האם ניצחון רפובליקני בארה"ב יהיה הטראמפ־זיט של השווקים?

עד סוף השבוע האחרון סקרי דעת הקהל ניבאו זכייה למועמדת הדמוקרטית לנשיאות ארה"ב הילארי קלינטון. אולם ביום שישי הודיעה ה־FBI כי תבדוק מידע חדש בפרשת המיילים הסודיים של קלינטון, והמגמה כבר הרבה פחות ברורה. בעקבות הודעת הבולשת הפדרלית והתגברות סיכויי ניצחונו של המועמד הרפובליקני דונלד טראמפ ב־8 בנובמבר, שוק המניות האמריקאי הגיב בירידות ובתנודתיות. 

מחיר הזהב צפוי לזנק

מכוני מחקר מנסים באחרונה להתמודד עם השאלה כיצד יגיבו השווקים אם טראמפ ייצא כשידו על העליונה, והדעה הרווחת היא כי ניצחון של טראמפ, שנחשב למועמד המקובל פחות בקרב האליטות האמריקאיות, עלול לערער את היציבות בשווקים. זכייה של קלינטון תהיה בבחינת המשך המדיניות הנוכחית — לטוב ולרע.

בדומה למשאל העם על יציאת בריטניה מהאיחוד האירופי ביוני האחרון, גם בבחירות בארה"ב נשמע בעיקר קולן של השכבות המחזיקות בעמדות מפתח בכלכלה ובתקשורת, והן בדרך כלל מעדיפות לשמר את הקיים ולא לצאת להרפתקאות. לפני המשאל בבריטניה ניסה הממסד הפוליטי, האקדמי והכלכלי להלך אימים על הציבור בטענה כי פרישה מאירופה תגרום לזעזוע משמעותי. כאשר אומרי ה"הן לפרישה" גברו על המתנגדים נרשמו ירידות שערים חדות בשווקים, אולם משנרגעו הרוחות, גם השווקים התייצבו.

בהנחה שתגובת השוק תהיה דומה לזו שהיתה אחרי הברקזיט, הזהב ומדד הפחד (vix) עלולים לזנק בחדות לאחר הבחירות. הזהב נחשב לנכס בטוח, שאליו בורחים המשקיעים בתקופות של סיכון.

התנהגות האג"ח תהיה מורכבת יותר וקשה לפיענוח. מצד אחד האג"ח הממשלתיות נחשבות לנכס בטוח, בדומה לזהב, וכתוצאה מכך המחיר עולה והתשואה יורדת. מנגד, בטווח הארוך ההערכות הן כי תשואות האג"ח יעלו (והמחיר יירד). למה שהתשואות יעלו? יש לכך מספר סיבות: טראמפ התבטא בעבר כי הוא תומך במדיניות ריבית גבוהה. בנוסף, הוא מעוניין להשקיע בתשתיות תוך הרחבת הגירעון. זו מדיניות שעלולה לגרום לאינפלציה, ובפועל יוצא מכך להעלאת ריבית.

לפי ניתוח שערך מכון המחקר ברוקינגס (Brookings), ניצחון של טראמפ בנובמבר יתניע ירידה חדה בשוק המניות ועלייה בתנודתיות. המחקר גורס כי ניצחונו של המועמד הרפובליקני יפיל את מחירי המניות בארה"ב, בבריטניה ובאסיה בשיעורים של 10%–15%. בנוסף, יגרום ניצחונו לירידה של 4 דולר במחירה של חבית נפט. בהתחשב בכך שחבית נפט נסחרת בימים אלה סביב מחיר של 50 דולר, הרי שירידה של 4 דולר במחירה משקפת היחלשות של 8%.

בברוקינגס מציינים גם כי המטבע שייפגע קשה יותר מהאחרים יהיה הפזו המקסיקני, זאת בגלל הצהרותיו של טראמפ על כך שיגביל העברת מפעלים למקסיקו וגם הגירה ממנה לארה"ב. אולם את הדברים הללו יש לקחת בעירבון מוגבל, שכן מכון המחקר ברוקינגס קשור — ואף ממומן בחלקו — בידי איש העסקים חיים סבן שהוא תומך נלהב של הילארי קלינטון. לפי חברת המחקר Macroeconomic Advisers, 2.1 טריליון דולר יימחקו ממדד S&P-500 אם טראמפ ייבחר.

