פסגות: "ההצהרות הכלכליות של טראמפ ריקות מתוכן"

"מי שציפה לכך שלאחר כניסתו לתפקיד הנשיא יהיה מרוכך, מחושב ונשיאותי קיבל שוב את טראמפ של קמפיין הבחירות עם אמירות חדות והבטחות גדולות כמו צמיחה של 4% בשנה או תוספת של 25 מיליון משרות בעשור. נכון, טראמפ הוא איש עסקים והוא כנראה מורגל לעבוד תוך הצבת יעדים מאתגרים במיוחד אבל היעדים שהציב למשק האמריקאי הם פשוט לא מציאותיים", כך התייחס היום (א') אורי גרינפלד, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות פסגות, להצהרותיו של הנשיא האמריקאי, דונלד טראמפ, ביום שישי האחרון.

לדבריו, "כאיש עסקים הוא גם בטח מבין שאי עמידה ביעדים לאורך זמן תחייב תגובה מצד בעלי המניות, הציבור האמריקאי".

עד כמה היעדים של טראמפ לא מציאותיים? גרינפלד מסביר כי המשק האמריקאי צמח בשיעור ממוצע של 4% לאורך זמן רק במהלך שנות ה-60, כאשר דור הבייבי בום נכנס למעגל העבודה. גם בשנות ה-90 העליזות (כאשר דור הבייבי בום הגיע למיצוי יכולת ההשתכרות שלו) המשק האמריקאי לא הצליח ליצר צמיחה של 4% אלא צמח בקצב ממוצע של כ-3% בשנה. "כיום, לא רק שלמעגל העבודה לא צפוי להצטרף דור 'בייבי בום 2.0' אלא שדור הבייבי בום המקורי מגיע לגילאי פרישה", הוסיף הכלכלן של בית ההשקעות.

הקשר בין הדמוגרפיה לצמיחה בארה"ב

כתוצאה מכך מעריך גרינפלד, כוח העבודה האמריקאי צפוי לגדול בשיעור שנתי של 0.2% בלבד בעשור הקרוב (תחזיות הבנק העולמי), שיעור ההשתתפות בו הולך ויורד והזדקנות האוכלוסייה מייצרת לחץ להעדפת חיסכון על פני צריכה. "אלא אם לטראמפ יש שיטת "אנטי אייג'ינג" סודית, שיעור צמיחה של למעלה מ-2.5% הוא פשוט לא בר קיימא".

כמו כן, גם להצהרה של טראמפ כי המשק האמריקאי צפוי להוסיף כ-25 מיליון משרות בתוך עשור אין כל קשר למציאות אומר גרינפלד: "גם מבחינה מספרית, בתרחיש האופטימי ביוצר שבו שיעור ההשתתפות לא ממשיך לרדת והאבטלה נותרת ברמה של תעסוקה מלאה (הנחנו 4%) כל העשור הקרוב, תוספת המשרות תסתכם ב-16 מיליון "בלבד". על מנת להוסיף 25 מיליון משרות שיעור ההשתתפות חייב לעלות לפחות לרמה של 64% (לא היה שם מאז 2011) ושיעור האבטלה צריך לרדת ל-1%". 

צמיחה ממוצעת של 10 שנים

הפרוטקציוניזם בדרך

אמירותיו של הנשיא בשבועיים האחרונים בהחלט מלמדות על כך שהסיכויים ליישום צעדים לעידוד הייצור המקומי בארה"ב אינם נמוכים. טראמפ עצמו עדיין לא הציג תוכנית קונקרטית בתחום אבל לרפובליקנים בקונגרס יש כבר תוכנית ברורה שחלק ממנה עשוי להיות מיושם. לפי תוכנית זו לא רק שמס החברות בארה"ב יופחת מ-35% ל-20% אלא שהוא יוטל בהתאם להכנסות וההוצאות המקומיות של הפירמות ולא בהתאם לאלו הגלובאליות. במילים אחרות, חברה שמייצאת חלק מהתוצרת שלה אל מחוץ לארה"ב לא תצטרך לשלם מס על ההכנסות שמגיעות מבחוץ ומצד שני חברה שמייבאת חלק מגורמי הייצור שלה לא תוכל לנכות את העלויות של גורמים אלו מחישוב הרווח לצורך מס. "מדובר על הצעה לא פחות ממהפכנית שיוצרת העדפה ברורה לחברות יצואניות, אומר גרינפלד.

אורי גרינפלד, הכלכלן הראשי של פסגות

יתרה מכך, "הצעה זו מייתרת למעשה את המשחקים החשבונאיים של החברות הגלובאליות שרושמות את רוב רווחיהן במדינות עם שיעור מס נמוך, תופעה שרשויות המס האמריקאיות מחפשים לה פתרון כבר זמן ארוך" הוא אומר ומוסיף ש"מכיוון שלארה"ב יש גירעון בחשבון הסחר של כ-500 מיליארד דולר בשנה, השינוי במיסוי יביא לגידול בהכנסות המדינה של למעלה מטריליון דולר בשנה".

"מצד שני, אין ספק ששינוי כזה במדיניות המיסוי תביא הן לעליה חדה בסביבת האינפלציה בעקבות עליית מחירי היבוא והן לתיסוף של הדולר (שיקזז חלק מהאינפלציה אך גם יפגע ביצואנים שיצטרכו להפחית מחירים בחו"ל). אם זה לא מספיק אז חשוב גם לשים לב שבכלל לא בטוח שההצעה עומדת במסגרת חוקי ה-WTO (ארגון הסחר העולמי) ואישורה במתכונת זו או אחרת עלולה להצית גל של פרוטקציוניזם מצד שותפות הסחר של ארה"ב כמו סין, יפן ואירופה. אמנם כרגע ההצעה עוד רחוקה מאישור, בעיקר מכיוון שטראמפ עצמו מתנגד לה וטוען שהיא "מסובכת מדי", אך נראה שהכיוון אליו חותרים מקבלי ההחלטות בארה"ב הוא ברור", סיכם.

דונלד טראמפ צילום: איי אף פי