ניתוח "כלכליסט": תל אביב מנסה להתעדכן, אבל מדד הביומד מפספס את הטרנד הבא
היום יושק מדד הביומד ללא החברות העוסקות בתאי גזע משום שהן פרטיות או נסחרות בחו"ל. אלו החברות שיכולות לזנק קדימה, תשאלו את נוחי דנקנר שהודיע על השקעה בגמידה סל
היום (ג') יושק מדד הביומד הישראלי ובו 25 חברות הנסחרות בתל אביב. חלקן מוגדרות חברות חלום, אבל ייתכן מאוד שהחלום נמצא בכלל במקום אחר: בשנים האחרונות הולכת וגוברת ההערכה שפריצת הדרך המדעית הבאה תגיע בכלל מכיוונן של החברות העוסקות בתחום המחקר של תאי גזע. בישראל ישנן כמה חברות הפועלות בתחום, אך אף אחת מהן אינה כלולה במדד הביומד - אם מפאת היותן חברות פרטיות, ואם מפאת היותן חברות הנסחרות בחו"ל.
תאי גזע התגלו רק לפני 60 שנה, ובאמצעותם, מאמינים המדענים, יהיה אפשר להתגבר על מחלות חשוכות מרפא כגון פרקינסון, סרטן הדם, סוכרת, מחלות ניוון שרירים ועיוורון.
שני גורמים אחראים באחרונה להאצת המחקר בתאי גזע: הראשון קשור להיבחרו של ברק אובמה לנשיאות ארצות הברית. בניגוד למדיניות קודמו ג'ורג' בוש, אובמה התיר לגופים פדרליים לממן את המחקר בתאי גזע שנלקחו מעובר חי. הגורם השני הוא היציאה מהמשבר הכלכלי העולמי אשר אושש את שוק המימון הפרטי.
בהמשך לאופטימיות הגוברת בתחום, ולנוכח הפוטנציאל הכמעט אינסופי שלו, הודיעה אתמול כלל תעשיות ביוטכנולוגיה, חברת האחזקות בתחום מדעי החיים של קונצרן אי.די.בי, כי תרכוש את חברת ביומדיקל תמורת 84 מיליון שקל. בביומדיקל מחזיקים כיום - בחלקים שווים - טבע, אריסון השקעות של שרי אריסון ואיש העסקים לן אברמסון.
זמי אברמן מנכ"ל פלוריסטם
גולת הכותרת של ביומדיקל, והסיבה העיקרית לרכישתה על ידי כת"ב, היא אחזקתה (20%) בחברת גמידה סל, אחת החברות המבטיחות ביותר, ולבטח המתקדמות ביותר, בתחום המחקר בתאי גזע.
בגמידה סל שותפות אלביט הדמיה, טבע, קרן IHCV וחברת התרופות האמריקאית אמג'ן. עד כה השקיעה טבע בגמידה סל 27 מיליון דולר. סך המזומן בעסקה יעמוד על 28 מיליון שקל, כאשר המשקיעים בביומדיקל יקבלו 2.5% ממניות כת"ב, וכן אופציות במחיר מימוש של 26.6 שקל, הגבוה ב־25% ממחירה של מניית כת"ב בפתיחת המסחר אתמול.
בסופו של דבר יכולים המשקיעים בביומדיקל להגיע לאחזקה של 3.64% ממניות כת"ב, כאשר טבע (בשל אחזקותיה הקודמות) תוכל להגיע לאחזקה בשיעור של כ־16%.
במסגרת העסקה, תחזיק כת"ב גם ב־6% מחברת המחקר והפיתוח טרנס פורמה, שעוסקת בהחדרת תרופות דרך העור ויש לה הסכם שיתוף עם אלי לילי שהשקיעה בה 35 מיליון דולר. מלבד זאת, כת"ב תחזיק גם ב־3% מחברת ביו קונטרול מדיקל, שעוסקת בטיפול באי־ספיקת לב באמצעות גירוי חשמלי.
ביומדיקל הוקמה ב־1997 ונוהלה עד עתה על ידי ארטא, חברת הניהול הפרטית שמנהלת גם את עסקיה של כת"ב.
