשלוט בסידור המדפים. גם בגלל שהעובדים מסדרים את המדפים רק כל שלושה חודשים וגם בגלל שהצרכנים לוקחים מוצר ומחזירים למקום אחר. כל הנושאים האלה מטופלים באמצעות הטכנולוגיה של טראקס".

איפה השווקים החזקים שלכם?

"אנחנו פעילים ב־45 מדינות. השוק הגדול ביותר שלנו זה סין, אחריה אוסטרליה ויפן. ארה"ב, שהתחלנו לחדור לשוק שם רק באמצע שנה שעברה, היא היום השוק הרביעי במכירות. אנחנו מצפים שארה"ב תיתן ערך מוסף משמעותי החל מהשנה גם ברמת הרווחיות".

למה נכנסתם רק עכשיו לארה"ב?

"החברה מאוגדת בסינגפור עם מרכז פיתוח בישראל, ובגלל המרחק הבנו שתידרש השקעה גדולה כדי לחדור לשוק. בנוסף, היתה לנו מגבלה פיננסית. עד שלא גייסנו את הגיוס הקודם של 40 מיליון דולר לא היו בידינו משאבים מספקים כדי להיכנס. הכסף שגייסנו עכשיו מיועד להמשך התרחבות הכנסות ומוצרים ולהביא את החברה לרווחיות".