פרשנות: מדד החלומות

1. מדד מניות החלום הוא שם הולם יותר למדד הביומד שיושק היום (ג'). תנאי כניסה נוחים - שכוללים שווי שוק של 50 מיליון שקל ואחזקות ציבור של 25% - והיעדר מגבלה על מספר החברות בתחום שיכולות להיכלל במדד (להבדיל ממדדים רבים אחרים), יגרמו לכך שהמדד יכלול מספר לא מבוטל של חברות שהטכנולוגיה שלהן לעולם לא תעבור את מסלול ההיתכנות הקלינית. רוב החברות במדד לעולם לא יגיעו למכירות.

25 חברות ירכיבו את המדד בשלב הראשון, ואפילו בתוך השלוש, בעלות המשקל הכבד ביותר (9.5%), יש כאלה שדרכן העסקית טרם התבססה. קומפיוג'ן, על אף עשרות מיליוני הדולרים שהושקעו בה במהלך השנים, דומה יותר לסטארט־אפ שלעולם אינו מבשיל מאשר לחברה שמובילה מדד. בין שלוש הגדולות נמצאת גם קמהדע, השרויה בעיצומו של שינוי מודל עסקי ורושמת הפסדים של עשרות מיליוני שקלים ברבעון. רק חברה אחת מבין השלוש, גיוון אימג'ינג, היא רווחית. בהסתכלות רחבה יותר, יש רק שלוש חברות שמציגות רווחיות: גיוון, כלל תעשיות ביוטכנולוגיה, שמציגה רווח חשבונאי, ושמיר אופטיקה.

2. הבורסה החליטה לא לאפשר בשלב זה מסחר בתעודות סל על המדד, למרות שחברות תעודות הסל היו כמובן שמחות לגייס כסף לתעודות אלה כבר היום. בשלב זה אין משמעות אקטיבית למדד, לבד מההזדמנות של משקיעים להתרשם מביצועיו היומיים. כאשר יתאפשר המסחר בתעודות הסל - בחודש מאי או יוני - יושק מוצר טרנדי שצפוי לזכות בפופולריות במהירות. לפי הערכות, כמה חודשים לאחר קבלת אור ירוק מהבורסה יזרמו ביקושים של 200–300 מיליון שקל.

תעודות הסל יאפשרו למשקיעים הפוטנציאליים - מנהלי תיקים, משקיעים מוסדיים ובעיקר משקיעים פרטיים - לגוון את התיק ולהוסיף מניות חלום בעלות סיכון וסיכוי גבוהים, מבלי להבין יותר מדי בתחום הביוטכנולוגיה הסבוך. גם משקיעים מוסדיים עשויים לספק חלק מהביקושים, במטרה לבזר את תיק ההשקעות, וזאת במקום השקעות פופולריות ולעתים ספורדיות בחברות הגדולות בתחום - רק משום שהן גדולות. הרוח הגבית המגיעה מההייפ שעליו רוכב התחום רק תוסיף שמן למדורת הביקושים.

3. מה צופן עתידן של מניות המדד החדש? לאחר שנה שבה עלו במאות אחוזים, מחירי המניות גבוהים וחלקם אף מנופחים. על כן, למרות חוסר הוודאות בדבר מועד השקת תעודות הסל, לא צפויה עלייה גדולה במחירים או במחזורי המסחר בטווח הזמן הקרוב. לאחר השקת המדד, דווקא המניות הקטנות צפויות להיות מושפעות במידה הרבה ביותר, בעקבות תוספת ביקושים של עד מיליוני שקלים למניות שנסחרות בהיקף של עשרות אלפי שקלים בלבד ביום. "אם השוק יהיה טוב", מסבירים גורמים בכירים, "תוספת הביקוש תתורגם בטווח הקצר לתשואות נאות". כמעט מיותר לציין כי עבור משקיעי הערך, השקעה במדד החלומות צפויה להיות מחוץ לתחום.

4. מעבר לעובדה שהכללת מניות הענף בתוך מדד תגדיל את המתאם בין ביצועי מניותיהן, ובכך צפויה לגרום לעיוות מסוים בשוויין של החברות, מבט על שווי הכמות הצפה של המניות (החלק שמוחזק ע"י הציבור) מעלה סוגיה מעניינת נוספת.

מנתוני הבורסה עולה כי הכמות הצפה של מניות המדד מסתכמת ב־4 מיליארד שקל. אם בתקופה שלאחר קבלת האישור לתעודות סל אכן יזרמו ביקושים של 200–300 מיליון שקל למניות חברות המדד, יהווה סכום זה 7%–8% מהכמות הצפה של המניות.

אם הסכום שיוזרם יגדל יותר, הוא עשוי להגיע לשיעור של 10%–15% משווי המניות שבידי הציבור, שיעור גבוה יותר מאשר במדדים ענפיים אחרים, כך שתיווצר השפעה מוגזמת של מסחר בתעודות הסל על מחירי המניות. מצב זה יימנע רק אם המשקיע הממוצע יימנע מכניעה לרחשי ההייפ סביב מניות הביוטכנולוגיה, ולא יילך עם העדר.