חלל איבדה את התקווה
שאול אלוביץ' קיווה להגיע לעסקת המכירה של חלל תקשורת מעמדת כוח. שיגור מוצלח של עמוס 6 היה מבטיח לחברה זרם הכנסות גבוה מהעברת לקוחות מעמוס 2 ומהחוזה עם פייסבוק. עם אובדנו של לוויין העתיד, שווייה של חלל עבור רוכש פוטנציאלי גבוה מאשר עבור בעלי המניות, והצורך שלה להימכר לגוף עם יכולות פיננסיות גדולות רק התעצם
התקווה הגדולה של שאול אלוביץ' וחלל תקשורת שבשליטתו התרסקה בשבוע שעבר יחד עם הלוויין עמוס 6, שעלה באש על כן השיגור בארצות הברית.
- כך בנתה ישראל תוכנית חלל, ואז שכחה ממנה
- "לתע"א ייקח 3 שנים לבנות לוויין חדש, לבואינג - 18 חודשים"
- לאחר אובדן עמוס 6: מניית חלל נפלה ב-32% ומחקה 342 מיליון ש' משוויה
אם נחבר את אובדן עמוס 6 לכך שהקשר עם עמוס 5 נותק בנובמבר 2015, חלל תקשורת נשארת, על הנייר, עם שלושה לוויינים. אך למעשה היא נשארת עם הרבה פחות. עמוס 2 צפוי לסיים את דרכו בעוד כמה חודשים ובעמוס 3 התגלו תקלות שמצמצמות במעט את פעילותו. מרבית קיבולת הלוויין עמוס 4 נמכרה לממשלת ישראל עוד לפני בנייתו, ונכון לעכשיו הלווין מתקשה להשיג מכירות מהותיות. אם כי, בעקבות חוזה חדש שנחתם עם הממשלה, המכירות שלו צפויות לעלות בצורה מהותית.
הפעילות של חלל תקשורת היא רכישת לווייני תקשורת ומכירת השירותים שהם מספקים. לווייני התקשורת מצויים בגובה 36 אלף קילומטר מעל נקודה קבועה בקו המשווה. בכל לוויין מספר "משיבים" שקולטים שדרים מהתחנה הקרקעית של הלקוח ומשדרים אותם לתחנות הקליטה בשטח הכיסוי של הלוויין. השימושים העיקריים בלווייני תקשורת הם העברת שידורי טלווייזיה רב־ערוצית בלוויין ומתן שירותי טלקום (טלפון ואינטרנט) לאזורים מרוחקים. שירותי הטלקום עוברים בהדרגה ללוויינים עם יכולות HTS – המאפשרות ריבוי אלומות.
חלק מחברות הטלווייזיה בלוויין (כולל חברת הלוויין הישראלית yes שבשליטת שאול אלוביץ') מעבירות חלק מהתכנים על גבי רשת האינטרנט (שירותי OTT), והתגברות מגמה זו יכולה לצמצם בעתיד את הביקושים לשירותי הלוויין. שני גורמים אלו יוצרים לחץ שלילי על פעילות חלל תקשורת, מנגד, קיים ביקוש הולך וגדל לשירותי פס רחב ולשידורי טלוויזיה באיכות גבוהה, שמגרבירים את הביקוש לשירותי לוויין. עמוס 6 היה צפוי להקפיץ את החברה מדרגה מבחינת היכולות.
הפיצוי נמוך משווי הלוויין
עמוס 6 היה אמור לספק קיבולת של שירותים רחבי סרט (Broadband) בתחום תדר ka באמצעות אנטנה מברובת אלומות (HTS). ללוויין היו 24 משיבים בתחום תדר ka, 39 מקטעים בתחום תדר ku שמשמש לתקשורת סטנדרטית ושני משיבים בתחום תדר S (גל קצר). חלל תקשורת צפויה לקבל מהתעשייה האווירית פיצוי על אובדן עמוס 6 שצפוי לכסות את מרבית ההשקעה של החברה בו. הפיצוי, כולל הריבית ולאחר תשלום החזר למדינה של כסף שהמדינה שילמה מראש, צפוי לעמוד על
כ־188 מיליון דולר.
בנוסף, חלל צפויה לקבל החזר תשלומים של 50 מיליון דולר מ־SpaceX – החברה המשגרת שעמוס 6 התפוצץ על גבי הטיל שלה – ושל 39 מיליון דולר בגין פרמיות ששולמו לחברות הביטוח, מכיוון שהביטוח שנרכש לא נכנס לתוקף (היה נכנס לתוקף רק לאחר ביצוע השיגור). שוויו של עמוס 6 במאזני חלל תקשורת בסוף אוגוסט עמד על 257 מיליון דולר, לא כולל עלויות שיגור.
