מקום ראשון: בני מוזס, כוון

"אני מתחיל את היום ב־8 בבוקר, קורא את כל העיתונים ומתחיל לעבוד. אני עובד עד סיום המסחר ב־11 בלילה, ואז קורא דו"חות כספיים ודיווחים מקצועיים עד 2 לפנות בוקר. כל יום, כל לילה: לא יום כן יום לא, לא לפעמים - דו"חות כספיים קוראים כל יום אם רוצים להשתפר".

ומה אתה עושה בשעות הפנאי, במנוחה?

"אני קורא דו"חות כספיים. אבל עם כוס קפה שחור".

סדר היום הרצחני הזה לא שייך לצעיר בתחילת דרכו המקצועית, אלא לבני מוזס בן ה־72, מוותיקי שוק ההון. מוזס, הבעלים והמנכ"ל של בית ההשקעות הקטן כוון, דורג ראשון בדירוג מנהלי הקרנות של "כלכליסט" ו־IFO, שדירגו את ביצועי המנהלים בשלוש השנים האחרונות (2012–2014).

בני מוזס. "בהתחלה השקעתי בחברות קטנות ואגרסיביות, אבל התוצאות היו תנודתיות ואחרי 2011 הרגשתי רע כלפי המשקיעים. ביקשתי מבורא עולם שייתן לי השראה למודל חדש, ועברתי לחפש חברות מובילות לפי קריטריונים ספציפיים" צילום: תומי הרפז

מנהלי הקרנות הטובים בישראל, 2015

מקום שני: יואב טל, מיטב דש: "משברים הם ההזדמנויות הכי טובות לעשות כסף"

מקום שלישי: דקל קוטלר, אילים: "מדדים זה סל: יש בו דברים טובים ורעים"

מקום רביעי: דורון שמר, הראל פיננסים: "עדיין יש הזדמנויות בשוק האג"ח"

מקום חמישי: אבי קורז, אקסיומה: "העלאת ריבית לא תפגע בשוק המניות"

מקום שישי: שלומי כהן, מיטב דש: "הגדלתי את החשיפה למט"ח, ובעיקר לדולר, למקסימום"

"מאז 1994 אנחנו קיימים בשוק, ועכשיו, בזכות התוצאות הטובות, המערכות מתחילות לנוע", אומר מוזס בסיפוק נוכח זכייתו. "אחרי שנתיים־שלוש של יובש מוחלט גם הגענו לגודל שבו הבנקים כבר מקשיבים לנו". הגודל הזה, בינתיים, צנוע למדי - כוון מנהל השקעות בהיקף של כ־330 מיליון שקל בקרנות הנאמנות בהוסטינג (קרנות מתארחות) באיילון - אך מוזס מתגאה בכל שקל שקיבל לניהול ומדגיש שהוא עובד קשה עבורו.

מוזס נולד וגדל בהודו, בן למשפחה יוצאת עיראק. בגיל 18, בשנות השישים, עלה לארץ עם אביו, היישר לדימונה. לאחר שנים ספורות האב נפטר, "ואני, שלא יכולתי לחשוב על להישאר עוד רגע אחד בדימונה, עברתי לתל אביב, למדתי ביטוח והקמתי את סוכנות הביטוח MIT", הוא מספר.

העסק פרח, אולם בעקבות גירושים הוא נותר לטפל לבדו בשתי בנותיו הקטנות ועבר למשרת שכיר. "זה לא באופי שלי להיות שכיר, אבל בביטוח עבדתי מסביב לשעון, אז שמתי את עצמי בצד".

כשהבנות גדלו מעט, לקוחות סוכנות הביטוח טופלו אצל סוכן אחר, ומוזס החליט לפנות לניהול השקעות. "קרן הנאמנות הראשונה שלי, נחשון, היתה קרן סגורה שמחלקת דיבידנדים, מצרך נדיר בזמנו", הוא מספר, וגם מכה על חטא: "טעיתי. בדרך כלל בית השקעות מוקם מכספי ניהול תיקים, שהם יותר יציבים, ורק אחר כך נוספות קרנות נאמנות. אני הלכתי הפוך, ובכל פעם שהשוק התהפך היינו בתקופה קשה. חלק מהזמן התפרנסנו, חלק לא, אבל אהבתי את מה שאני עושה והאמנתי בעצמי, אז המשכתי. רק ב־2007 פתחנו גם ניהול תיקים".

את ההתחלה הקשה הוא מייחס גם למחסור שהיה לו במצרך העיקרי בשוק: קשרים. "הגעתי מסוכנות ביטוח, לא מאחד מבתי ההשקעות הגדולים או מאחד המוסדות הבנקאיים. לא היו לי קשרים, וכאן הכל בסוף זה קשרים - האם אתה מכיר יועצים או לא. אני הייתי לבד במערכה".

כוון קיים כבר הרבה שנים ונשאר קטן, מדוע?

