רשות ני"ע מזהירה: התשואה מובטחת, הריבית חלומית, ההשקעה מסוכנת

בינואר האחרון הזמינה קרן קלע את לקוחותיה לחגוג עמה שבע שנות פעילות באירוע חגיגי שכלל ארוחה בניצוחו של השף עדי ריכטר, הרצאה של כוכב "לילה כלכלי" ד"ר אלכס קומן והופעה של דני סנדרסון וגידי גוב. לכאורה למשקיעים בקרן יש סיבה אמיתית לחגיגה. בתקופה שבה הבנקים מציעים ריבית מגוחכת של 0.3%–2% על הפיקדון הבנקאי, קרן קלע מציעה ריביות שנתיות חלומיות שנעות בין 6.6% ל־9.6% בשנה ומתיימרות לפנות לקהל המשקיעים הסולידי ביותר - אותו קהל שמחפש תחליף לפיקדון הבנקאי הסולידי. אלא שככל הנראה רשות ני"ע לא ממש מרוצה מהחלום המתוק שהקרן מנסה למכור למשקיעים שלה, ול"כלכליסט" נודע כי מחלקת חקירות ומודיעין של הרשות בוחנת את חוקיות הפעילות של הקרן ואת יכולתה לפנות למשקיעים ולהציע להם תשואה מובטחת.

המהלך האחרון הוא חלק מפעילות רחבה של הרשות בחודשים האחרונים, שבמסגרתה היא בודקת את כל התחום הפרוץ של קרנות המפתות משקיעים להצטרף להשקעות סולידיות בתשואות פנטסטיות, ואף חוקרים מטעם הרשות התחזו ללקוחות פוטנציאליים והגיעו לפגישות עם נציגי קרנות שונות כדי לתהות על קנקנן.

רק באחרונה נחשף בכלי התקשורת כי רשות ני"ע עצרה פעילות של קרן בשם קרן אור שבבעלות סוכן הביטוח חיליק טפירו, שפיתתה משקיעים בתשואה מובטחת גבוהה וחסרת סיכון לכאורה על פרויקטי תמ"א. כרגע לא ברור היכן מושקעים כ־150 מיליון השקלים שהשקיעו לקוחות הקרן, ואם בכלל תצליח הקרן להחזירם. "כשמציעים לך תשואה שנתית של 10% בסיכון מינימלי, אתה צריך שיידלקו לך כמה נורות אדומות", אמר ל"כלכליסט" מנהל השקעות בגוף פנסיוני גדול. לדבריו, "אין דברים כאלה בשוק ההון".

קרן קלע טוענת כי כספי המשקיעים מושקעים באפיק אחד בלבד — השלמות הון לעסקים. לפי אתר החברה, "השלמות ההון ניתנות לעסקים איכותיים בלבד, שנמצאו ראויים על ידי הבנק לקבלת הלוואה וזקוקים להשלמת הביטחונות". במילים אחרות, עסקים רבים שאין ברשותם ההון העצמי הנדרש כדי הלוואה מהבנק, פונים לגייס אותו מקרן קלע תמורת ריביות גבוהות לטווח קצר. ההלוואה לבית העסק ניתנת ל־72 שעות בלבד, שבמהלכן הוא פונה לבנק ונותן לו את ההון העצמי הדרוש לצורך קבלת ההלוואה בהתבסס על הכסף שקיבל מקרן קלע. עם קבלת ההלוואה מהבנק הוא מחזיר לקרן את הסכום שלווה ממנה.

באופן פרדוקסלי, משקיעים רבים שנרתעים מהשקעה בבורסה, שבה הם רואים כסוג של קזינו, משתכנעים על ידי נציגי הקרן כי מדובר בהשקעה סופר־בטוחה. בשיחות שקיים "כלכליסט" עם אותם נציגים הם הבהירו כי מדובר בהשקעה עם סיכון אפסי, שכן הכספים שניתנים כהלוואה לבתי העסק ניתנים לפרקי זמן קצרים בלבד בתמורה לריביות גבוהות, ואף ציינו כי לקרן הרשאות לחשבון הבנק של אותם עסקים כדי לוודא שההלוואה תוחזר.