בעקבות הודעתה של כת"ב ובשל ההתעניינות הגוברת בתחום תאי הגזע, "כלכליסט" מנתח לראשונה את החברות הישראליות הנמצאות בענף פורץ הדרך הזה, שעשוי לשנות לחלוטין את פני הרפואה בשנים הבאות.
למרות הפוטנציאל העצום הקיים בתחום תאי הגזע, יש להודות כי הידע המדעי עודנו בחיתוליו. עם זאת, מאות חברות בעולם כבר שוקדות במעבדותיהן על תרופות מבוססות תאי גזע, במקביל למאמצי המחקר האקדמי שהולך ומתרחב.
מהם תאי גזע? במשך דורות ידעו המדענים כי חיות מסוימות יכולות לגדל מחדש איברים שונים. תאי גזע נתגלו לראשונה בשנות החמישים של המאה העשרים, בניסוים שעשו במוח העצם.
המחקר של מוח העצם הוביל את המדענים למסקנה כי אפשר להשתמש בפוטנציאל ההתחדשות של גוף האדם כאמצעי לרפא בני אדם).
בגוף האדם ישנם יותר מ־200 סוגים שונים של תאים שמקורם אחד: תאי גזע הנמצאים בעובר שברחם. תאים אלו עוברים תהליך שנקרא שניות או דיפרנציאציה, שבו הם נהפכים לתאים ספציפיים כגון תאי שריר, דם, עור ועצבים.
רמי אפרתי מנכ"ל בריינסטורם
כדי להבין את הטכנולוגיות המשמשות את החברות העוסקות בתחום, יש להבחין בין תאי גזע עובריים לתאי גזע מסוג בוגר. הראשונים הם התאים ה"טהורים" ביותר, מאחר שהם יכולים להיהפך לכל סוג של תא (כפי שמתרחש ברחם); השניים, לעומת זאת, נמצאים בתוך רקמות הגוף והם משתנים בהתאם לאזור הספציפי שבו הם נמצאים. תאים אלו נועדו לרענן תאים אחרים לפי הצורך.
מעבדות רבות בעולם טוענות שהן יודעות להרבות בהצלחה את שני הסוגים של תאי הגזע; חלקן אפילו טוענות כי הן מסוגלות לשלוט בדפרנציאציה כך שתאי הגזע ייהפכו לתאים מסוג מסוים - להבדיל אולי מהייעוד המקורי שהיה להם אילו גדלו בתוך הגוף.
ואולם המבחנים הקליניים עדיין לא מספקים תשובה לשאלה האם החדרה של תאים שעליהם נעשו מניפולציות במעבדה ייקלטו בגוף האדם כמו תאים שעברו את התהליך בגוף עצמו. ככל תא זר, עולה השאלה האם הגוף ידחה את תאי הגזע שפותחו במעבדה. כמה מהחברות טוענות כי מצאו דרך לעקוף את הבעיה, אך גם כאן חובת ההוכחה מוטלת עליהן.
ב־1998 הצליחה קבוצת מדענים להוציא תאי גזע עובריים (שנלקחו מעובר חי) ולשמרם במצב חי בתוך מעבדה. פריצת דרך נוספת אירעה באוקטובר 2006, בעת שמדענים מאוניברסיטת ניוקסל שבבריטניה יצרו את תאי הכבד הראשונים בעולם מתוך תאי גזע שנלקחו מחבל הטבור.
בשנים האחרונות גילה המדע כי ישנם תאי גזע בתוך חבל הטבור והשליה היכולים להיהפך לתאי דם. שתיים מהחברות הישראליות שנסקור, גמידה סל ופלוריסטם, מתבססות בדיוק על תגלית זו. עם זאת, רק חברה אחת, ג'ירון האמריקאית, מתחילה את שלב הניסויים הקליניים בתאים עובריים; שאר החברות נמצאות בשלבים ראשוניים יותר.
גמידה סל
חברת גמידה סל הפרטית - שכת"ב תחזיק בה מעתה בשרשור - היא מהמעניינות והמתקדמות שבחברות העוסקות בתאי גזע. לפני כמה שבועות נהפכה גמידה לחברה פרטית תחת חברת אחזקות חדשה בשוק ההון הישראלי ששמה אלביט מדיקל. החברה מנהלת כעת ניסוי קליני מתקדם (שלב 3) לאחר שכבר בסוף 2004 השלימה את הניסוי הקליני הראשון שנערך בארה"ב.
