קרנות הנאמנות הזרות לא ממהרות להסתער על השוק הישראלי
מתחילת החודש יכולים גופים זרים לשווק קרנות ותעודות סל בישראל, אך אף שחקן לא הגיש תשקיף לרשות ני"ע. הסיבות: החלטת רשות ני"ע לא לאפשר לזרים להציע קרנות מנוטרלות מטבע וניסיונות חסימה של הקרנות המקומיות
הבשורה של רשות ני"ע להכנסת תחרות לשוק מוצרי ניהול ההשקעות בחו"ל לא מחוללת, בינתיים, מהפכה. מתחילת החודש יכולים מנהלי קרנות הנאמנות ותעודות סל זרים לשווק את מוצריהם הפיננסיים דרך הבנקים בישראל. כדי לעשות זאת עליהם לפנות לרשות, בניהולו של שמואל האוזר, ולפרסם תשקיף. אלא שעד כה ואף על פי שהתכנון ליישם את הרפורמה ידוע לגופים הזרים כבר כמה שנים, אף גוף לא הגיש בקשה לרשות.
- מכירת איירון סורס: פתרון מצוין לכל הצדדים
- לא רק עמלות: הבונוסים שמאחורי הטלפון מסוכן הביטוח
- אפקט טראמפ: פדיונות כבדים בקרנות אג"ח ממשלתיות
ל"כלכליסט" נודע כי שורה של שחקנים זרים מתעניינים בכניסה לשוק המקומי, והם אף החלו בצעדים לקידום שיווק מוצריהם לציבור בישראל ובהם פיוניר, בלאקרוק, אליאנס־ברנשטיין ופימקו. עם זאת, הם עדיין לא נרשמו ברשות ני"ע. חברת קרנות הנאמנות הבינלאומית GAM אף יצאה בהודעה רשמית בתחילת נובמבר כי בכוונתה להיכנס לשיווק פעילותה בישראל בשיתוף פעולה עם בית ההשקעות הלמן־אלדובי, אך גם היא טרם הגישה תשקיף לרשות.
הקרנות הזרות עשויות להיות יקרות מהמקומיות
אחת הסיבות לעיכוב היא עתירה שהגישו קרנות הנאמנות ותעודות הסל הישראליות לבג"ץ בדרישה להקפיא את הרפורמה. הגופים ביקשו לעכב את כניסת הזרות עד שכללי המשחק בין הקרנות המקומיות לזרות יושוו. כיום הרפורמה מציעה הקלות ברגולציה לקרנות הזרות, שכפופות למעשה לרגולציה המקומית שלהן ויכולות, בניגוד לקרנות המקומיות, להשקיע בנגזרים ובאופציות. בנוסף, הקרנות הזרות יכולות לפעול ברמות מינוף שאסורות על הגופים המקומיים. למרות הטענות של מנהלי הקרנות, בתחילת השבוע הודיע בית המשפט על דחיית העתירה. אחת הסיבות המרכזיות לכך היתה שהרשות חזרה בה מהתכנון לאפשר לקרנות הזרות להציע תעודות סל וקרנות בשקלים, דבר שהיה מעצים את התחרות מול המקומיות.
גורמים בסביבת מנהלי הקרנות הזרים טוענים שההחלטה לבטל את האפשרות להציע קרנות זרות בשקלים, גרמה לכך שחלק מהגופים שקלו מחדש אם כדאי להיכנס לישראל. זאת מאחר שגם אם הקרנות יציעו דמי ניהול תחרותיים ונמוכים, העלות הכוללת למשקיע עשויה להיות גבוהה יותר מאשר בקרן ישראלית בשל עלויות המרת מטבע ועמלות קשורות שיגבה ממנו הבנק. ברשות הזהירו את היועצים הפיננסיים בבנקים מלעודד שיווק קרנות זרות בשל אינטרסים של קבלת עמלות עקיפות לבנקים מהמרת מט"ח וחייבו אותם לשקלל ללקוח את העלות הכוללת של ההשקעה למול האלטרנטיבה הישראלית. כתוצאה מכך, היתרון התחרותי של הגופים הזרים, כל עוד לא יורשו לשווק קרנות מנוטרלות מטבע, נפגע.
גם הפיכת תעודות הסל לקרנות סל מתעכבת
בית המשפט התייחס גם לכך שהרשות שוקדת בימים אלו על חקיקה שתהפוך את תעודות הסל הישראליות לדומות לאלו הנסחרות בחו"ל (ETF), וכאשר שינוי זה ייכנס לתוקף, כללי המשחק יהיו דומים יותר. תעודות הסל צפויות להפוך ממוצר שמתחייב להשיג את ביצועי המדד למוצר שרק משתדל להשיג את תשואת המדד.
בית המשפט קבע כי נוכח הפגיעה הפוטנציאלית בחופש העיסוק של הקרנות והתעודות הישראליות על המדינה לעדכן עד 1 בינואר 2017 מהו סטטוס החקיקה. עם זאת, מדובר בחקיקה שתקועה יותר מחמש שנים.