השווי נובע מעלות הלוויין, מעלויות המימון שנבעו מהחוב שנלקח לצורך מימון הלוויין ועלויות עבודה ושירותים טכניים שביצעה חלל תקשורת. עלויות אלה לא נרשמו כהוצאה בדו"חות הרווח וההפסד של החברה אלא נזקפו כחלק מהערך של הלוויין. מכיוון שהפיצוי הצפוי (כולל החזר הביטוח) נמוך משוויו של הלוויין במאזן, ההון העצמי של חלל תקשורת צפוי להצטמצם ב־30 מיליון דולר, ל־122 מיליון דולר. חרף הנזק, חלל תקשורת צפויה להצליח לשלם את חובותיה, אך מבחינת בעלי מניות שווייה נפגע בשל הפגיעה בצמיחה בטווח הקצר.
עמוס 6 משועבד לטובת בעלי האג"ח מסדרות י"ג וי"ד, שהחוב כלפיהם עומד על 867 מיליון שקל (כ־233 מיליון דולר). אג"ח אלה צפויות לעמוד לפירעון מיידי. ההשבה והפיצוי שתקבל חלל מהתעשייה האווירית ומחברות הביטוח, צפויים להגיע לידי מחזיקי אותן שתי הסדרות לפי ערך הפארי שלהן. לפני התקלה בשיגור שתי הסדרות נסחרו במחיר הגבוה בכ־7% מהערך הפארי שלהן, וכעת הן נסחרות במחיר הנמוך בכ־2%-1.5% מהפארי, המגלם סיכון נמוך מאוד לאי־החזר החוב כלפיהן. לאחר פדיון שתי הסדרות יישארו לחלל תקשורת התחייבויות של כ־186 מיליון דולר. קופת המזומנים של חלל הכילה בסוף יוני 96 מיליון דולר, אך כ־50 מיליון דולר מתוכם הושקעו בעמוס 6 במהלך הרבעון השלישי. ההפרש בין הפיצויים שחלל תקשורת תקבל על עמוס 6 ובין התשלום לאג"ח י"ג וי"ד צפוי להעמיד את היקף המזומנים על כ־45 מיליון דולר. לכן, עודף ההתחייבויות הפיננסיות של החברה צפוי לעמוד על כ־141 מיליון דולר בלבד.
הפעילות הולכת ומתכווצת
הפעילות של חלל תקשורת מחולקת לשני מגזרים. מגזר אחד מכיל את הלוויינים עמוס 2 ועמוס 3 שמצויים במיקום 4°W בחלל, והמגזר השני מכיל את הפעילות של עמוס 4 שנמצא במיקום 65°E בחלל. עד לנובמבר 2015 היה לחברה מגזר שלישי שכלל את הפעילות של לוויין עמוס 5, שסיפק תקשורת לוויינית בעיקר באפריקה, שהקשר אתו נותק. הזכויות של חלל תקשורת על המיקום בחלל שבו שהה עמוס 5 יישמרו רק אם החברה תשגר לוויין לאותו מקום עד 2019.
עמוס 2 החל לפעול באפריל 2004 וצפוי לסיים את פעילותו בנובמבר השנה, ושיעור התפוסה בו בסוף 2015 היה 76%. בתחילת יוני חלה הפסקת שירות זמנית של כשעתיים בלוויין עמוס 2, במהלך תמרון תקופתי לשמירת מסלול הלוויין שבוצע מתחנת השליטה בתעשייה האווירית. השירות הניתן על ידי הלוויין הוחזר, אך ההערכות הן שהיכולת שלו לבצע תמרונים נוספים לצורך שמירה על מיקומו בחלל מוגבלת מאוד. עמוס 3 החל לפעול ביולי 2008 וצפוי לפעול לפחות 12 שנה, אך לפי ההערכות יפעל אף יותר מכך (עד פברואר 2026). לאחר 12 שנה של פעילות חלל תשלם לתעשייה האווירית 10% מהכנסות עמוס 3, כבונוס על משך הפעילות הארוך שלו. שיעור התפוסה בעמוס 3 בסוף 2015 היה 77%.
ב־2015 עמדו ההכנסות מעמוס 2 על כ־28 מיליון דולר ומעמוס 3 הן עמדו כ־26 מיליון דולר. הכנסות אלה היו קטנות מההכנסות ב־2014, והירידה בהכנסות נבעה מהתחרות הגוברת ומקושי של לקוחות באוקראינה. ההכנסות הכוללות של עמוס 2 ו־3 בינואר־יוני 2016 עמדו על 26.2 מיליון דולר. ההכנסות של שני הלוויינים מ־yes ב־2015 עמדו על 21.8 מיליון דולר, נתח של כ־40% מההכנסות.