הקרנות מתחכמות כדי לעקוף את הפיקוח

קרן קלע היא רק דוגמה אחת לקרנות שמבטיחות לקהל המשקיעים תשואות חלומיות בהשקעה סולידית לכאורה. ההבטחות הללו אינן מפרות את החוק או את תנאי הרגולציה, ולכן לרגולטור — רשות ני"ע — יש קושי אמיתי להתערב בענייניהן. הסמכות של הרשות מתמצה בהוראות סעיף 15 לחוק ניירות ערך, הקובע כי "לא יעשה אדם הצעה לציבור אלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו". משמעות הסעיף היא כי קרנות השקעה לא יכולות לפנות ליותר מ־35 אנשים בלי לעבור את הביקורת של רשות ני"ע דרך פרסום הצעה מסודרת (תשקיף), שתנאיה יבטיחו את זכויות המשקיעים. כך שתיאורטית כל הצעה שפונה לפחות מ־35 אנשים אינה כפופה לביקורת הרשות.

בקרן קלע (ובקרנות דומות אחרות) פעלו באופן מתוחכם שמקשה על הרשות להתערב, אף שבפועל יש ברשותה יותר מ־35 משקיעים. הקרן מציעה למשקיעים שלושה מסלולי השקעה זהים באופיים, למעט התשואה המוצעת והסכום המושקע, ומאפשרת בכל שנה ל־35 משקיעים לכל היותר להצטרף לכל אחד מהם. כך, דרך הפיצול למסלולי השקעה שונים, היא מצליחה לחמוק ממגבלת 35 המשקיעים של הרשות.

הרשות בוחנת כעת אם אכן מצטרפים לא יותר מ־105 משקיעים לקרן מדי שנה, ואם בכלל ניתן לפצל את ההשקעה למסלולים כדי לעקוף את מגבלת 35 המשקיעים של הרשות. עו"ד מיקי ברנע המתמחה בשוק ההון טוען כי "אם נעשית הצעה כללית שאומרת 'יש לנו כמה מסלולים לבחירתכם', כאשר ההבדל בין המסלולים אינו מהותי, אזי ככל הנראה נכון יהיה לראות את התהליך כהצעה אחת. לחלופין, אם בכל פעם יוצרים מוצר חדש ואותו ורק אותו מציעים, ורק כאשר מסתיימת הצעתו פונים להציע את המוצר הבא (שהוא שונה מקודמו), אז ניתן לטעון שמדובר בהצעות נפרדות".

יו"ר רשות ניירות ערך שמואל האוזר. ממדי התופעה מחייבים התערבות צילום: עמית שעל

אמיר ברמלי, יו"ר רוביקון ביזנס גרופ, מסר בתגובה ל"כלכליסט": "חברות צריכות להיות תחת רגולציה כבר במשקיע הראשון, ולכן אני קורא לרשות ני"ע להקים מנגנון פיקוח שכזה. אין כל היגיון לחייב בפיקוח רק מהמשקיע ה־36. קרן קלע מנהלת שלושה אפיקי השקעה שונים במהותם, המאפשרים למשקיעים גמישות בתנאים, ולכן היא מגייסת 35 משקיעים לכל אפיק בכפוף להנחיות הרשות. כמו כן, הקרן מצויה בעיצומו של תהליך הגשת בקשה לפרה־רולינג מתוך מטרה לייצר תשקיף שיאפשר למשקיעי הקרן רמת שקיפות גבוהה יותר לצד מנגנון שיתאים למייסדי הקרן. אני מבקש להדגיש כי אין לבלבל בין תשואה וריבית או בין סיכון נמוך ומינימלי ללא סיכון. מודל הגיוס הוא אג"חי, ובקרן קלע לא מתחייבים לתשואה מובטחת אלא משלמים ריבית קבועה על האג"ח, בדיוק כמו כל אג"ח שכיר, והמשקיע לא חשוף לביצועי הקרן".

