"לא יודע אם לטרנדאיט יש עתיד, אך נגייס למדיוי בארה"ב"

טרנדאיט (Trendit) הישראלית מתקרבת כנראה לסוף ימיה. אפילו ג'וש רורקה, אחד מבעלי השליטה בה (19.7%) מודה בשיחה עם "כלכליסט" כי אם לא יוזרמו לה בהקדם מיליונים רבים של דולרים אין לחברה זכות קיום: "הזרמה של מאות אלפי דולרים לא תסייע לטרנדאיט. אני ושותפי אהוד גינתי (מחזיק גם הוא ב־19.7% — מ"א) יכולים להזרים לחברה באופן מיידי מאות אלפי דולרים, אבל זה לא סכום שירים אותה. כדי להפוך אותה לחברה מצליחה, היא זקוקה למיליוני דולרים. אם אלה לא יגיעו, אני לא יודע מה יהיה עתידה". 

רורקה וגינתי עומדים בראש קבוצת משקיעים, שרבים תלו תקוות בכך שתצליח להעיר מהתרדמת את חברת ההייטק שיסד ב־2008 הפיזיקאי ד"ר ארז ויינרוט. טרנדאט עלתת לכותרות כאשר הצליחה לספור את המפגינים שנכחו בהפגנות המחאה החברתית של 2011, באמצעות ניטור האותות הסלולריים שלהם. אולם, אף שביצעה מאז מספר התקנות ורשמה הצלחות, לא השכילו מנהליה להפוך את הטכנולוגיה שנראתה בזמנה פורצת דרך למודל עסקי מניב הכנסות.

בתחילת השנה הודיעו המשקיעים כי ינפיקו את טרנדאיט בבורסת לונדון (LSE) ויוציאו אותה לדרך חדשה. ואכן, ב־4 בינואר הודיעה החברה על הנפקתה בלונדון לפי שווי של 12 מיליון ליש"ט ועל גיוס של 4 מיליון ליש"ט, אך ב־28 באפריל היא נאלצה לדווח לבורסה על כך שמרבית הכסף שעל גיוסו דיווחה מעולם לא הגיע אליה. החברה דיווחה כי קיבלה רק מיליון דולר, המהווים כחמישית בסכום הגיוס — 4 מיליון ליש"ט. המסחר במניית טרנדאיט הופסק ב־26 ביולי, ומאז הוא מושהה מסיבה לא ברורה.

"אני עדיין מאמין בטרנדאיט, ואני לא משוחד. אם מישהו ירצה עכשיו להזרים לה מאות אלפי דולרים לא נסכים, אבל אם מישהו יעביר לה כספים עכשיו, עם הבטחה לכספים נוספים בעתיד, זה אפשרי. אנחנו לא נזרים עוד לחברה, כי אין בזה טעם. יש צורך פה במעורבות של חברות וגופים גדולים, שמסוגלים להרים אותה. בעלי המניות עושים כל שביכולתם להציל את הטכנולוגיה".

"אודי (אהוד גינתי — מ"א) ואני ניסינו להציל את החברה בעבר, ובמהלך 2015, עוד לפני ההנפקה, הזרמנו לה מאות אלפי דולרים. האמנו מאוד בטכנולוגיה, אבל הגיוס וההנפקה היו כישלון, והצלחנו לגייס רק כמיליון דולר".

השקיע גם בסרט התיעודי "ילדי היטלר"

"התחלתי להשקיע בשוק בישראל ב־1998", אומר רורקה (42), ומספר שאת מרבית הכסף שלו עשה בזמנו מעסקאות בתחום מוצרי השקעה מובנים (סטרקצ'רים — מוצר שמבטיח תשואה אם מחיר נכס בסיס חורג מרף מסוים — מ"א): "גינתי ואני הצלחנו לעשות עסקאות במיליארדים בתחום הסטרקצ'רינג במט"ח, כשאף אחד בארץ עוד לא ידע מה זה". על פי האתר של חברת קפיטל אינטרנשיונל, שבה הוא שותף עם גינתי, החברה פעילה מ־1998 ופועלת בתחומי הנדל"ן עם השקעות בפנמה ובתאילנד. החברה מתמחה במכירת סטרקצ'רים בתחום המט"ח עם שותפים, וכן בהשקעה בחברות טכנולוגיה ומדעי החיים. בנוסף להשקעתה בטרנדאיט, השקיעה קפיטל אינטרנשיונל גם בחברת מדיוי (Medivie) — מפתחת המכשיר לייבוראייד (Laboraide), להקלה על נשים במהלך הלידה — וכן בסרט התיעודי "ילדי היטלר".

