שפל של 14 שנים: היורו היציג נקבע על 3.994 שקלים

היורונסחר היום (ד') בירידה של 0.2% מול המטבע הישראלי ושערו היציג נקבע על 3.994 שקלים - שפל של 14 שנים. הפעם האחרונה שנקבע ליורו שער יציג נמוך מ-4 שקלים היתה ב-4 בפברואר 2002 - אז נקבע שערו של המטבע על 3.9764 שקלים.

הדולר יורד ב-0.6% והשער היציג נקבע על 3.83 שקלים. אתמול ירד שערו היציג של היורו ב-0.7% ונקבע על 4.0023 שקלים. שערו היציג של הדולר ירד אתמול ב-0.3% ל-3.8560 שקלים.

היורו פתח את שנת 2016 בשער של 4.2468 שקלים, וב-11 בפברואר נקבע השער היציג הגבוה ביותר השנה של המטבע - 4.4002 שקלים. ההידרדרות בערך היורו מול השקל החלה למעשה בחודש יולי השנה, מעט לאחר ההכרעה במשאל העם הבריטי על הברקזיט. בשלב ההוא נסחר היורו בסביבת 4.3 שקלים, ומשם החל לרדת לכיוון ה-4.2 שקלים.

ההידרדרות המהירה מסביבת ה-4.2 לרמת ה-4 שקלים החלה בחודש נובמבר, לאחר הבחירות בארה"ב ובמקביל למגמה דומה של היחלשות היורו בעולם מול הדולר - שתפס תאוצה לאחר נצחונו של טראמפ בבחירות.

יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים, מימון והשקעות, אומר היום כי העברות מט"ח של משקיעים זרים (כמו השקעות עתק בסטארטאפים) ימשיכו ללחוץ את שער הדולר שקל כלפי מטה וכתוצאה מכך שער היורו שקל הנגזר ממנו ישירות צפוי להמשיך לרדת.

"במהלך 2016 זרמו לישראל השקעות ישירות של 12 מיליארד דולר, מתוכן 5 מיליארד דולר של סטארטאפים. הבנק המרכזי האמריקאי הצהיר כי הוא מתכוון להעלות את הריבית עוד 3 פעמים במהלך 2017, ובזמן שהריבית על הדולר במגמת עלייה ברורה, הריבית על היורו צפויה להישאר על כנה למשך זמן ממושך - הפער הזה מביא את היורו להמשך היחלשות בעולם וגם אל מול השקל הישראלי", מסביר פריימן.

הבעיה המרכזית בהתחזקות היורו מול השקל נוגעת ליצוא הישראלי, או ליתר דיוק - למדיניות בנק ישראל, המכוונת להגנה על היצוא הישראלי. מדינות גוש היורו הן יעד היצוא העיקרי של חברות ישראליות, ושקל חזק מול מטבע היורו מייצר סביבה תחרותית קשה יותר ליצואניות.

ההנחה היא שבנק ישראל לא ירשה לעצמו לחדול מהמדיניות המוניטארית המרחיבה (ריבית אפסית ורכישות מט"ח) כל עוד זה יהיה המצב של שערי המטבעות. הבנק המרכזי אמנם מתמקד בשער השקל מול סל המטבעות ולא מול היורו, אך גם כאן מדובר באותו מצב, של התחזקות המטבע הישראלי (בשיעור של למעלה מ-5% במחצית השנייה של השנה), בעיקר בשל חולשת היורו.

"נוצר כאן מצב מסוכן וייחודי מסוגו שלא היה קיים אפילו ב-2008, במסגרתו גם התעשייה המקומית המסורתית נמצאת במשבר קשה ומאוימת מאוד וגם היצואנים בסיטואציה קשה. הפגיעה במשק עם ייסוף השקל אל מול היורו והמשך הידרדרות השער הנומינלי האפקטיבי, חמורה הרבה יותר מהשפעת הייסוף החד שנרשם ב-2008, כשהדולר נחלש אל רמת 3.2 שקלים", אומר בעניין זה פריימן.

קרנית פלוג נגידת בנק ישראל צילום: עמית שעל