מסוף 2016 צפויות ההכנסות השנתיות מ־yes לעלות ל־24 מיליון דולר, זאת בסיום תקופת הנחה של שלוש שנים שנתנה חלל ל־yes עם הארכת ההסכם ביניהן. yes משתמשת כעת ב־12 מקטעי חלל משני הלוויינים. בעקבות היעדר האלטרנטיבה לעמוס 2, לאחר סיום פעילותו, כמות מקטעי החלל ש־yes תקבל תרד ל־9, והתשלום שלה לחלל תקשורת יפחת בהתאם.
ביולי השנה דיווחה חלל על הסכם להרחבת השירותים לממשלת ישראל (מעמוס 3, 4 ו־6) בתמורה ל־63 מיליון דולר לחמש שנים (עם אופציה להרחבה נוספת). לכן, בהנחה שההסכם ייושם לפחות לגבי החלק של עמוס 3, לאחר סיום הפעילות של עמוס 2, עמוס 3 צפוי לשרת כמעט אך ורק את yes ואת ממשלת ישראל. חלל תקשורת מעריכה שתוכל להעביר 15%-10% מהשירותים הניתנים על ידי עמוס 2 לעמוס 3. לכן, לאחר סיום חייו של עמוס 2 תקרת ההכנסות הצפויות מעמוס 3 יסתכמו ב־32-30 מיליון דולר בשנה. ההוצאות התפעוליות של עמוס 3 צפויות להיות נמוכות (הוצאות ההפעלה המשותפות לעמוס 2 ועמוס 3 בינואר־יוני היו בסביבות מיליון דולר). גם הוצאות המכירה והשיווק המיוחסות לו צפויות להיות נמוכות, זאת בשל ההסתמכות על שני לקוחות עיקריים (yes וממשלת ישראל). כתוצאה מכך עיקר ההכנסות של הלוויין יגיעו לשורת ה־EBITDA (רווח לפני ריבית, פחת והפחתות) של החברה.
עמוס 3 מהווה בטוחה לבעלי אג"ח ה' (שתפרע בסוף השנה) ואג"ח ו', ולכן רמת הסיכון של שתי סדרות אלה נמוכה יחסית. הביטוח של עמוס 3 לשנה הקרובה עומד על כ־120 מיליון דולר.
גורם הסיכון של עמוס 3
גורם סיכון בלוויין עמוס 3, שצפוי גם לפגוע בהכנסות העתידיות, נובע משתי תקלות שהיו בלוויין ב־2011 בשניים מתוך 26 תאי המצבר שלו. בעקבות התקלה – החברה סוגרת שני משיבים במהלך אקליפס (כשהלוויין מוסתר מהשמש). החל מ־2018 צפויה סגירה של שלושה משיבים בזמן אקליפס.
הנכס השני של חלל הוא עמוס 4 שהחל לפעול בדצמבר 2013 וצפוי לפעול לפחות 12 שנה — אך לפי ההערכות יפעל יותר מכך (עד לפברואר 2029). אחרי 12 שנה של פעילות, חלל תשלם לתעשייה האווירית 20% מהכנסות הלוויין. עמוס 4 נרכש מהתעשייה האווירית בהסכם שכלל את הממשלה, ששילמה כ־74% מעלות הלוויין בתמורה לחלק ניכר מקיבולת הלוויין שתהיה בשימוש בלעדי ובשליטה מלאה של הממשלה. בעקבות ההסכם, חלל מכירה רק בהכנסות הנובעות מחלקה בקיבולת ההלוויין וחלק הלוויין השייך לממשלה לא מופיע בדו"חות החברה.
שיעור התפוסה בעמוס 4 (בסוף 2015) עמד על 42% בלבד. האלומות המיועדות לתדר ku של הלוויין מכוונות האחת לאסיה – בעיקר לנפאל ושכנותיה – והשנייה למזרח אפריקה – בעיקר לאתיופיה ולשכנותיה. האלומה המיועדת לתדר ka מכוונת לחלק המזרחי של המזרח התיכון. ב־2015 רשמה חלל תקשורת הכנסות של 10.4 מיליון דולר בלבד מעמוס 4. הרחבת הסכם השירותים לממשלת ישראל מחודש יולי, שכוללת גם את עמוס 4 (מחלקה של חלל בלוויין), צפויה להגדיל מהותית את המכירות של הלוויין, ליצור הכנסות ראשונות מהאלומה בתדר ka שלו ולהעלות את שיעור התפוסה שלו לכ־80%.
