שיא של כל הזמנים בהפקדות לחיסכון לטווח ארוך: 10 מיליארד שקל ב־2016

שנת 2016 סימנה שנת מפנה בשוק הפנסיה — דמי הניהול אמנם נמצאים במגמת ירידה מתמדת, אך התחרות התמצתה עד כה בעיקר בקרב הגופים הגדולים ששלטו בשוק –חברות הביטוח הגדולות – והותירה רק פירורים לשחקנים הקטנים. ב־2016 נכנס הרגולטור לתמונה, כשסימן לעצמו מטרה להפוך את השחקנים הקטנים בשוק למתחרים ראויים לגופים הגדולים. במסגרת רפורמת פנסיית ברירת המחדל שהובילו שר האוצר משה כחלון והמפקחת על הביטוח דורית סלינגר זכו מיטב דש והלמן אלדובי, שני גופים המנהלים קרנות פנסיה קטנות. שני גופים אלה התחייבו לדמי ניהול אפסיים לכל מי שיצטרף אליהם בשנתיים הקרובות, וזאת לתקופה של 10 שנים. אך עיקר הרפורמה שעשויה לתת לגופים הללו דחיפה רצינית היא שכל מצטרף חדש למקום עבודה שלא בחר אקטיבית קרן פנסיה, ישויך אוטומטית לאחת משתי קרנות ברירת המחדל הללו. אם הרפורמה תצליח, כמצופה, הקלפים בשוק הפנסיה צפויים להיטרף כשההגמוניה של קרנות הפנסיה הגדולות נמצאות בסכנה. אתמול התפרסמו נתוני רשות שוק ההון על ממוצע דמי הניהול ב־2016 שמצביעים על המשך שחיקה בענף.

קיצוץ התגמול לסוכנים חתך את דמי הניהול ב־50%

דמי הניהול בשוק הפנסיה ב־2016 עמדו בממוצע על 0.26% מהצבירה ו־2.85% מההפקדות החודשיות, וזאת לעומת 0.28% מהצבירה ו־3.17% מההפקדות ב־2015. כאשר בשקלול דמי הניהול עמדו על 0.45% מהנכסים הצבורים ב־2016 לעומת 0.54% ב־2015. השחיקה בדמי הניהול נמשכת כבר מעל עשר שנים אך הקצב הלך והחריף ב־2011. רק כדי לסבר את האוזן דמי הניהול המשוקללים עמדו ב־2011 על 0.74%, בעוד ב־2005 דמי הניהול עמדו על 0.9% מהנכסים — ירידה של 50% בעשור האחרון.

בפנסיה ישנם שני מרכיבים לדמי הניהול — דמי ניהול מהסכום הצבור בחיסכון ודמי ניהול מההפקדות החודשיות. סוכני הביטוח, זרוע השיווק העיקרית של קרנות הפנסיה, היו מתוגמלים, על פי רוב, מרכיב דמי הניהול מההפקדות, מה שייקר כמובן את דמי הניהול מרכיב זה לחוסכים. אלא שבשנים האחרונות התגברו ערוצי השיווק הישירים של קרנות הפנסיה ללא תיווך סוכן, דבר שהביא לשחיקה בדמי הניהול מההפקדות, כאשר חברות הביטוח חוסכות את עמלת התיווך ויכולות לחתוך בדמי הניהול שקודם עברו לסוכן.

מבטחים, קרן הפנסיה הגדולה בישראל גובה דמי ניהול משוקללים מהצבירה של 0.51% (שקלול של 0.24% מצבירה ו־2.75% מהפקדות), במקפת של מגדל, קרן הפנסיה השניה בגודלה דמי הניהול המשוקללים מהצבירה עמדו על 0.58% בממוצע ב־2016, בקרן הפנסיה של כלל על 0.54%, בהראל על 0.52%, ובהפניקס פנסיה, הקרן היקרה ביותר, הם עמדו על 0.65% בממוצע. דמי הניהול הממוצעים בקרן של מיטב דש – שזכה בפנסיית ברירת המחדל שהשיק משרד האוצר – עומדים על 0.4% בממוצע.

התחרות אוכלת את דמי הניהול

הרגולטור הנמיך את התקרה החוקית, והשחיקה בדמי הניהול נמשכת

גם בתעשיית הגמל דמי הניהול ממשיכים את מגמת השחיקה שלהם שהחלה ב־2009. בעוד מאז רפורמת בכר ב־2005, כאשר קופות הגמל יצאו מהבנקים ונמכרו לחברות הביטוח ובתי ההשקעות, דמי הניהול עלו בחדות כדי להחזיר את עלויות הקניה. ב־2009 חל שינוי מגמה, שהחריף יותר ב־2013, אז התקרה החוקית לגביית דמי ניהול נחתכה מ־2% מהצבירה ל־1.05%.

