MSCI תשיק ארבעה מדדים לחברות שיש בהן ייצוג נשי

חברת הדירוג הבינלאומית MSCI תשיק ארבעה מדדים חדשים, שיורכבו ממניות של חברות שיש בהן ייצוג נשי. הקריטריון הבסיסי לכניסה למדד הוא חברה שמכהנות בה שלוש דירקטוריות לפחות או שתי דירקטוריות לפחות ואשה נוספת שאינה בדירקטוריון, אך ממלאת בחברה תפקיד מוביל, כמו מנכ"לית, מנכ"לית־משותפת או סמנכ"לית כספים.

אך כדי להיכנס לאחד המדדים החברה צריכה לעמוד בתנאי נוסף: שיעור הנשים בדירקטוריון צריך להיות גבוה מממוצע שיעור הנשים בכל המדינות באותה קטגוריה. ישראל נכללת בקטגוריית השווקים המפותחים של MSCI, ולכן שיעור הנשים בחברה ישראלית שתיכלל במדד צריך להיות גבוה מהממוצע בכל שאר המדינות המסווגות כמפותחות. הקטגוריות הנוספות על פי MSCI הן שווקים מתעוררים, שווקים מתפתחים ומספר שווקים נוספים העומדים בפני עצמם. חברת הדירוג הבינלאומית תשיק ארבעה מדדים שונים: מדד עולמי, מדד USA ארה"ב, מדד USA IMI ומדד מדינות אירופה.

על פי נתונים ל־2015 באתר MSCI, בהתייחס למדינות הכלולות במדד העולמי, נשים מהוות 18% מהייצוג בדירקטוריונים. בארה"ב השיעור עומד על 19%, והחברה מציינת כי בהתאם למגמות העכשוויות המדינות לא יצליחו לעמוד ביעד של 30% עד שנת 2027 — יעד שהציבו גופים מוסדיים בעולם.

קשה להעריך אילו חברות ישראליות יעמדו בקריטריונים של MSCI, כיוון שבסיווג המדינות המפותחות נכללות יותר מ־20 מדינות, וההצטרפות של חברות ישראליות למדד תלויה בממוצע של כל החברות במדינות אלה. בנוסף מציינת MSCI, כי לא כל עמדת דירקטור תובא בחשבון לצורך עמידה בקריטריונים, אלא רק יו"ר, סגן יו"ר ודירקטור מוביל.

חברות המדדים בעולם מתחרות זו בזו. כדי למשוך השקעות של מנהלי תעודות סל על המדדים שלהן, הן מנסות להשיק מדדים בעלי ייחוד. ההנחה בהשקת מדדי הנשים היא שאולי חברות שהייצוג הנשי בהן הוא בהיקף מסוים ומעלה עשוי לסייע לביצועי החברה ואולי אף להקטין את סטיית התקן של מניית החברה. היבט נוסף מעניין הוא כי הרצון של חברות להיכלל במדדים הללו עשוי להשפיע על קבלת ההחלטה אם למנות גבר או אשה לכיסא שמתפנה בהרכב הדירקטוריון.

מנכ"לית בנק לאומי, רקפת רוסק עמינח צילום: יובל חן