בהתייחסו להיסטוריה של טרנדאיט בתקופת הזוהר שלה מספר רורקה כי הוא היה המשקיע הראשון שלה. "את ארז ויינרוט הכרתי בקורס הורות של מכון אדלר, ומיד הבנתי שמדובר פה בטכנולוגיה גדולה, שאני עדיין מאוד מאמין בה, והייתי הדולר הראשון שנכנס לחברה. אבל הטכנולוגיה של טרנדאיט התפספסה בענק", אומר רורקה. "בעבר עשיתי עבודה גדולה בתחום גיוסי ההון עם קפיטל אינטרנשיונל עד משבר הסאב פריים, ואני השקעתי בטרנדאיט עוד לפני המשקיעים הגדולים שנכנסו אליה. אך אחרי שהם הצטרפו זזתי הצדה. הבנתי שיש כאן אנשים שמבינים הרבה יותר ממני בתחום הזה, ולכן נתתי להם לנהל את החברה ולקחת אותה קדימה. לצערי זה לא קרה".

עם המשקיעים הפרטיים, שהשקיעו בחברה שלושה מיליון דולר ב־2010 נמנו בני שניידר, שמכר באחרונה את ראבלו לאורקל, ואבי שקד, מבעלי חברת ההימורים באינטרנט 888. שניהם כבר מזמן אינם קשורים לטרנדאיט, וגם מגעים ב־2012 למכור אותה תמורת 10 מיליון דולר ליזם מתי כוכבי, שסגר בסוף השנה שעברה את חברת לוג'יק שלו, לא צלחו.

נושא תמורת המניות נמצא בבדיקת הבורסה האנגלית

בדיווח לבורסה ב־28 באפריל השנה הודיעה טרנדאיט כי הנפיקה מניות ב־4 בינואר לפי מחיר של 5.53 פני למניה ובשווי כולל של 4 מיליון ליש"ט, אך הוסיפה כי עד למועד ההודעה קיבלה רק מיליון דולר מתמורת ההנפקה (כחמישית מהסכום הכולל לפי שער הליש"ט/דולר אתמול). החברה הוסיפה כי את יתרת הכסף היתה אמורה לקבל ממשקיעים ששמותיהם, כפי שהופיעו בדו"ח שלה, הם אמנון פרוידמן, בן ראלברוק ודיויד כהן. אלה, על פי הדיווח, חתמו איתה על הסכם, והיו אמורים להעביר את יתרת הסכום בתמורה ל־49 מיליון מניות שהונפקו להם. בדיווח מציינת החברה שהכספים לא הגיעו אליה. את תגובת המשקיעים לא ניתן היה להשיג.

"אני חושב שהסכום היה קרוב יותר ל־1.5 מיליון דולר, אבל זה נכון שלא הצלחנו לגייס את כל הכסף שרצינו. עשינו הסכם שהיה אמור להזרים לחברה מיליוני דולרים ולעזור בפיזור המניות של החברה".

עם בעלי המניות הגדולים בחברה כיום, לפי הדיווח שלה, נמנים ג'ושוע רורקה ואהוד גינתי (19.7% כל אחד), אמנון פרוידמן ובן ראלברוק (11% כל אחד) וערן רומנו (5.56%).

חלק גדול מהמידע על טרנדאיט לוט בערפל, ובעיקר איך קרה ששלושת האנשים ששמותיהם צוינו בדיווח לבורסת לונדון קיבלו מניות של החברה מתוך כוונה לפזר אותן בקרב משקיעים אחרים, אך לא הצליחו למכור אותן ולא החזירו אותן לחברה. לדברי רורקה, הנושא נמצא כיום בבדיקת הבורסה האנגלית, והוא אינו רוצה להתייחס לכך.

