לראשונה זה 30 שנה: הבורסה עוברת להפסד

אם היה קיים איזשהו צל של ספק לגבי חומרת המצב של הבורסה לניירות ערך בתל אביב, הרי שהוא הוסר ביום חמישי האחרון, על ידי שורה של נתונים שמציגים פער תהומי בין ציפיות ההנהלה לביצועי הבורסה למציאות בשטח.

נתונים אלה צפויים להקשות על משיכת משקיעים שייקנו נתח מהבורסה במסגרת השינוי המבני המתוכנן שמוביל יו"ר רשות ני"ע, שמואל האוזר, להפיכת הבורסה לגוף הפועל למטרות רווח. במצגת שנשלחה לחברי דירקטוריון הבורסה בראשות אמנון נויבך, חשפה גל לנדאו, המשנה למנכ"ל שממלאת בימים אלו את מקומו של המנכ"ל יוסי ביינארט הנעדר עקב מחלה, את תחזית הנהלת הבורסה לביצועי 2016. מהמצגת, שהגיעה לידי "כלכליסט", עולה כי לראשונה ב־30 השנים האחרונות הבורסה צפויה לרשום הפסד של 9.7 מיליון שקל ב־2016.

כר נוח להשקעות בזבזניות

בעשור האחרון רשמה הבורסה רווחים של עשרות מיליוני שקלים מדי שנה שהיוו כר נוח להשקעות בזבזניות, שהמפוארת שבהן היתה בניית משכן חדש ומפואר לבורסה ברחוב אחוזת בית בתל אביב שעלותה הסתכמה בכ־250 מיליון שקל. הרווח הגבוה ביותר בעשור היה ב־2007, ערב המשבר של 2008, שנת גאות בבורסה, עם רווח נקי של 74 מיליון שקל, כאשר הרווח הנמוך ביותר בעשור האחרון היה ב־2014 — 9.4 מיליון שקל.

הסיבה שבגללה הבורסה צפויה לעבור לראשונה להפסד טמונה בתנועת המלקחיים הבאה — מצד אחד מחזורי המסחר בבורסה, שמהם נגזרות העמלות שהיא גובה, הולכים ונשחקים וחותכים קשות את שורת ההכנסות, הרבה מעבר לתחזיות הנהלת הבורסה עצמה. מצד שני, ההוצאות של הבורסה הולכות ותופחות. ההכנסות שצופה הבורסה לשנת 2016 על בסיס הנתונים הקיימים צפויות לעמוד על 242.4 מיליון שקל, ירידה של 7.6% לעומת 2015. בעשור האחרון, שיא ההכנסות שאליו הגיעה הבורסה היה ב־2011 אז עמד סך ההכנסות על 264.7 מיליון שקל. ב־2012 נרשמה צניחה חדה וההכנסות עמדו על 229 מיליון שקל. מאז נרשמה עלייה רציפה בהכנסות והן עמדו ב־2013 על 238 מיליון שקל, ב־2014 על 244 מיליון שקל וב־2015 על 262 מיליון שקל.

הסיבה לירידה בהכנסות נעוצה בעיקרה, כאמור, בירידה במחזורי המסחר. בהנהלת הבורסה מעריכים כי מחזור המסחר היומי הממוצע ב־2016 צפוי לעמוד על־1.28 מיליארד שקל, ירידה של 11% לעומת הממוצע ב־2015. אף שמדובר במחזור הגבוה מהמחזורים הממוצעים היומיים שנרשמו בשנים 2014-2012, העלייה העקבית בהוצאות, בהן הוצאות השכר, תורמת להפסד השנה. הוצאות השכר בבורסה המהוות יותר מ־50% מכלל ההוצאות שלה נמצאות במגמת עלייה עקבית, זאת בגלל מנגנון טייס אוטומטי הקבוע בהסכם הקיבוצי של 200 עובדיה, שמייצר להם תוספות שכר קבועות של כ־6% בשנה, ללא קשר לביצועי הבורסה.

לנדאו לא הסתפקה בהצגת הנתונים היבשים הצפויים, אלא גם סיפקה הסברים לתוצאות בפועל למול התקציב החזוי של הבורסה. מהמצגת שהוגשה לחברי הדירקטוריון עולים נתונים שמצביעים על הפער שבין תחזית ההכנסות שגיבשה הנהלת הבורסה ב־2016, למול המציאות כפי שהיא מתבררת מתוצאות האמת. הפער המשמעותי ביותר בין התחזיות לתוצאות בפועל נוגע כמובן להכנסות המרכזיות של הבורסה מעמלות מסחר הנגזרות ממחזורי המסחר.

