S&P הורידה את הדירוג של כיל ברמה אחת ל-BBB-
ההורדה מגיעה לאחר שבתקופה האחרונה סגרה יצרנית הדשנים את פרויקט האשלג באתיופיה וכן את פרויקט המיחשוב
- עליית מדרגה: ממשלת אתיופיה עיקלה את חשבון הבנק של כיל
- כיל מחפשת מזומנים: מציעה למכירה שלושה נכסים בבאר שבע
- כיל תסגור את פעילותה באתיופיה ותמחק השקעה של 170 מיליון דולר
הסיבה להורדת הדירוג, לפי הסוכנות, היא כי מזה כשנה היחסים הפיננסיים שמציגה כיל אינם תואמים את הקובננטים (את היחסים הפיננסים הנדרשים) על מנת להמשיך להיות בדירוג BBB. כך למשל , מציינים בחברת הדירוג, כי יחס החוב ל-EBITDA (רווח תפעולי מתואם) של כיל הוא 3.5, מה שלא תואם את קריטריוני הסיווג לדירוג BBB בהתאם למודל הדירוג של חברת הדירוג - לפיו יחס של 2.5 הוא שנדרש כדי לשמר את הדירוג הקודם, לפני ההורדה.
הסיבה לשיפור בתחזית הדירוג משלילית ליציבה נעוצה בכך שהציפייה היא כי יחס זה יישמר בשנים הקרובות בכיל על רמה של 3.5, כל עוד סביבת המחירים בשווקים בהם פועלת החברה תמשיך לדשדש, ותחת ההנחה כי כיל תמשיך לייצר תזרים מזומנים חיובי מפעילות שוטפת.
עידן עופר ואשר גרינבאום צילומים: אוראל כהן, אלכס קולומויסקי כיל נכנסה למיזם משותף בתחום הפוספט עם הסינים ב-2015. במסגרת המיזם כיל השקיעה ותשקיע בהמשך כמה מאות מיליוני דולרים - מה שמכביד על היקף החוב שלה. בחברת הדירוג מציינים כי למרות שכיל ביצעה צעדים של קיצוץ בהוצאות שונות והגבילה את חלוקת הדיבידנד שלה מהיקף של 70% מהרווח הנקי להיקף של 50%, כמו גם הגבלה של היקף ההשקעות שלה לרמה של עד 650 מיליון דולר בשנה, הרי כי אין די בכך כדי להגן על דירוג האשראי של החברה.
שני הצעדים האחרונים שעליהם הודיעה החברה בחודש האחרון - הפסקת פרויקט האשלג באתיופיה ועצירת פרויקט המחשוב - רלוונטיים לעניין הורדת דירוג זו. לא מן הנמנע כי במידה וכיל לא היתה עוצרת את הפרויקטים האלו, שהשיתו והיו אמורים להשית עליה עוד הוצאות של מאות מיליוני דולרים בשנים הקרובות, הרי שייתכן מאוד כי סיווג הדירוג של כיל היה נופל אל מתחת ל'דירוג השקעה', מהלך שהיה מהווה איתות שלילי מאוד לחברה.
שוק האשלג לא צפוי להתאושש עד 2018
גורם עיקרי שמעיב על יצרנית הכימיקלים כיל הוא ירידת מחירי האשלג. פעילות הדשנים בכיל, שמורכבת ברובה מהפקה וממכירה של אשלג ופוספט, מהותית מאוד וב־2015 היתה אחראית ל־74% מהרווח התפעולי כולו.
מחיר טונה אשלג צנח ב־33% בשנה האחרונה. כעת מחיר האשלג, בהתאם לחוזי אספקה שנסגרו מול סין והודו ביולי האחרון, עומד על 220 דולר לטונה — ירידה של 110 דולר לעומת המחיר שנסגר ב־2015. על פי הערכות חברות הדירוג S&P, מחירי האשלג לא יתאוששו עד 2018.
"הסביבה העסקית בשוק הדשנים העולמי ממשיכה להיות קשה, ובפרט באשלג. הגורמים שמשפיעים, מלבד עודף ההיצע, הם מחירי הסחורות החקלאיות (תירס, סויה וחיטה — ר"ש) שממשיכים להיות נמוכים — מה שפוגע בהכנסות החוות החקלאיות. מחירי הסחורות נמוכים ובעלי החוות החקלאיות מנסים לחסוך ולהתייעל ובתוך כך הם מקטינים את השימוש באשלג ובדשנים אחרים", אמר יהונתן שוחט, אנליסט אנרגיה ואגרוכימיה בלידר שוקי הון, ל"כלכליסט".
קושי נוסף הוא שאותן חוות חקלאיות, שנמצאות במדינות מתפתחות כמו ברזיל, סובלות מפיחות במטבע המקומי, מה שמייקר את רכישת הדשנים במונחי מטבע מקומי. דו"חות יצרנית האשלג הקנדית פוטאש לרבעון השלישי, שפורסמו לקראת סוף השבוע, מעניקים עדות נוספות לחולשת השוק.
"הדו"חות של פוטאש חושפים ירידה של 40% במחיר של טונה אשלג לעומת הרבעון המקביל, לאור המחירים בחוזים החדשים שנחתמו מול הודו וסין. עם זאת, פוטאש הותירה את הצפי הכולל לביקוש לאשלג ב־2016 על 61–58 מיליון טונות ואף צופה מכירות של 64–61 מיליון טונות ב־2017, כלומר עלייה של כ־5% בממוצע בשנה הבאה. לדעתי מדובר בהערכה אופטימית למדי", מסכם שוחט.
האשלג במפעלי ים המלח של כיל