כך, ב־2009 עמדו דמי הניהול הממוצעים בקופות הגמל על 0.98% ואילו נכון ל־2016 ממוצע דמי הניהול נחתך ב־40% – ל־0.6%. החל מ־2013 ניתנה לקופות הגמל זכות לגבות דמי ניהול גם מההפקדות, אך מכיוון שאין הרבה הפקדות שוטפות בגמל, אין כמעט שימוש באפשרות זו. דמי הניהול המשוקללים בתעשיית הגמל כוללים בתוכם גם את קופות הגמל המפעליות, אותן קופות שמנוהלות ללא מטרת רווח על ידי גופים כמו הסתדרות העובדים ועיריות.

אם מסתכלים על הקופות הפרטיות הגדולות במשק רואים שדמי הניהול בפועל גבוהים יותר. כך למשל הקופה הגדולה ביותר בישראל – גדיש של פסגות – שמנהלת כ־28 מיליארד שקל, גובה דמי ניהול ממוצעים של 0.74% מהצבירה, הקופה השנייה בגודלה, כלל תמר, גובה דמי ניהול נמוכים יותר של 0.67%, והקופה השלישית בגודלה, של אלטשולר שחם גובה דמי ניהול גבוהים יחסית של 0.79% בממוצע. קופת הגמל הגדולה של מיטב דש גובה דמי ניהול ממוצעים של 0.72% ואילו זו של ילין לפידות גובה דמי ניהול ממוצעים של 0.74%. ברמת הקופות הפרטיות שפועלות למטרות רווח, ומשלמות עמלות לסוכנים (הקופות המפעליות לא זקוקות למשווקים), דמי הניהול הממוצעים עומדים סביב 0.73% בממוצע. ברמת קרנות ההשתלמות התמונה שונה במעט — קרנות ההשתלמות לא כפופות לרפורמה שחתכה את תקרת דמי הניהול, ודמי הניהול המקסימליים המותרים לגביה בהן הם 2%. דמי הניהול בקרנות עמדו נכון ל־2016 בממוצע על 0.63%, ירידה של כ־23% מאז השיא של 2009, כלומר ירידה צנועה יותר משוק הגמל.

דמי הנהול ממשיכים להתכווץ

הטבות המס הפיחו רוח חיים בשוק הגמל הגווע, וההפקדות הוכפלו בתוך שנתיים

מאז שנת 2008 שוק הגמל נמצא בדעיכה. הסיבה: עד 2008 ניתן היה לחסוך בקופת גמל ולמשוך את הסכום בגיל פרישה כסכום הוני פטור ממס. מאז 2008 השווה האוצר את קופות הגמל לקרנות הפנסיה, והכספים שהופקדו החל מאותה שנה יועדו לקצבה בלבד. כתוצאה מכך חלה ירידה חדה בהפקדות למוצר, בעיקר מצד עצמאים שראו בו אפיק חיסכון טוב, אך הדרישה כי הכספים יימשכו רק כקצבה חודשית, גרמו להם להעדיף אפיקי חיסכון אחרים — בעיקר שוק הנדל"ן.

מאז 2008 ההפקדות לקרנות הפנסיה נמצאות במגמת שחיקה מתמדת שכן יותר ויותר חוסכים בקופות פורשים לפנסיה בעוד למעט הפקדות של חוסכים קיימים מלפני 2008, אין כמעט הפקדות של מצטרפים חדשים. אלא שמסוף 2013, שבה גובה ההפקדות הגיע לשפל של 4.2 מיליארד שקל, נרשמה תפנית והיקפן של ההפקדות החל לעלות בהדרגה ל־4.4 מיליארד שקל ב־2014, 6.4 מילארד שקל ב־2015 ושיא הפקדות של כל הזמנים שנרשם ב־2016 — 9.7 מיליארד שקל.

ההסבר לתופעה זו טמון בתיקון 190 לפקודת מס הכנסה, שהפך לראשונה את קופות הגמל לאפיק חיסכון אטרקטיבי לחוסכים מבוגרים. התיקון שאושר באמצע 2014 מספק הטבות מס לחוסכים מבוגרים שמעוניינים לחסוך כספים פנויים בקופות גמל – ללא קשר לחיסכון הפנסיוני). אפיק זה צבר תאוצה בשנתיים האחרונות, לאחר שחברות הגמל וסוכני הביטוח הבינו את היתרונות הגלומים בו — בדגש על פטור ממס על רווחי הון.

כך, לדוגמא, בשנת 2015 הגיוסים בגמל המיוחסים אך ורק לתיקון 190 עמדו על 2 מיליארד שקל. בשנת 2016 הסכום הזה הוכפל ועמד על כ־4 מיליארד שקל. שנת 2017 צפויה אף להיות פוריה יותר לשוק הגמל בזכות כניסת מוצר קופות הגמל להשקעה — עוד מוצר חיסכון פיננסי (של כספים פרטיים) שפתוח לכלל הציבור כחיסכון אלטרנטיבי לקרנות נאמנות ופוליסות חיסכון, המציעה הטבת מס למתמידים, ופטור ממס על רווחי הון למי שימשוך את הכסף רק בגיל פרישה.

