בלעדי לכלכליסט
טראקס ויתרה על בורסת תל אביב ופנתה להנפקה פרטית
החברה הישראלית־סינגפורית מצויה בשלבי סיום של גיוס 25 מיליון דולר, בהם 10 מיליון דולר מקרן שביט וכ־2 מיליון דולר מילין לפידות. טראקס מעדיפה להנפיק בבורסה האוסטרלית, שם היא צפויה לקבל שווי גבוה יותר
טראקס טכנולוג'י (Trax Technology) הקפיאה בשלב זה את ההנפקה בבורסת ת"א. ל"כלכליסט" נודע כי החברה מצויה בשלבי סיום של גיוס של 25 מיליון דולר בהנפקה פרטית. עוד נודע, כי החברה מעדיפה להצטרף לבורסה האוסטרלית, שמעניקה לחברות טכנולוגיה שווי גבוה בהנפקות מניות בשנתיים האחרונות.
הגיוס נעשה בהובלת קרן שביט, שתשקיע כ־10 מיליון דולר מהסכום, לצד קרן בינלאומית גדולה נוספת שתשקיע סכום מעט נמוך יותר. בית ההשקעות ילין לפידות, בשליטתם של דב ילין ויאיר לפידות, צפוי להשקיע כ־2 מיליון דולר והיתר יגויסו על ידי משקיעים פרטיים ופמילי אופיס (חברות שמספקות ניהול נכסים למשפחות אמידות).
טראקס גייסה עד היום 78 מיליון דולר
טראקס הישראלית־סינגפורית, שפיתחה כלי לניהול מדפים בחנויות באמצעות עיבוד תמונה מסמארטפונים, תיכננה לגייס 200 מיליון שקל לפי שווי של 800 מיליון שקל בבורסת ת"א. החברה תיכננה להנפיק כרבע ממניותיה, כולל הצעת מכר מצד חלק מבעלי המניות. על פי הערכות, החברה קיבלה אינדיקציות כי באוסטרליה תוכל לקבל שוויים גבוהים יותר. לאחר שנים שבהן הובילו מניות חברות הכריה את הבורסה האוסטרלית, חברות ההייטק בינוניות גייסו מיליארדי דולרים בבורסה זו. ההנפקה באוסטרליה מתאימה לחברות שאינן גדולות מספיק כדי להנפיק בנאסד"ק. עם זאת, הפרשי השעות עם ארה"ב לעיתים מהווים מכשול.
טראקס גייסה עד היום 78 מיליון דולר בחמישה סבבי גיוס, והגיוס הנוכחי יהיה השישי שלה ויביא את היקף ההשקעה בחברה ליותר מ־100 מיליון דולר. באוגוסט 2013 גייסה החברה 6.6 מיליון דולר מהקרן הסינגפורית ברודפיק מאסטרס (BroadPeak Masters). בדצמבר 2014 גייסה טראקס 15 מיליון דולר בסבב ששיקף לה שווי של 95 מיליון דולר (לפני הכסף) ונערך בהשתתפות בעלי המניות הקיימים שלה. במהלך זה החברה גייסה גם 44 עובדים לפיתוח, ניהול פרויקטים ומכירות. הגיוס האחרון, ביוני 2016, עמד על 40 מיליון דולר לפי שווי של 180 מיליון דולר, והיה גיוס הקודם להנפקה ראשונית (IPO PRE). גיוס זה נועד לסייע לחדירה לשוק האמריקאי, ונראה שגם כספי הגיוס המתוכנן כעת מיועדים למטרה זאת.
רשימת המשקיעים בטראקס די אנונימית ומונה בעיקר יזמי הייטק. החברה נוסדה ב־2010 על ידי המנכ"ל יואל בר־אל, שחי בסינגפור, המנהל המסחרי הראשי דרור פלדהיים, טמרה מיניק־סקוקאלו, וינצנזו סיומו ופיליפ פורנייר. המייסדים מחזיקים ב־46%, הקרן מסינגפור ב־43%, גופים מוסדיים ב־6% והעובדים ב־5%.
200 לקוחות ברחבי 40 מדינות
הטכנולוגיה של טראקס, שלה מרכז עסקי בסינגפור ומרכז פיתוח בתל אביב, מאפשרת לקמעונאים לקבל מידע בזמן אמת על המדף שלהם ברשת השיווק. המידע נאסף ממצלמות סמארטפונים וטאבלט, ואז מעובד בענן. הטכנולוגיה מזהה את המוצרים ואת מיקומם ומייצרת דו"חות תאימות מול צפי, כחלופה לספירה ומיפוי פיזיים. לקוחותיה המרכזיים הם תאגידים גדולים, בהם קוקה־קולה, נסטלה, פפסיקו, וולמארט, לוואצה, הייניקן, לוריאל, קולגייט ותנובה.
טראקס מעסיקה 220 עובדים בעולם, 130 מהם במרכז הפיתוח בתל אביב. היא פועלת באמצעות שש חברות־בנות ו־12 משרדים ברחבי העולם. יש לה כ־200 לקוחות ב־40 מדינות, עם 500–2,000 חנויות בכל מדינה. הנתונים שאוספת החברה הם הנכס הגדול ביותר שלה, שכן היא מסוגלת לספק ללקוחות גם מודיעין על המתחרים.
בחברה טוענים כי התוכנה מסייעת ללקוחות לקבל החלטות טובות יותר ובכך להגדיל את נתח שוק. על פי המצגות לגופים המוסדיים, חברות שהשתמשו בתוכנה של טראקס רשמו עלייה של כ־15% במכירות. בין היתר החברה בודקת אם מדפי התצוגה ברשתות עונים על ההסכמים המסחריים בין יצרניות, דוגמת קוקה־קולה ותנובה, לבין המשווקים, כמו וולמארט ושופרסל. בהסכמים כאלה נקבעים תנאי סף של מיקום ונוכחות במדפים.
הסיכון בהשקעה בחברה כמו טראקס, שמוגנת כיום תחת שבעה פטנטים, טמון באפשרות שחברות נוספות יפתחו תוכנה דומה לשלה. טראקס מציגה מכירות זה שלוש שנים, ו־ב־2016 הן צפויות לעמוד על 16 מיליון דולר, פי 4.5 לעומת 2015.