הסעיף הקטן שהכפיל את דמי הניהול בקרנות הפנסיה

מאז כניסתה לתפקיד פועלת הממונה על שוק ההון דורית סלינגר בעקביות כדי להפחית את דמי הניהול בשוק הפנסיה ולהתניע תחרות בשוק ריכוזי זה. אך בדו"חות הרבעוניים שהגיעו לאחרונה לחוסכים התגלתה בשורה לא נעימה.

דמי הניהול שלהם אולי נמוכים יותר מבשנים עברו, אך תחת סעיף "גירעון אקטוארי" נגרעו מהחיסכון הפנסיוני שלהם בין 0.2% ל־0.8% נוספים. אם מביאים בחשבון שהיום ממוצע דמי הניהול בשוק הפנסיה עומד על 0.2% מהצבירה וכ־2% מההפקדות השוטפות, יוצא שהגירעון האקטוארי מכפיל ואף יותר את דמי הניהול בפועל מהצבירה.

קרן פנסיה, להבדיל מביטוח מנהלים או קופת גמל, הוא מוצר המבוסס על מנגנון ערבות הדדית. כך, למשל, אם מתרחשים אירועי פטירה רבים בקרן שמחייבים תשלום של הקרן לשארים, או ריבוי מקרי נכות, זכויות יתר החוסכים בקרן עלולות להיפגע. בתמורה להדדיות, דמי הניהול בקרן פנסיה נמוכים דרמטית מאלה ביטוחי מנהלים ברמה של עשרות אחוזים.

הבעיה היא שבשנים האחרונות הגירעונות האקטואריים הלכו והחריפו והגיעו לרמה ממוצעת של כ־0.5% בשנה — שווה ערך לדמי הניהול המקסימליים שניתן לגבות מהצבירה בקרן פנסיה. לכך תרמו שתי סיבות מרכזיות: הריבית הנמוכה וריבוי מקרי נכות בקרנות הפנסיה שהיו גבוהים מרכיב הביטוח ששילמו החוסכים בהן.

דורית סלינגר הממונה על שוק ההון במשרד האוצר צילום: אלכס קולומויסקי

בדיקת "כלכליסט" מעלה כי בתשעת החודשים הראשונים של 2016 ספגו החוסכים בקרן הפנסיה הגדולה בישראל מבטחים החדשה של מנורה גירעון אקטוארי של 0.47%, בדומה לחוסכים בקרן הפנסיה השנייה בגודלה, מקפת של מגדל. החוסכים בקרן הפנסיה של כלל ביטוח, השלישית בגודלה, סבלו מגירעון אקטוארי של 0.8%.

בעיית התמחור

הסיבה העיקרית לגירעונות הנוכחיים היא תמחור לקוי של הסיכון להתרחשות מקרי נכות. ביטוח למקרי נכות או מוות מזכה את החוסך או משפחתו בקצבת נכות או שארים והוא אחד משלושת המרכיבים שאליהם מתפצלות ההפרשות המגיעות לקרנות הפנסיה (יחד עם פיצויי פיטורים ותגמולים לפנסיה). אל ביטוח זה מוקצות כ־35% מההפרשות שאינן לפיצויים. ביוני 2013 הורה אגף שוק ההון לקרנות הפנסיה לשנות את החלוקה בין הרכיבים: להפחית 40% מההפרשה לביטוח הנכות ולהעבירם לחיסכון.

מטרת המהלך היתה להגדיל את החיסכון של העמיתים מחשש שלא יספיק להם כשיגיעו לגיל פרישה. ברשות שוק ההון סברו שאפשר להפחית את רכיב הביטוח בלי חשש, על סמך ממצאים שלפיהם שיעור העמיתים המאבדים את כושר העבודה יורד, ומשך הנכות שלהם מתקצר (בניגוד להנחה שנכות היא מצב קבוע). אלא שצמצום הרכיב הביטוחי גרם לקרנות הפנסיה לגירעונות אקטואריים — ההתחייבויות שלהן לקצבאות נכות היו גבוהות מהסכום שגבו בפועל. האקטואר הראשי של רשות שוק ההון, אסף מיזן, שפרש השנה, פרסם בסמוך לפרישתו דו"ח שלפיו יש לייקר חזרה את הכיסוי הביטוחי למקרה נכות בשל תמחור לקוי. אלא שמכיוון שהיה רגע לפני פרישה הדו"ח שלו הוקפא לבדיקת מחליפו.

