סלינגר לחברות הביטוח: כמה עמיתים צורפו לביטוחי מנהלים כדי לעקוף את רפורמת "ברירת המחדל"

שבועיים בלבד לאחר כניסת רפורמת קרן ברירת המחדל לתוקף והמפקחת על הביטוח דורית סלינגר כבר מתחילה לבדוק את האופן שבו חברות הביטוח מיישמות את הרפורמה. ל"כלכליסט" נודע כי המפקחת שלחה אתמול מכתב למנהלי חברות הביטוח שכותרתו "בדיקת יישום הוראות לעניין בחירת קופת גמל".  

סלינגר רוצה לבדוק אם חברות הביטוח מצליחות לעקוף את הרפורמה דרך שיווק ביטוחי מנהלים לעובדים חדשים באמצעות סוכני ביטוח, וזאת במקום שהעובדים יצטרפו לקרן ברירת המחדל מוזלת. "ברצוננו לבצע בדיקה של יישום הוראות החוזר בעת הצטרפות לביטוח חיים משולב חיסכון. נבקש לקבל מידע על אודות הצטרפות מבוטחים לביטוח זה בחברתכם", קובע המכתב שעליו חתום יניב פרץ, מנהל מחלקת ביקורת חיסכון פנסיוני ברשות שוק ההון.

חשיפת שם המעסיק והסוכן

סלינגר בעצם רוצה לבדוק כמה עובדים צורפו לביטוחי מנהלים אחרי כניסת רפורמת פנסיית ברירת המחדל לתוקף. כך, המכתב דורש מחברות הביטוח להעביר לידי רשות שוק ההון נתונים על המצטרפים החדשים לביטוחי המנהלים בנובמבר־דצמבר 2016, ברבעון הראשון של 2017 וברבעון השני של 2017. בנוסף, חברות הביטוח יצטרכו לפרט את שם המעסיק שעובדיו צורפו לביטוח המנהלים, שם סוכן הביטוח או המשווק שהיה מעורב בצירוף העובד לביטוח המנהלים, וגובה דמי הניהול שמשלם העובד על ביטוח המנהלים.

סלינגר מבקשת לדעת גם כיצד הצטרף העובד למוצר: אם דרך צירוף אוטומטי על בסיס הסכם ברירת המחדל שהיה קיים אצל המעסיק ערב כניסת הרפורמה לתוקף (על מעסיקים עם הסכמים קיימים לצאת למכרז חדש רק ב־2019) או דרך סוכן ביטוח. אם הצירוף בוצע דרך סוכן ביטוח, כלומר בחירה אקטיבית של העובד שחתם על טופס ההצטרפות, סלינגר דורשת לדעת מה גובה העמלה ששולמה לסוכן.

צירוף למוצר יקר יותר

החל מנובמבר פועלות בשוק שתי קרנות פנסיה מוזלות: הקרן של הלמן־אלדובי, שמציעה דמי ניהול של 0.001% מהצבירה ו־1.49% מההפקדות החודשיות, והקרן של מיטב דש, שמציעה דמי ניהול של 0.01% מהצבירה ו־1.31% מההפקדות החודשיות. החלק העיקרי ברפורמה הוא הקביעה שמעסיק של עובד שלא בחר אקטיבית במוצר פנסיוני, צריך לצרפו לאחת משתי קרנות ברירת המחדל. זאת אלא אם המעסיק ייצא למכרז בקרב גופי הפנסיה שבו ייבחר מוצר פנסיוני שישמש ברירת מחדל לעובדים.

אחד החששות של סלינגר הוא שחברות הביטוח יעקפו את הרפורמה דרך סוכני הביטוח. הצירוף לאחת משתי קרנות ברירת המחדל של עובד חדש מתבצע רק אם העובד לא בחר אקטיבית במוצר אחר. ברגע שחברת הביטוח שולחת סוכן שמחתים את העובד על העדפתו של מוצר פנסיוני אחר, הרפורמה לא רלבנטית. חברות הביטוח יכולות לתמרץ את הסוכנים לשווק לעובדים את ביטוחי המנהלים היקרים יותר תוך שכנוע כי מדובר במוצר עדיף.

תקרת דמי הניהול לביטוחי המנהלים עומדת היום על 1.05% מהצבירה ו־4% מההפקדות. בשבוע שעבר פרסם "כלכליסט" נתונים על התמריצים, בדמות בונוסים של אלפי שקלים ומתנות כמו חבילות נופש בחו"ל, שמציעות חברות הביטוח לסוכני הביטוח כדי שאלו ישווקו את ביטוחי המנהלים. מהדיווחים שחברות הביטוח נדרשות לפרסם באתרים שלהן על הבונוסים לסוכנים עולה כי בשנה האחרונה גדלו התמריצים לשיווק ביטוחי מנהלים הרווחים יותר על פני קרנות פנסיה.

חשש נוסף הוא שחברות הביטוח ימהרו להתקשר עם מעסיקים בהסכמי ברירת מחדל חדשים, שיקבעו שעובדים שלא יבחרו אקטיבית יצורפו לביטוח מנהלים. לפי הרפורמה, הפרמטר המכרזי שלפיו המעסיק צריך לבחור את המוצר הפנסיוני במכרז הוא דמי הניהול. לכן, סלינגר דורשת מחברות הביטוח לשלוח לרשות גם את תוכן הסכמי ברירת המחדל ואת פרטי המכרז. בהתאם לנתונים שיתקבלו, רשות שוק ההון החדשה תחליט כיצד להגיב. לדוגמה, אם יתברר שמעסיקים רבים צורפו על ידי סוכני ביטוח אחרי כניסת הרפורמה דווקא לביטוחי מנהלים או שמעסיקים יוצאים למכרזים פנסיונים לא לפי כללי רשות שוק ההון תוך מתן עדיפות לקרנות פנסיה גדולות או לביטוחי מנהלים, ברשות יבחנו כיצד למנוע זאת.

סלינגר צילום: נמרוד גליקמן