האוזר מגבש פשרה מול כחלון בהצעה שתכווץ את רווחי הבנקים

רשות ני"ע מגבשת פשרה שתוביל לקידום הליך השינוי המבני בבורסת תל אביב, אלא שהשינוי המוצע מגביל את רווחי הבנקים מהמהלך.

ל"כלכליסט" נודע כי הרשות מנהלת עם משרד האוצר מגעים בנוגע לשינוי המבני של הבורסה, שיהפוך אותה לכזו הפועלת למטרות רווח. על פי המתווה הראשון שגיבשה הבורסה בהובלת היו"ר אמנון נויבך, הבנקים היו אמורים לקבל נתח של 58% מהבורסה לאחר השינוי. אלא ששר האוצר משה כחלון הביע את התנגדותו לכך.

לאחר שנודעה התנגדות זו לרשות ני"ע ולהנהלת הבורסה, הציעה הרשות מנגנון שיקצץ את רווחי הבנקים ובתי ההשקעות. לפי המתווה המקורי, הבורסה תתחלק בין חבריה ולכל חבר יותר להחזיק ב־5% לכל היותר, ללא מגבלה על פוטנציאל הרווח שלהם מהמכירה. כעת מוצע פתרון סולידי יותר, המגביל את הרווח הפוטנציאלי של חברי הבורסה בהתאם להערכת שווי שנופקה לבורסה לפני שנה.

משה כחלון צילום: אלכס קולומויסקי

הבורסה הצטיידה אז בהערכת שווי שניפקה לה פירמת רואי החשבון ארנסט אנד יאנג. הערכת השווי מצאה כי על בסיס הפעילות הקיימת, כאשר הבורסה לא פועלת למטרות רווח, שווייה נע סביב 410 מיליון שקל.

לאחר שתהפוך לבורסה הפועלת למטרות רווח — בהנחה שתתייעל אך גם תעלה את העמלות שלה — הבורסה תהיה שווה 580 מיליון שקל בתרחיש שמרני. עם זאת, יש לה פוטנציאל להגיע גם לשווי של 2.1 מיליארד שקל (הרף הגבוה של ההערכה).

ההנחה היא כי לאחר השינוי המבני, הבורסה תהפוך לאטרקטיבית יותר למשקיעים, ובכללם בורסות זרות, וכי בהמשך היא אף תוכל להנפיק את מניותיה, בדומה לבורסות אחרות בעולם.

כחלון, שחרת על דגלו להילחם ברווחיות העודפת ובריכוזיות של המערכת הבנקאית, לא שש לראות את פוטנציאל הרווח האדיר שיכולים לגרוף הבנקים מהפרטת הבורסה. חמשת הבנקים עתידים לקבל 58% ממנה, ואם השווי יגיע, כפי שסבורים מעריכי השווי, לכ־2 מיליארד שקל — מדובר בהצפת ערך של 1.1 מיליארד שקל עבורם.

על פי המתווה השמרני שמציעה הרשות כעת, הרווח הפוטנציאלי של החברים יוגבל לרף הנמוך של הערכת השווי — 580 מיליון שקל. הבנקים ועמם יתר חברי הבורסה יצטרכו לוותר על כל רווח עודף. כך, חמשת הבנקים הגדולים ייאלצו להסתפק בפוטנציאל רווח של 336 מיליון שקל — 58% מתוך שווי של 580 מיליון שקל לאחר השינוי המבני. אם בפועל יוכלו הבנקים למכור את מניות הבורסה במחיר גבוה יותר, הם יידרשו לוותר מראש על כל רווח נוסף שאמור לחזור לתוך הבורסה, ולאפשר הורדת תעריפים למשל.

בשוק נשמעו הסתייגויות מההערכה

כלל לא ברור אם כחלון יאשר את המתווה "המרוכך". ראשית, מלכתחילה הדיבורים בשוק היו כי הערכת השווי של ארנסט אנד יאנג מנופחת וכי לא ייתכן שהבורסה תהיה שווה 2 מיליארד שקל. כך, השווי השמרני של 580 מיליון שקל עשוי להיות גם השווי האמיתי אחרי השינוי המבני, והבנקים יגזרו את כל הקופון ממילא גם תחת המתווה החדש.

שנית, כפי שנחשף בשבוע שעבר ב"כלכליסט", כחלון והצוות שלו בוחנים בימים אלה שאלה אחרת — האם הבורסה בכלל שייכת לחברי הבורסה והאם מגיע להם בכלל לקבל נתח ממנה ביום שלאחר השינוי המבני, או שמא מניות הבורסה צריכות להגיע בכלל לקופת משרד האוצר?

בשלב זה, כחלון מעדיף לשמור את הקלפים קרוב לחזה, ולא ממהר לקדם את הנושא או להתייחס אליו. בהנהלת הבורסה תחת המנכ"ל מחכים לשמוע את מוצא פיו.

יו"ר רשות ני"ע שמואל האוזר מעוניין מאוד להשלים את הליך השינוי המבני שיזם בעצמו. האוזר צפוי לבקש בקרוב מכחלון להאריך את הקדנציה שלו בעוד שלוש שנים בדיוק למטרה זו — לסמן "וי" על השלמת השינוי המבני בבורסה שאותו הוציא לדרך לפני שלוש שנים. אז החליף האוזר את הנהלת הבורסה הקודמת, מינה הנהלה חדשה והחל להוביל את מתווה השינוי.

שינוי המבנה מהותי לעניין סכסוך העבודה

הנהלת הבורסה נדרשת לדעת במהירות אם השינוי המבני יקרום עור וגידים מסיבה נוספת. הבורסה מצויה בסכסוך עם 200 עובדיה, לאחר שהמשא ומתן לחידוש ההסכם הקיבוצי עמם עלה בשבוע שעבר על שרטון. ההנהלה יוצאת מנקודת הנחה כי השינוי המבני עומד להתרחש, ולפיכך עליה לחתום אך ורק על הסכם קיבוצי שישמור על גמישותה הניהולית ויאפשר לה לקדם התייעלות ביום שלאחר ההפרטה. כך הבורסה תוכל להפוך את הבורסה לאטרקטיבית באמת למשקיעים ולמנוע מצב שבו מטרת השינוי המבני מתרוקנת מתוכן.

כל זמן שעובדי הבורסה מתעקשים על תוספות שכר קבועות, על הגבלת שעות נוספות ועל בונוסים ללא קשר לעמידה ביעדים — יהיה קשה מאוד להנהלת הבורסה להפוך אותה לרווחית. לכן יש חשיבות מכרעת לשאלת יציאת השינוי המבני לדרך ולמתכונת שבה הוא ייושם.