גמידה סל פיתחה תרופה ששמה StemEx, פרי מחקרה של ד"ר טוני פלד מבית חולים הדסה (המשמשת גם מנהלת המו"פ בחברה), העשויה לשמש תחליף להשתלת מוח עצם.
כיום משתמשים בהשתלות מוח עצם לטיפול בכ־100 מחלות שונות (בעיקר סרטן הדם והלימפה), שבהן נפגעות מערכת החיסון ומערכת ייצור תאי הדם. הבעיה העיקרית בהשתלת מוח עצם היא שרק למעט חולים ישנם תורמים מתאימים. אמנם קיימת טכנולוגיה חלופית המבוססת על השתלת דם טבורי, ואולם בגלל המספר הנמוך של תאי הגזע המצויים במנה של דם טבורי, היא מתאימה בעיקר לילדים ולא למבוגרים.
ד"ר יעל מרגולין, מנכ"ל גמידה סל צילום: גיא אסיאג גמידה סל גם משתמשת בדם טבורי, אולם היא הצליחה להרבות את תאי גזע הנמצאים בו, ולהתגבר על בעיית המספר הנמוך. מלבד זאת, גמידה סל הצליחה לעכב את תהליך ההתמיינות הטבעי של תאי הגזע לתאי דם, ולהשהות אותו עד לשלב שבו יוחדר שתל התאים לחולה. כך שהחולה מקבל שתל שהועשר בתאי גזע. עם זאת, בשונה מחברות אחרות הטכנולוגיה אינה נשענת על ייעוד תאי הגזע בטרם החדרתם לגוף החולה.
לפני השימוש בתרופה של גמידה סל מחסלים את מוח העצם של החולה באמצעות הקרנות וכימותרפיה - בדומה לתהליך השתלת מוח עצם הנהוג כיום. בשלב השני מושתלת לתוך גוף החולה מערכת הדם חדשה, ותאי הגזע המעוכבים מתמיינים לתאי דם. כך זוכה החולה במערכת דם חלופית ובריאה.
תהליך של השתלת דם טבורי לחולי סרטן דם הוא טיפול אלטרנטיבי קיים להשתלות של מח עצם שאמנם יעילות, אך קיים בהם קושי גדול בכל הקשור למציאת תורם מתאים. החיסרון בהשתלה של דם טבורי המוכרת כיום, נובע מכך שבשל מחסור בתאי גזע בוגרים שמחדשים את תאי הדם, אין הצלחה בהחלפת מערכת הדם החולה במערכת דם חדשה, והיא יעילה, על פי רוב אצל חולים צעירים. בחולים מבוגרים קשה למצוא מנות של דם טבורי בעלות מספיק תאים בכלל ותאי גזע בפרט על מנת להגיע להתחדשות הנדרשת.
בדם של חבל הטבור יש ריכוז גבוה יחסית של תאי גזע בוגרים, ותאים אלה כבר "מחוייבים" למערכת הדם, כלומר יכולים בתהליך ההתמיינות להפוך לסוגי תאים שונים הקשורים רק למערכת הדם (תאים לבנים, תאים אדומים , טסיות וכו').
תהליך השתלת מח עצם מוכר ברפואה מזה למעלה מחמישים שנה. עובדה זו צפויה לסייע לגמידה סל הירושלמית בתהליך הסבוך של אישור התרופה.
הניסוי הקובע נערך בימים אלה ב־25 מרכזים רפואיים ברחבי העולם, וצפוי להסתיים ב־2011. לפי הערכות שביצעה טבע - בטרם כניסתה כמשקיעה בגמידה סל - היקף המכירות הפוטנציאלי של ה־StemEx עומד על 700 מיליון דולר. גמידה סל צופה לקבל אישור לשיווק התרופה כבר לקראת סוף 2011.
אף שה־StemEx נמצאת בשלב מתקדם, קיימת עדיין בעיה של דחיית השתל על ידי גוף החולה. אלא שבניגוד לשתל של מוח עצם, שבו מידת ההתאמה שבין רקמות החולה לרקמות התורם צריכה להיות מוחלטת, הרי שבטכנולוגיה של גמידה סל, יש צורך בהתאמה חלקית בלבד.