"הסיכון דומה לפתיחת חנות נעליים בשכונה"

לצד קרן קלע פועלות שלל קרנות וחברות המציפות את האינטרנט בפרסומות שמפתות את הציבור להצטרף להשקעות חסרות סיכון לכאורה עם תשואות פנטסטיות. אחת מהן היא חברת ג'וקולו מילה בע"מ, המשקיעה בפרויקטים בדרום סודן. תמורת מינימום השקעה של 10,000 דולר החברה מציעה להשתתף בפרויקטים של הקמת בתי משרדים, חנויות, מעבדת שיניים, מכון רנטגן ואפילו לול תרנגולות (פטימים) במדינה האפריקאית החדשה, כשהרווח המובטח נע בין 15 אלף ל־75 אלף דולר בשנה.

מיכאל מנגולדמן, סמנכ"ל בחברה, אמר ל"כלכליסט": "הגישה שלנו שונה מבתי ההשקעות. המשקיעים הם שותפים שלנו ומקבלים 50% מרווחי החברה. יש פה סיכון בדיוק כמו שאת פותחת חנות נעליים מתחת לבית — יש סיכון מסחרי שיפתחו עוד חנויות לידך".

דוגמאות נוספות הן קרן One, שמבטיחה תשואה של 12% על השקעות בנדל"ן, וקרן SL Capital, שמבטיחה תשואה של 7%–8%, ועוסקת בניכיון צ'קים. בדומה לקרן קלע, גם קרן SL מציעה שלושה מסלולי השקעה זהים מבחינת היקף ההשקעה אך שונים במשך התקופה.

אבי לביא, מבעלי הקרן, אמר ל"כלכליסט": "אפשר להשיג תשואות גבוהות בסיכון נמוך. גם אם היום אנכה צ'קים ב־1% אפשר להרוויח. אם אני עושה עבודה נכונה ויודע לחלק את הסיכונים, אז אין סיכון. אני מסביר גם למשקיעים שאם אני מנהל תיק של 50 מיליון שקל ופורע צ'קים לחברה הכי טובה וקרה לה משהו, לא קרה כלום, כי אני נותן לכל היותר 2% מההון שלי לחברה ואין מצב שכל החברות במשק ייפלו ביום אחד".

גם קרן נבו (Nevo) מבטיחה למשקיעים שלה השקעה בסיכון נמוך לכאורה תמורת "ריבית קבועה!" (סימן הקריאה במקור) שנעה בין 8%–10% בשנה. הקרן טוענת כי היא מציעה מגוון פתרונות מימון זמינים ואמינים לתאגידים שהם לקוחות הבנקים. "לקוחות אלו מעוניינים בקבלת מימון ואף מוכנים לשאת בעלויות מימון גבוהות יותר מאלו במערכת הבנקאית, בעיקר בשל הפרוצדורה הארוכה לקבלת המימון וכן המגבלות המוטלות על ידי הבנקים" — במילים אחרות, עסקים שלא מצליחים לגייס כסף בבנקים פונים אליה לסיוע להם בפתרונות אשראי.

למרות ההבטחות באתר הקרן, בשיחה שערכה כתבת "כלכליסט" עם שירות הלקוחות של הקרן נמסר לה: "אנחנו בשום פנים ואופן — וזה מודגש — לא מבטיחים תשואה. אין דבר כזה תשואה מובטחת. אני אומר את זה במפורש ללקוחות. גם אג"ח של המדינה אינן מובטחות".

למה רשות ניירות ערך התעוררה רק עכשיו?

אם קרן קלע קיימת כבר שבע שנים, והקרנות האחרות שמסוגה קמות חדשות לבקרים — מדוע רשות ני"ע החליטה להתערב בעניינן רק עכשיו? אחד ההסברים לכך הוא שהגיוס הגדול לקרנות הללו הגיע בשנים האחרונות ברקע סביבת הריבית הנמוכה, ששללה מהציבור יכולת לקבל תשואה סבירה בפיקדון הבנקאי והבטוח. יתרה מכך, ברשות הרחיקו עצמם מהמעורבות כאילו מדובר בעסק לא להם כל זמן שמספר המצטרפים להשקעות אלו היה נמוך מ־35. ככל שהתופעה התמצתה במשקיעים בודדים, הרשות הניחה לבתי המשפט ולמשטרה להתמודד עם מנהלי השקעות שהבטיחו תשואות וסרחו. רק כעת, כשממדי התופעה מתחילים להתברר, מבינים ברשות כי אין מנוס מהתערבות.

ברשות ני"ע סירבו להגיב לכתבה.