אך הכספים שלא הגיעו לקופת טרנדאיט הם לא הבעיה היחידה. בדיווח על תוצאותיה הכספיות ל־2015 הודיעה טרנדאיט על אפס הכנסות לעומת הכנסות של 16 אלף דולר ב־2014, ועל הפסד של 780 אלף דולר לעומת הפסד של 59 אלף דולר. רואי החשבון של החברה, כך על פי הדו"ח השנתי, הביעו דאגה מיכולת החברה להתקיים, לנוכח היעדר הכנסות וגירעון בהיקף של 6 מיליון דולר בהון.

עקב מחסור במזומנים הפסיקה החברה לאחרונה את ההתקשרות עם חברת יחסי הציבור וקשרי המשקיעים שאיתה עבדה, Peterhouse Corporate, ולכן גם הודעות שאמורות היו לעבור לידיעת הציבור אינן מגיעות, דוגמת הודעות על התפטרות המנכ"ל ליאור רומנו, התפטרות היו"ר אהרון זוהר, התפטרות הדח"צית יעל מיטלמן ועוד. התפטרות חברת קשרי המשקיעים של החברה נובעת, על פי הערכה, גם מפאת המחסור במזומנים.

רורקה, אשר אינו מכהן בתפקיד כלשהו בטרנדאיט, התראיין ל"כלכליסט" בעקבות הכתבה שפורסמה אתמול וחשפה את האירועים האחרונים בחברה. הוא מודע לכך שהמצב בחברה אינו רגיל, שכן לטרנדאיט אין כרגע מנכ"ל, אין לה יו"ר או דירקטוריון ואין מכירות. במרץ השנה הודיעה החברה על מינויו של ליאור רומנו לתפקיד המנכ"ל הזמני, במקומו של בני סבן שהתפטר מהתפקיד וממועצת המנהלים. הסיבות שהביאו לפרישתו של סבן לא פורטו, אך על פי הערכות, הוא עזב לאחר שהבין כי לא יוכל למלא את תפקידו בצורה הטובה ביותר. על פי הערכות, רומנו פרש גם הוא מהתפקיד ביולי, אם כי טרנדאיט לא הודיעה עד כה לבורסה בלונדון על סיום כהונתו, כיוון שאין לטרנדאיט חברת קשרי משקיעים שתנסח את ההודעה לבורסה.

בקשר לפרישת שני המנכ"לים בתוך פחות משנה, לא הסכים רורקה להתייחס לפרישתו של סבן, אך ציין כי הרואד שואו שאותו ביצעו לחברה לפני ההנפקה בלונדון היה מאוד לא מוצלח. לגבי רומנו אמר שהוא ניסה להרים את החברה, ראה שזה בלתי אפשרי — ולכן פרש.

ג'וש רורקה צילום: אוראל כהן

"בתל אביב לא מעריכים אותנו נכון"

רורקה אינו רק בעל המניות הגדול ביותר בטרנדאיט הרשומה למסחר בלונדון, אלא גם המנכ"ל ואחד מבעלי המניות של מדיוי הנסחרת בבורסת תל אביב. רורקה מחזיק ב־14.35% מהמניות וגינתי , המכהן כיו"ר, ב־18.34%. בשונה מטרנדאיט, שבה רורקה שב ומדגיש כי אינו בעל תפקיד, הרי שבמדיוי רורקה ושותפו גינתי פעילים ביותר — למעשה הם הרוח החיה בחברה.

"אנחנו נכנסים למסלול גיוס מיוחד בארצות הברית, דרך גיוס המונים מפוקח ורגולטורי, שבמסגרתו אנחנו מבקשים לגייס למדיוי 10 מיליון דולר לפי שווי חברה של 100 מיליון דולר". רורקה מודע לכך שהשווי שהוא מבקש רחוק מאוד משווי החברה בתל אביב כיום, שמסתכם ב־5.8 מיליון שקל. "אני חושב שבתל אביב לא מעריכים אותנו נכון. אמנם סיפקנו בעבר תחזיות שלא התגשמו, אבל יש לנו טכנולוגיה מתקדמת מאוד, שיש לה ביקוש עצום בעולם, עם הערכות שווי גבוהות שמאוששות את הצורך במוצר שלנו", אומר רורקה. הוא מתכוון לתחזית מכירות של 5.6 מיליון שקל ל־2014, שאותה סיפק לפני שנתיים, כאשר בפועל הציגה החברה הכנסות של 200 אלף שקל.