התחייה של הפקדות הגמל

ילין לפידות גייס 5 מיליארד שקל מהמתחרים, אלטשולר שחם הפך לשחקן השני בגודלו

2016 היתה ללא ספק השנה של בית ההשקעות ילין לפידות. קופות הגמל וקרנות ההשתלמות מינפו את התשואות הטובות והצליחו לגייס מהמתחרים סכום עתק של 5 מיליארד שקל — שהובילו את בית ההשקעות לנהל נכסים של כמעט 28 מיליארד שקל ולעקוף את הראל, שחברת הגמל שלה נמנתה בעבר בין שלושת הגופים הגדולים. אלטשולר שחם לעומת זאת, מצטיין הגיוסים של 2015-2014 חווה שנה פחות טובה עם יציאה נטו של 260 מיליון שקל למתחרים, אף שהתשואות שלו היו דווקא מהטובות בענף.

אחת הסיבות לנדידת הכספים מחוץ לאלטשולר נעוצה, כנראה, במבנה הסכמי העמלות שלו עם סוכני הביטוח. אלטשולר שחם הוא בין הגופים היותר אגרסיביים בעמלות לסוכני הביטוח, ובכלל זה עמלות שיווק שמשולמות באופן חד־פעמי על גיוס כספים ונעות סביב 6,000-5,000 שקל על כל מיליון שקל שגוייסו. כדי שהסוכנים יוכלו לשמור את העמלות הללו הלקוח צריך להישאר באלטשולר שחם לפחות כמה שנים. לאחר תום התקופה יש לסוכן אינטרס להעביר את הלקוח לגוף אחר כדי ליהנות מעמלות שיווק מהגוף שאליו יעביר את החוסכים. כך או כך, וחרף נדידת כספים למתחרים, אלטשולר שחם עקף את חברת הגמל של מיטב דש בהיקף הנכסים והפך לשחקן השני בגודלו בתעשייה, אחרי פסגות, עם היקף נכסים מנוהל של 40 מיליארד שקל, לעומת 57 מיליארד שמנהל פסגות ו־39 מיליארד שמנהל מיטב דש. עבור מיטב דש היתה זו שנה חלשה עם יציאה מסיבית של כספים — 2.1 מיליארד שקל, אף שחברת הגמל שלו רושמת שיפור בתשואות, מה שיכול לייצר לה תפנית לטובה ב־2017.

ילין לפידות מוביל בגיוסים

הגירעון האקטוארי ייקר את עלות הפנסיה ב־0.3%

תופעה נוספת שהטביעה את חותמה על העלות האמיתית של החיסכון בקרנות הפנסיה היא הגירעון האקטוארי שעמו התמודדו הקרנות ב־2016. גירעון אקטוארי נוצר כשקרן הפנסיה משלמת יותר תביעות מאשר העלות שהיא גובה מהעמיתים למקרה נכות או מוות. קרן פנסיה מבוססת על מנגנון סבסוד הדדי, כך שאם יש מקרי נכות ומוות גבוהים מהצפוי, נגרעות זכויות מכלל עמיתי הקרן, ולהפך. תרומה נוספת לגירעון האקטוארי נבעה מהעובדה שהקצבה לפורשים מחושבת כיום על סמך הנחה לא מציאותית שלאחר פרישה הכסף יניב תשואה שנתית ריאלית של 4%.

כדי להצדיק את ההנחה, נגרע הסכום מהחסכונות של העמיתים הפעילים, בעיה שהרגולציה עדיין לא פתרה. מנתוני רשות שוק ההון עולה כי הגירעון האקטוארי הממוצע בקרנות הפנסיה ב־2016 עמד על 0.31%. זוהי בעצם עלות שהתווספה לדמי הניהול הממוצעים והעלתה את העלות השנתית לחיסכון ל־0.76% (0.45% דמי ניהול משוקללים מצבירה ועוד 0.31% גירעון). הגירעון ב־2015 היה גבוה יותר ועמד על 0.41% וב־2014 על 0.34%. זאת לעומת 2012, שבה נוצר עודף אקטוארי של 0.34% שהתווסף לזכויות העמיתים. הסיבה לגירעונות בשנים האחרונות הוא בעיקר תולדה של החלטת הפיקוח על הביטוח לחייב את קרנות הפנסיה להוזיל את עלויות הביטוח הנגבה מהעמיתים לטובת הגדלת רכיב החיסכון, אך בדיעבד, העלות לא שיקפה את מספר אירועי הנכות והמוות. השנה אמורים בפיקוח לדרוש מקרנות הפנסיה לייקר בחזרה את רכיב הביטוח כדי לצמצם את הגירעונות הללו.

הגירעון האקטוארי חותך את התשואה