"לאחרונה פגשתי בחור אחד שפתח בית השקעות קטן. חשבתי אולי לקנות אותו. הוא יצא מאחת מהחברות הגדולות, והיה לו מישהו שהעמיד לרשותו כסף להשקעה. אז הוא ישר גייס אנליסטים, משווקים, פתח עשר קרנות - ניסה לפרוץ. הוא יכול להרשות לעצמו להפסיד 100–200 אלף שקל בחודש במשך שלוש שנים. אם הוא יצליח, אחלה; אם לא, מישהו אחר שמימן אותו יפסיד. אני הייתי צריך לגייס, להרוויח ולממן בלי עמוד שדרה חיצוני. חוץ מזה, אנחנו לא מוכנים לקחת תיקים מהמוסדיים בהפסד רק בשביל הנפח".

למה לא התמזגת לאחר המשבר של 2008?

"אני לא מוכן להתמזג ולא למכור, אני לא רוצה לאבד את העצמאות שלי. חוץ מזה, מיזוג יעלה על הפרק רק אם ננצל את מומנטום התשואות הטובות והיקף הנכסים שלנו יגדל באופן משמעותי".

ב־2011 סבלתם מפדיונות גדולים. מה קרה?

"עד 2011 חיפשתי מניות קטנות, של חברות אגרסיביות, בתעשיות שהיו צפויות ליהנות משינויים שהתרחשו במשק באותה העת. המניות באמת עשו תשואות פנטסטיות, אבל בימים קשים הביצועים שלהן היו לא טובים. אז עברנו את 2008 ואמרתי לעצמי, 'או.קיי, כולם נפגעו', ונפגענו מהירידות ב־2010 כשהתחילו הצרות ביוון. אבל הירידה הגדולה, ממאי עד נובמבר 2011, היתה מכה שלישית. אמרתי לעצמי שלא יכול להיות שנפעל על פי מודל כל כך תנודתי. הרגשתי רע כלפי המשקיעים שלי. לא עשיתי עבורם את הטוב ביותר. זה פגע בי נפשית; ימים שלמים לא יכולתי לאכול. אז ישבתי ודיברתי עם בורא עולם, וביקשתי שייתן לי השראה לבנות מודל השקעות חדש שיוכיח את עצמו בכל מזג אוויר. והיום יש לי מודל בן עשר נקודות שלפיו אני בוחן את ההשקעות (ראו מסגרת). עברתי לחפש דווקא חברות מובילות בתחומן, על פי קריטריונים ספציפיים. שלוש שנים אנחנו עובדים לפי המודל הזה, ויש תוצאות".

אתה בטוח שזה רק בזכות המודל? סך הכל מדובר בשלוש שנים של עליות, ולא במזג אוויר סגרירי.

"נכון, אלו היו שלוש שנים של שוק עולה, אבל היו בהן תקופות גרועות וגם אז התיק הוכיח את עצמו. ואני משוכנע שהוא יצליח גם בימים הגרועים שעוד יהיו".

אנחנו עומדים בפני ימים גרועים?

"2015–2016 יהיו שנים מאתגרות. מי שיצליחו להביא למשקיעים ערך מוסף יהיו רק הסופר־מקצוענים - לא כמו בשנים הקודמות, בהן בכל מקום שהיית תוקע, היית קולע, וכל מי שהשקיע באג"ח היה גאון פיננסי. האג"ח ברמות כל כך נמוכות, שהן יכולות רק לעלות - כלומר, צפויים הפסדי הון למשקיעים".

בני מוזס. "אם יהיה לי מזל, ייקחו אותי מהעבודה לבית הקברות" צילום: תומי הרפז

אז מנהלי הקרנות פשוט יכולים להעביר את הכסף לקרן מחקה, שעוקבת אחר מדד S&P 500.

"למה להשקיע בקרן מחקה אם מנהל השקעות מתמחה יכול לתת לך יותר?".

אתה מכיר את כל החברות ב־S&P 500?

"לא, אבל השיטה שלי תוביל לבחירה הכי רצינית של החברות מתוך המדד. כל יום אני אקרא על עוד חברה, ואלמד עוד דו"ח, ואם משהו לא ייראה לי, אני לא אקנה את הנייר, ולא משנה כמה אנליסטים ימליצו עליו".

"אפשר להכות כל מדד, להביא ללקוחות את הבסט אוף דה בסט"

בעולם ההשקעות ניטש כבר שנים ויכוח ללא הכרעה בשאלה מה עדיף: ניהול אקטיבי, כזה של מוזס, או השקעה במדדים. הטענה היא שמנהל השקעות לא יוכל להכות את המדדים לאורך זמן. מוזס כופר בטיעון הזה: "תבדקו את הביצועים שלי מול מדדי הייחוס הרלבנטיים בארץ ובחו"ל. אפשר להכות כל מדד. אני כל הזמן חושב איך להביא עוד ערך. בתעודת סל יש למעלה דברים איכותיים, באמצע ככה־ככה ולמטה בְּרָרָה. אני, וכל מנהל השקעות, צריכים להביא ללקוחות רק את הבסט אוף דה בסט".

ודמי הניהול?

"גבוהים, אבל בלחץ הבנקים לאחרונה הם ירדו. אני מכה את המדדים והמתחרים בתשואה לאחר דמי ניהול. אין לי מיליארדים מנוהלים כמו בחברות הגדולות שאני יכול לנהל קרנות בהפסד".