דמי הניהול הנמוכים לא עזרו לחוסכי מבטחים

ל"כלכליסט" נודע כי ברבעון השני של 2017 צפוי פלד להורות על הגדלת רכיב הנכות כדי לתקן את העיוות. כיום החוסכים המבוגרים נפגעים יותר מהגירעונות האקטואריים שכן הצבירות שלהן גבוהות יותר לעומת היתרון של חיסכון גבוה יותר. לעומת זאת, סיבוב הפרסה הצפוי של האוצר יהפוך את היוצרות כך שהחוסכים הצעירים בעלי הצבירות הנמוכות ייפגעו כי יפרישו פחות לחיסכון, ואילו החוסכים המבוגרים שלהם צבירות גבוהות ירוויחו כי הגירעון יצטמצם.

בעיית הריבית התחשיבית

הסיבה השנייה לגירעונות היא מחדל של רשות שוק ההון ומשרד האוצר בטיפול בסוגיית הריבית התחשיבית. כתוצאה מסביבת הריבית הנמוכה היכולת לייצר תשואה על כספי הפנסיונרים יורדת, באופן שאמור לכווץ את הקצבה הפנסיונית שלהם. לפני שלוש שנים החליטו באוצר לשנות את הריבית שלפיה מחושבת הקצבה של הפורשים לריבית בפועל. המשמעות היתה קיצוץ של 10% בקצבאות הפנסיונרים.

במטרה למנוע קול צעקה, החליט שר האוצר דאז יאיר לפיד להקפיא את השינוי הצפוי באופן שקצבת הפורשים ממשיכה להיות מחושבת לפי הנחה שתייצר תשואה שנתית של 4%. הסכום העודף למול המציאות נגרע מכספי החוסכים בפועל. בשנים האחרונות ניסו באוצר וברשות שוק ההון למצוא מענה לבעיה, ובסופו של דבר התקבלה החלטה לשנות את הקצאת האג"ח המיועדות של קרנות הפנסיה באופן שהחוסכים הפעילים לא יזכו להן כלל (במקום 30% היום) ואילו הפנסיונרים יזכו להקצאה של 60% מהכסף שלהם. אג"ח אלו מבטיחות תשואה של 4.86%, ורכיב גבוה שלהם בתיקי הפנסיונרים יפתור את העיוות של הריבית התחשיבית. אלא שמהלך זה עדיין לא יצא לדרך וכל שנה שעוברת גורעת עוד כסף מהחוסכים הפעילים לטובת הפורשים.

קרנות קטנות סובלות פחות

יש לציין כי הגירעונות האקטואריים משמשים כלי בידי בעלי אינטרס להשפיע על שיקולי החיסכון של הציבור. כך, למשל, חלק מסוכני הביטוח אומרים ללקוחות שלהם שביטוח מנהלים הוא מוצר עדיף בתנאים הקיימים שכן הגירעונות בקרנות הפנסיה גורמים לכך שבפועל דמי הניהול גבוהים כמו בביטוחי מנהלים.

תחשיב רשות שוק ההון

אלא שמדובר בטיעון שגוי שמתעלם מכך שעלות ביטוח הנכות והמוות בביטוחי מנהלים גבוהה פי שישה מעלותה בקרן הפנסיה, מה שמקזז את הגירעון האקטוארי שנוצר. לעומת זאת, טיעון זה תופס בהחלט בעת שסוכנים או משווקים של קרנות פנסיה מעודדים לעבור בין קרן לקרן. כך, למשל, בקרנות שמאופיינות בקהל חוסכים צעיר, הסיכוי של חוסכים בהם להפוך לנכים נמוך יותר ולכן הגירעון האקטוארי בהן נמוך משמעותית.חשוב להדגיש כי הגירעון האקטוארי הוא בלתי צפוי והוא תולדה של שיעור מקרי הנכות בין חוסכי הקרן, כשנתוני העבר לא מעידים על נתוני העתיד.

מרשות ההון נמסר בתגובה: "הרשות נמצאת בשלבים האחרונים של גיבוש מענה כולל לנושא הריבית התחשיבית. כמו כן בחודשים הקרובים יתקבלו תוצאות המחקר המעודכן שמבצעת הרשות מדי שלוש שנים של הנתונים הדמוגרפים, ובהתאם להן יוחלט האם יש צורך בעדכון התעריפים".