אם טרנדאיט היא, ככל הנראה, בבחינת היסטוריה עם מעט תקווה בעיני רורקה, הרי שמדיוי היא מבחינתו ההווה והעתיד. הוא מאמין מאוד בחברה, מודע לכך שהגזים בעבר בדרך שבה "מכר" אותה לציבור, אבל מסרב להאמין שזו היתה הטעיה או שקר. "אני רוצה לנצל את הכלי החדש של גיוס המונים רגולטורי, בכדי לגייס לחברה סכום משמעותי, שבאמצעותו תוכל לצאת לדרך. העובדה שלא מכרתי מאז שהנפקנו את מדיוי ולו מניה אחת מעידה על האמון שאני רוחש לחברה". לצד העובדה שלא מכר מניות של החברה, רורקה רכש חלק מהמניות בהנפקה מיוחדת שעשתה מדיוי במחיר שהיה נמוך ב039% ממחיר השוק אז. "העובדה שאני רוכש מניות ולא מוכר אותן מעידה על כך שאני מאמין בה", הוא אומר.

"אני יודע לגייס כספים, וכבר גייסתי מיליארדי דולרים לחברות ולפעילויות שלי. אני רוצה לגייס את הכספים למדיוי בשוק ההון האמריקאי, כי אני מאמין ששם אני יכול להשיג לחברה סכום משמעותי שאיתו תוכל לפעול. בישראל יהיה לי קשה מאוד לגייס סכומים כאלה בבת אחת, ולחברה כזו אני צריך עובי. מדיוי היא חברה עם מוצר שחסם הכניסה אליו גבוה מאוד. יש לנו קניין רוחני, ויש לנו סימנים רשומים על החברה הזו", אומר רורקה.

בסיום הראיון חזר רורקה להדגיש את ההערכה הרבה שיש לו לטכנולוגיה של טרנדאיט, ואמר "אם החברה תגיע בסופו של דבר לפירוק, אני לא רוצה שהטכנולוגיה שלה תגיע לידיים הלא נכונות. אם צריך, אני אשמיד אותה, רק כדי שלא תגיע לידיים כמו של החיזבאללה".

יו"ר טרנדאיט לשעבר רו"ח אהרון זוהר: "התפטרתי כי בעלי המניות לא הזרימו כסף בהנפקה"

לטרנדאיט לא היתה פעילות עסקית משמעותית במשך שנים, אבל היו לה שני מנכ"לים ויו"ר, ושלושתם פרשו תוך כחצי שנה. על עזיבת המנכ"ל שליווה אותה בהנפקה, בני סבן, החברה דיווחה לבורסת לונדון. על פרישתו של ליאור רומנו, שהצטרף כמנכ"ל זמני ופרש לאחר שלושה חודשים מתפקידו, ועל התפטרותו של רו"ח אהרון זוהר מתפקיד היו"ר החברה כבר לא דיווחה.

אהרון זוהר

בשיחה עם "כלכליסט" אמר זוהר שהוא כבר מחוץ לחברה כחודשיים. "הודעתי להם על התפטרותי כבר לפני כחודשיים. התפטרתי אחרי שהבנתי שבעלי המניות הקיימים בחברה לא מתכוונים להזרים לה כספים בהנפקה, ועל רקע העובדה שהחברה לא הצליחה לגייס בהנפקה את הכספים שרצתה".

זוהר, שכיהן כיו"ר במשך זמן קצר, חושב גם שעורכי הדין של החברה בראשות דיוויד כהן לא ביצעו את מלאכתם על הצד הטוב ביותר. "הייתי יו"ר לא פעיל בחברה שהיתה בעצמה לא פעילה", הוא אומר. "כיום יש בחברה, למעשה, רק קניין רוחני. התפטרתי מהחברה שהפעילויות בה נעשו שלא על דעתי, וראיתי שאין מי שינהל אותה. קיוויתי שלאחר ההנפקה החברה תגייס כסף ותהיה לה פעילות עסקית משמעותית, דבר שלא קרה".