לעמוס 4 הסכם להפצת שירותי טלווייזיה רב־ערוצית ללקוח באסיה עד לסוף חיי הלוויין בהיקף של 5-4 מיליון דולר בשנה. בנוסף, ללוויין הסכם לשנתיים עם ספק תקשורת במזרח אפריקה למכירת שירותים בכ־4 מיליון דולר בשנה. האתגר העיקרי של חלל תקשורת הוא במציאת לקוחות נוספים לאלומת ku של הלוויין במזרח אפריקה, שיגדילו את שיעורי התפוסה שלו. בינואר־יוני 2016 הכנסות מעמוס 4 עמדו על 5.3 מיליון דולר, וההוצאות הישירות המיוחסות לו (לא כולל פחת והוצאות שיווק, הנהלה וכלליות) עמדו על 3.7 מיליון דולר. לכן, עמוס 4 עדיין רחוק מלממש את הפוטנציאל שלו (שיכול להגיע להכנסות שנתיות של כ־25 מיליון דולר).
עמוס 4 מהווה בטוחה למחזיקי אג"ח ח', והוא מבוטח ב־99.3 מיליון דולר. סדרת האג"ח היחידה של חלל תקשורת שלה אין בטוחות היא אג"ח ט', ולכן הסיכון עבור המחזיקים שלה גדול מהותית יחסית ליתר סדרות האג"ח.
הצעת רכש בתזמון כואב
ב־23 באוגוסט, קצת לפני אובדן עמוס 6, דיווחה חלל תקשורת על הצעה שקיבלה לרכישתה בתמורה ל־285 מיליון דולר על ידי חברה שמצויה בבעלות קבוצת Xinwei הסינית.
תנאי מתלה להצעת הרכישה היה הצלחת השיגור של עמוס 6, ולכן הצעה זו נגוזה עם הפיצוץ. כעת מנהלות החברות מו"מ מחודש על רכישת חלל תקשורת במחיר נמוך בהרבה. גם אם מו"מ זה יבשיל להסכם, עדיין מרחף מעליו סימן שאלה גדול, וספק אם יתקבל אישור למכירת חלל תקשורת לחברה בבעלות סינית. זאת, בגלל הרגישות הביטחונית של החברה שיש לה אחזקה משותפת עם המדינה בעמוס 4, שמספקת שירותים רבים למדינה, שלחלקם, כפי הנראה, רגישות ביטחונית גבוהה.
העתיד תלוי ברוכש אפשרי
עמוס 3 צפוי לייצר לחלל תקשורת תזרים מזומנים חיובי שיאפשר לה לשלם את הקרן והריבית על החוב בשנים הקרובות. הרווחיות של עמוס 4 תלויה בהצלחת השיווק שלו. אף ששני לוויינים אלה צפויים להוביל לכיסוי החוב של החברה, הערך שיוותר בסוף לבעלי המניות לא יהיה גבוה. לכן, אם חלל תקשורת רוצה לצמוח עליה לרכוש לוויין חדש, אך קיים קושי רב ברכישת לוויין קיים שיתאים בדיוק לצרכי החברה או ברכישת לוויין המצוי בתהליך בנייה. הזמנת לוויין חדש תיקח כשנתיים. כל אחת מהפעולות האלו תדרוש מימון משמעותי. בגלל ההון העצמי הנמוך יחסית של החברה המימון עלול להיות בריביות גבוהות, שיפגעו מאוד בכדאיות הרכישה.
חלל תקשורת מצויה במצב שבו רכישתה על ידי גוף עם יכולות פיננסיות יכולה לפתור את בעיות המימון, ולאפשר את המשך פעילותה מעבר לתקופת ההפעלה השוטפת של הלוויינים הקיימים. הגוף הרוכש יקבל חברה שתאפשר לו כניסה מהירה לתחום. לכן הערך של החברה עבור רוכש פוטנציאלי גבוה מאשר עבור מחזיקי המניות שלה.
חלל קיוותה להגיע לעסקת הרכישה מעמדת כוח לאחר הצלחת שיגור עמוס 6 שהבטיח זרם הכנסות גבוה מהעברת לקוחות מעמוס 2 ומהחוזה שהיה ללוויין עם פייסבוק, לאספקת שירותי לוויין לחלק ניכר מהתושבים בחלק שמדרום למדבר סהרה באפריקה. כעת חלל תקשורת מצויה בעמדת חולשה, והצורך שלה להימכר לגוף עם יכולות פיננסיות גדולות יותר רק התעצם.
הכותב הוא כלכלן בחברת הייטק