המסחר באופציות

האופטימיות היתה מוגזמת

הבורסה, כך לפי הנתונים, קיוותה לרשום הכנסות של 133.6 מיליון שקל מעמלות מסחר וסליקה אך צפויה לרשום בפועל הכנסות הנמוכות ב־12%. זאת, כך מתברר, בגלל תחזית אופטימית מדי, לפיה המחזורים יישארו בטווחים שבהם עמדו בספטמבר־דצמבר 2015, אז נרשמו מחזורי מסחר חריגים, בין היתר בשל עדכוני מדדים וכניסה ויציאה של מניות מתוכם, דוגמת חברות שנרשמו ברישום כפול. כפי שנחשף לאחרונה ב"כלכליסט", מחזור המסחר היומי הממוצע בבורסה באוגוסט האחרון חזר לשפל שלא נרשם מאז ספטמבר 2003.

המצגת של לנדאו מפרטת את הירידה במחזורי המסחר היומיים באופציות על מדד ת"א־25, שמשקפת את מצבה של הבורסה. ב־2016 המחזור צפוי לעמוד על 168 אלף אופציות ביום בלבד – שפל שלא נראה כמוהו מאז 2004 אז עמד המחזור הממוצע היומי על 153 אלף אופציות. פער משמעותי נוסף בין התחזית למציאות נוגע להכנסות הצפויות מהפצת נתוני מסחר ומידע אחר.

הבורסה, בהיותה פלטפורמת תיווך למסחר, אוגרת נתונים רבים שאותם היא מוכרת לגופים המפיצים מידע, דוגמת סוכנות הידיעות בלומברג. אחת הסיבות המרכזיות לעלייה בהכנסות של הבורסה שעמדו על 262 מיליון שקל ב־2015 לעומת 244 מיליון שקל ב־2014 היתה הגדלת המכירות של מידע שמחזיקה הבורסה לגופים כאלו. הבורסה קיוותה לשחזר את ההצלחה בתחום ב־2016 וצפתה הכנסות של 43 מיליון שקל מהפצת נתוני מסחר. אלא שבפועל, ההכנסות צפויות להיות קטנות בכ־3.3 מיליון שקל, ירידה של 8%. לנדאו תולה זאת ב"צמצום תחנות של מפיצי מידע וחברי בורסה". בלומברג, לדוגמה, מתפרנסת ממכירת מסופים לגופים המשתמשים בנתוני המסחר שלה, וככל הנראה לנדאו מרמזת לצמצום המסופים מסוג זה.

פערים נוספים, אם כי זניחים יחסית, בין התחזית לתוצאות בפועל, נמצאו גם בציפייה של הבורסה ליהנות מהכנסות מפרויקטים שהיתה אמורה להוציא לדרך ב־2016, אך נדחו בפועל, בהם הרפורמה במדדי הבורסה והשקת אופציות על מדד תל בונד־60. בנוסף, ההכנסות מדמי רישום ני"ע יהיו קטנות במיליון שקל מהתחזית, הנכסות מרישום אג"ח מסוג קוקו שמנפיקים הבנקים יהיו קטנות ב־200 אלף שקל לעומת התחזית, וביטול הכנסה שתוקצבה בגין רישום קרנות הייטק בהיקף של 160 אלף שקל על רקע עיכוב בקבלת אישורים רגולטוריים, שהבורסה מעריכה שיתקבלו רק לקראת סוף 2016.

אחד הנתונים הקשים שעולים מהמצגת הוא שיעור עלויות השכר מסך ההכנסות וההוצאות של הבורסה. אם ב־2007 היוו הוצאות השכר של העובדים 35% מסך ההכנסות, ב־2016 הוצאות השכר כבר צפויות לעמוד על 55% מסך ההכנסות. ב־2015, לשם השוואה, הן היוו 49% מההכנסות. הזינוק בשיעור הוצאות השכר מסך ההכנסות החל ב־2012, אז הוצאות השכר היוו 48% מסך ההכנסות לעומת 40% ב־2011.

נורה אדומה לשמואל האוזר

התוצאות הכספיות הצפויות של הבורסה צריכות להדליק כמובן נורה אדומה גם במסגרת הדיונים הצפויים על שינוי המבני של הבורסה, פרויקט הדגל של יו"ר רשות ני"ע שמואל האוזר. במסגרת השינוי הצפוי, הבורסה תהפוך לגוף הפועל למטרות רווח, דבר יחייב אותה להתייעל ולהגדיל את מקור ההכנסות שלה. מנגד, הקשר בין הבעלים של הבורסה לחברי הבורסה ינותק.

בורסת תל אביב

בעוד כיום חברי הבורסה, בעיקר הבנקים ובתי ההשקעות, שדרכם מתבצע המסחר הם גם הבעלים של הבורסה, גופים אלה יחויבו עם יישום השינוי המבני למכור את רוב אחזקותיהם (לא יותר מ־5% לגוף). אחת הטענות המרכזיות של חברי הכנסת שמסתייגים מיוזמת השינוי המבני הינה שהפיכתה של הבורסה לגוף הפועל למטרות רווח תגרור ייקור עמלות על חשבון הציבור.