עורכי המחקר בדקו את ההתנהגות של שוק המניות משנת 1880 ומצאו כי לאחר כל ניצחון רפובליקני השווקים עלו, בעוד כל ניצחון של המפלגה הדמוקרטית גרר ירידות במחירי המניות. אולם הפעם החוקרים מעריכים כי רצף זה יישבר, ומסקנה זו שלהם מסתמכת על התנהגות החוזים העתידיים על מדדי המניות במהלך העימות הטלוויזיוני הראשון שהתקיים בין טראמפ לבין קלינטון ב־26 בסטפמבר. הממצאים הראו שהחוזים העתידיים על מדד S&P 500 עלו כאשר נראה היה שיש יתרון לקלינטון.

יפחית מס החברות ל־15%

הכלכלנית הראשית של S&P ארה"ב, בת' אן בובינו (Beth Ann Bovino), פרסמה חוות דעת על עמדותיהם הכלכליות של קלינטון וטראמפ בהתבסס על המדיניות הפיסקאלית של המתמודדים ועמדותיהם על הסכמי סחר, הגירה ושכר מינימום.

מסים וחוב: טראמפ אמר כי בכוונתו להפחית מסים בכמה דרכים, בעיקר כדי להמריץ את הסקטור הפרטי. הוא הבטיח לצמצם את האירועים שעליהם חלה חובת דיווח ולהוריד את שיעור המסים, והצעד המשמעותי ביותר שעליו דיבר הוא קיצוץ מס החברות מ־35% לשיעור של 15%.

לפי הדו"ח של S&P, המהלך הראשון שעליו דיבר עשוי היה לקצץ כ־10 טריליון דולר מההכנסות הפדרליות ממסים, אך טראמפ מיתן מאוחר יותר את תוכניתו, והקיצוץ המוערך מתקבולי מסים עשוי להגיע ל־5.8 טרליון דולר. לפי המצע של קלינטון, היא מתכוונת בעשור הקרוב להעלות את גביית המסים ב־1.5 טריליון דולר באמצעות הגברת נטל המס על מקבלי השכר הגבוה.

שני המועמדים מתכוונים להשקיע בתשתיות בארה"ב, ועל פי כלכלני S&P, כל דולר שמושקע בתשתיות יניב לכלכלת ארה"ב 1.7 דולר בתוצר בתוך שנים אחדות. לפי CRFB (Committee for a Responsible Federal Budget) — גוף אמריקאי עצמאי העוסק בסוגיות תקציביות — שני המתמודדים צפויים להגדיל את החוב הממשלתי. קלינטון לרמה של 86% מהתוצר, וטראמפ לרמה של 105%.

סחר בינלאומי: גם קלינטון וגם טראמפ מציגים קו קשוח יחסית בנוגע למסחר, וזאת כדי לשדר לבוחרים כי הם מתכוונים להגן על המשרות בארה"ב. המפלגה הרפובליקנית שואפת להטיל מס של 45% על יבוא מסין ושל 35% על יבוא ממקסיקו — כך לפי הדו"ח של S&P. הקו של קלינטון קצת פחות נחרץ, והיא הסתפקה באמירות על "השבת מפעלים הביתה". הדו"ח של S&P גורס כי העלאת המס תייקר לצרכן האמריקאי את המוצרים המיובאים ותפגע בהסכמי סחר.

הגירה: בנושא זה המועמדים חלוקים. קלינטון תומכות באישור העובדים הלא חוקיים שנמצאים בארה"ב. מנגד, טראמפ נוקט גישה שמקשה על המהגרים, ותומך במתן ויזה מיוחדת רק לעובדים מסוימים מתחומי המדעים, ההנדסה, המחקר והטכנולוגיה. הדו"ח של S&P טוען כי גישה מקלה למהגרים תעלה את התוצר האמריקאי ב־3.2% בעשור הבא (במצטבר).

בשורה התחתונה סבורים ב־S&P כי שני המתמודדים יביאו לזינוק ברמת התשתיות, אולם הם מעדיפים מעט את קלינטון על פני טראמפ, שכן הם חוששים מהשלכות הגבלת הסחר עם סין ומקסיקו.

טראמפ צילום: איי פי