הכית את מדד ת"א־100 ב־2014? זה אומר שאתה אחד הבודדים שהימרו נכון על מניית טבע?

"דווקא לא. קנינו מניות טבע כשהמנכ"ל הקודם ג'רמי לוין עזב והיא ירדה חזק ביומיים לאחר מכן, אבל אחרי שעלתה ב־15%, מכרנו. לא יעזור, במוקדם או במאוחר התחרות תאכל לטבע את הרווחיות העודפת מהקופקסון ובגלל היא היתה חייבת לעשות מהלך משמעותי כמו הצעת הרכש למיילן. אני מחזיק מניות של מיילן וביוג'ן, שעשו תשואות נהדרות".

מה תמליץ למי שמחפש היום השקעה סולידית?

"להחזיק אג"ח בריבית משתנה. יש מעט כאלו בארץ ובחו"ל, אבל הן יכולות לתת מענה הולם לסערה שתבוא עלינו כשתתחיל העלאת הריבית בארה"ב".

ומתי היא תתחיל?

"להערכתי, לא ביולי, יותר לכיוון אוקטובר. השווקים בעולם חלשים, ויו"ר הפד ג'נט ילן לא תרצה לדחוף עוד את הדולר מול היורו והין. היא חייבת להשאיר את המטבע אטרקטיבי לתחרות בשוק הגלובלי. גם ככה החוזק של הדולר מקטין את היצוא ויקטין את התמ"ג, וזה יספק לה תירוץ לדחות את העלאת הריבית ככל שתוכל".

אז מהן הזדמנויות ההשקעה הטובות בהנחה שהתחזית שלך תתממש?

"בארה"ב, חברות שמתמקדות בייצור ובמכירה בשוק האמריקאי עצמו. באירופה, השוק הגרמני. גרמניה היא מעצמת יצוא, וחולשת היורו תוביל אותה להגדיל את היצוא עוד יותר".

הגיע הזמן לחזור להשקיע בנפט?

"לא. משפרים כעת את תהליכי ההפקה, שיובילו לעלות הפקה של 20–25 דולר לחבית".

יש הזדמנות במדד ת"א־25 נוכח מחירו?

"אני לא קונה מדד, רק מניות. יש הזדמנות במניות שני הבנקים הגדולים. מכפילי ההון הנמוכים שהם נסחרים בהם מגלמים הפרשות וקנסות עבר בשל ההסתבכות בארה"ב, ולא את הצפוי בעתיד".

הם לא מגלמים את החשש ממשה כחלון?

"כחלון לא יפרק שום בנק. הוא יכול לדבר, אבל בניגוד לחברת סלולר, בנק זה מוסד שאנשים זקוקים לו. אי אפשר להגיד לבנק, 'אם לא תוריד לי מ־70 שקל ל־60 שקל, אני עוזב'. זה לא יעבוד. מה האלטרנטיבות? השוק החוץ־בנקאי? ראיתם אילו ריביות הם לוקחים? ריביות מאפיה, ריביות רצח. הם יוותרו על זה כדי להוציא רישיון ולהתחרות בבנקים? אין שום דבר שבאמת מאיים על הבנקים. הבנקים הגדולים זה קנייה. ואני לא מבין את המוסדיים שקונים אג"ח של בנק בריבית של 0.5% ולא מניה. אם הבנק ייפול, מישהו חושב שהוא ישלם את האג"ח?".

"מה אני אעשה בפנסיה? אלך לקופת חולים?"

הנכד של מוזס, בן 13, בא לעזור לסבא בעבודה ומכנה את עצמו "היורש של הביזנס". מוזס עצמו, מתברר, בכלל לא בטוח שזה הכיוון: "הוא יצירתי מאוד. הוא יכול לעשות דברים יפים, ליצור, לבנות".

מתי אתה מתכוון לצאת לפנסיה?

"אם יהיה לי מזל, אותי ייקחו מהעבודה לבית הקברות. אני אוהב מה שאני עושה, זה מאתגר אותי, זה ממלא אותי, זה שומר אותי חד. אני לא מכיר את המילה פנסיה. מה עושים פנסיונרים בבית? הולכים לקופת חולים?".

אבל בסוף זה שוק ששייך לצעירים, לכוכבים.

"אי אפשר לקחת את הניסיון ממי שכל הזמן ממשיך ולומד. אין לזה תחרות. את השנים שאדם עובר אי אפשר לקנות ואי אפשר ללמוד בשום בית ספר".

תן לנו טיפ לחיים שאינו קשור להשקעות.

"תתחתנו. למצוא בן או בת זוג שאכפת להם מכם, ולתת להם בחזרה — זה חלק חשוב בחיים. זוגתי, למשל, אני לא יודע איך היא סובלת אותי בכלל. אני בן זוג גרוע: לא יוצא, עובד. כשכבר אין לי ברירה והיא גוררת אותי לאירוע, אני עוזב ב־22:00, כדי להגיע לסוף המסחר".