פישר מכריז מלחמה על הספקולנטים: יגביר את הפיקוח בשוק המט"ח

בנק ישראל יקבע בצו חובת דיווח על תושבי ישראל ועל תושבי חוץ שביצעו עסקות החלף (swap) במט"ח בסכומים של 10 מיליון דולר ומעלה ביום אחד וכן עסקאות מק"מ בשווי של יותר מ-10 מיליון שקל. מהלך זה בנק ישראל שפורסם הבוקר (ד') נועד לשפר את יכולת הניתוח שלו לגבי העסקאות והמגמות במכשירים אלו.

הבוקר, לפני תחילת המסחר במטבע חוץ, הפיץ בנק ישראל לבנקים, למתווכים פיננסיים ולגופים אחרים את טיוטת הצו. בבנק ישראל מסרו כי "בחודשים האחרונים גדל נפח העסקאות בנגזרות מט"ח ובמק"מ במידה ניכרת וכי מהלך זה הוא חלק מהמעקב אחר התפתחויות בשוק מטבע החוץ בישראל". 

חובת הדיווח אמורה להיכנס לתוקף תוך זמן קצר לאחר קבלת ההערות.

עוד מהלך להחלשת השקל

מהלך זה מצטרף למהלך רכישות הדולרים של בנק ישראל שהחל לפני כשלוש שנים. בחודש דצמבר רכש הבנק 2.3 מיליארד דולר. התערבות מוגברת זו של בנק ישראל במסחר במטבע חוץ בולטת במיוחד על רקע העובדה שבחודש נובמבר הבנק המרכזי לא התערב כלל במסחר במט"ח. כתוצאה מרכישות אלה, מסתכם כעת ההיקף האמיתי של יתרות מטבע החוץ של ישראל בסכום שיא של כ-71.4 מיליארד דולר, לעומת הנתון הרשמי לסוף דצמבר שהצביע על יתרות בסכום של 70.9 מיליארד דולר.

בנוסף לרכישות בנק ישראל, לאחרונה נכנס לתחום הרכישות גם משרד האוצר. במסגרת שילוב הכוחות, ביצע החשב הכללי שוקי אורן פעולת גידור של חלק מהחוב החיצוני של הממשלה. מדובר בעסקת החלף (SWAP) שבה המיר האוצר חוב בדולרים לחוב הנקוב בשקלים.

עסקאות ההחלף שמתכוון כעת האוצר לבצע הן למעשה צירוף של שתי עסקאות המרה - אחת מיידית ואחת עתידית בכיוון ההפוך, והן פועלות בדרך הבאה: האוצר מחליט להמיר לשקלים חוב של הממשלה בדולרים (למשל איגרת חוב בסכום של מיליון דולר שמועד פירעונה בעוד שנה). לשם כך פונה החשב הכללי אל הבנק שנבחר על ידיו לביצוע העסקה, ונוטל ממנו מעין הלוואה בשקלים בסכום השווה למיליון דולר לתקופה של שנה. הבנק, מצדו, מתחייב להעמיד לרשות הממשלה בעוד שנה מיליון דולר.  

בנק ישראל מחפש ידע

בכלל פיננסים אמרו היום כי מטרת בנק ישראל היא להבין את מקור התחזקות השקל בעולם, ולהבין איזה חלק מההתחזקות יש לייחס לפעילות ספקולטיבית, כגון carry trade. "הגדלת השקיפות מבחינת בנק ישראל לגבי הפועלים בשוק המט"ח תאפשר לו בהמשך לדחוף להטלת מגבלות, כגון: הטלת מס (לסוגיו), הגבלות סכומי פעולה, התערבות נוספת ברכישות מט"ח וכדומה" אמרו שם.

"חשוב להבין כי גם לספקולציות במט"ח עשוי להיות יסוד כלכלי ריאלי. לדוגמה, מציאת הגז בישראל, אף שעדיין איננה בא לידי ביטוי בכלכלה הריאלית, סביר שכבר תביא להתחזקות השקל" ציינו בבית ההשקעות.