אחרי קביעת היציג: היורו והדולר ממשיכים להתחזק מול השקל

יום לאחר הודעת בנק ישראל על חובת דיווח בעסקאות גדולות של החלף במט"ח, שוב בנק ישראל מטיל פצצה ולא עוצר לרגע במלחמתו בספקולנטים. היום (ה') החליט בנק ישראל על תיקון לחוק הנזילות בעיקר בעסקאות החלף, זאת במטרה למנוע מסחר במינופים גבוהים של גורמים זרים מול השקל. הודעת בנק ישראל מגבילה פעילות הזרים כך שבעסקאות עתידיות (החלף ופורוורד) יחויבו בבטחונות בגובה של 10% לפחות. בתגובה לדברים זינקו הדולר והיורו מול השקל.

הדולר קפץ ב-1.5% ושערו היציג ל-3.599 שקל. היורו זינק ב-1.8% ושערו היציג 4.859 שקלים. 

אחרי קביעת השער היציג ממשיכים היורו והדולר לטפס מול השקל: הדולר ב-0.7% ונסחר תמורת 3.62 שקלים. היורו מוסיף 0.6% ונסחר תמורת 4.88 שקלים. שני המטבעות הוסיפו 2.3% מאז הודעת בנק ישראל.

על פי ההודעה מאתמול בנק ישראל יקבע בצו חובת דיווח על עסקות מק"מ בשווי של יותר מ-10 מיליון שקל. מהלך זה בנק ישראל שפורסם אמש נועד לשפר את יכולת הניתוח שלו לגבי העסקאות והמגמות במכשירים אלו.

מבנק לאומי מסרו כי "מאחר ומדובר במכשירים הפיננסים אשר משמשים, בין היתר, את המשקיעים הזרים בפעילות שלהם במכשירי הטווח הקצר, בנק ישראל מבקש לערוך "מיפוי" של השטח".

"המיפוי יאפשר בבוא העת, ואם יידרש, גם הפעלת כלי המדיניות הכלכלית, ובפרט כלים שמסגרת של צווים מוניטריים מגבילים, שאינם כרוכים בהטלת מיסים, כנגד שחקנים ספציפיים בשוק המכשירים הפיננסים בהם בנק ישראל מעוניין כיום להתמקד", מוסיפים מלאומי.

עוד אומרים בבנק כי "יתכן מאוד שהפעילות הספקולטיבית בשקלים שבנק ישראל מנסה למנוע, תמשיך להתקיים, אך תנדוד למרכז המסחר הפיננסי בחו"ל, ובפרט לונדון, במקום להיעשות בישראל תחת עינו הפקוחה של בנק ישראל". כמו כן הם מציינים כי "הטיפול בנושא משמעויות ההתחזקות של השקל צריך לקבל ככל הנראה תיגבור גם ממסגרת המדיניות התקציבית". 

מדינת עולם שלישי

"סביר להניח שפעילות תצא מישראל" מסביר יוסי פריימן, מנכ"ל קבוצת פריקו. "בתחילה יהיה מעבר ללונדון ופגיעה בנפח העסקאות המבוצעות בארץ" טען והוסיף כי זה עוד צעד מגביל בפעילות המט"ח, דבר שהופך את ישראל למדינת עולם שלישי בתחום זה.

מהלכים אלה מצטרפים למהלך רכישות הדולרים של בנק ישראל שהחל לפני כשלוש שנים. בחודש דצמבר רכש הבנק 2.3 מיליארד דולר. התערבות מוגברת זו של בנק ישראל במסחר במטבע חוץ בולטת במיוחד על רקע העובדה שבחודש נובמבר הבנק המרכזי לא התערב כלל במסחר במט"ח. כתוצאה מרכישות אלה, מסתכם ההיקף האמיתי של יתרות מטבע החוץ של ישראל בסכום שיא של כ-71.4 מיליארד דולר, לעומת הנתון הרשמי לסוף דצמבר שהצביע על יתרות בסכום של 70.9 מיליארד דולר.

בנוסף לרכישות בנק ישראל, לאחרונה נכנס לתחום הרכישות גם משרד האוצר. במסגרת שילוב הכוחות, ביצע החשב הכללי שוקי אורן פעולת גידור של חלק מהחוב החיצוני של הממשלה. מדובר בעסקת החלף שבה המיר האוצר חוב בדולרים לחוב הנקוב בשקלים.