עם זאת, גם בשיטה של גמידה סל, חולים רבים נזקקים לתרופות תמיכה (ציקלוספורין, למשל), שאותן יהיה עליהם ליטול למשך כל חייהם, ויש להן תופעות לוואי שעלולות להיות חמורות. זאת, כדי לדכא את התנגדות הגוף לשתל הזר.
נוסף על תפקידה כבעלת עניין, טבע גם הקימה מיזם משותף עם גמידה סל לשיווק ולמכירה של ה־StemEx. הניסוי שנערך הוא פתוח, כלומר גמידה סל יכולה לקבל אינדיקציה על אודות התוצאות של המבחן מעת לעת, ובהתאם לכך החברה מתכננת את שלבי השיווק של התרופה.
פלוריסטם
חברה ישראלית נוספת בתחום תאי הגזע היא פלוריסטם החיפאית, שנסחרת בארה"ב ברשימה שמעבר לדלפק. החברה החלה לפעול ב־2006 כאשר רכשה ממכון ויצמן בכמה מיליוני דולרים את זכויות הפטנט עבור טכנולוגיה המבוססת על מחקרו של פרופ' אבינועם כדורי.
פלוריסטם מנוהלת על ידי יוצאי אלביט ראיה - המנכ"ל זמי אברמן וסמנכ"ל הכספים הראשי יקי ינאי. עם משקיעיה נמנים קבוצות של ישראלים אמידים, המחזיקים בכ־20% ממניותיה באמצעות נותני שירותים פיננסיים מחו"ל.
פלוריסטם מעסיקה כ־45 עובדים; הטכנולוגיה שלה נועדה לריפוי חולים שסובלים מטרשת עורקים בגפיים התחתונות.
פלוריסטם מוציאה תאי גזע משליית התינוק לאחר לידתו, ומעבירה אותם לרבייה בתנאי מעבדה. להבדיל מחברות אחרות (כגון בריינסטורם וסלקיור) פלוריסטם אינה מייעדת את התאים לדיפרנציאציה ספציפית ומבוקרת, אלא מזריקה את תאי הגזע שמקורם בשליה לגוף החולה.
החברה נסמכת על מחקריה, וטוענת כי התאים שפיתחה המוחדרים לגוף אינם מתרבים, אלא שולחים איתותים לבנייה של חלבונים שונים. במקרה של חולי טרשת עורקים, מדובר בחלבונים אנטי דלקתיים ובחלבונים המסייעים בבנייה של כלי דם חדשים באזורים הנגועים.
התאים שמפתחת פלוריסטם מתים בתוך כמה שבועות, לאחר שסייעו לבנות את החלבונים הדרושים. כך נפתרת הבעיה המלווה את רוב הטכנולוגיות בתחום - בעיית הדחייה של תאים שהוחדרו לגוף.
במרץ 2009 אישר מינהל המזון והתרופות האמריקאי, FDA, את בקשת הפרוטוקול של החברה (IND) לביצוע ניסוי קליני (שלב 1) בתרופת הדגל של פלוריסטם PLX-PLD. בסוף ספטמבר הודיעה פלוריסטם על מתן המינון הראשון של התרופה בארה"ב, לאחר שגויסו כ־10 חולים לניסוי. בתחילת 2010 הודיעה פלוריסטם על תוצאות ביניים חיוביות, כאשר לקראת סוף הרבעון השלישי השנה החברה צפויה לדווח על התוצאות הסופיות של הניסוי.
המטרה הראשונה של הניסוי היתה לבדוק שהתרופה בטוחה לשימוש, ולפי תוצאות הביניים, יעד זה הושג. ואולם מעניין יותר היה לגלות כי התרופה הצליחה לשפר את לחץ הדם באזורים הפגועים, להעלות את רמת החמצן התת־עורי בקרב החולים, ולשפר את תוצאות מבחני ההליכה שערכו להם.
ב־2003 גייסה פלוריסטם 25 מיליון דולר מהציבור כשהמדען הראשי הוסיף לה כ־5 מיליון דולר. באוקטובר האחרון גייסה החברה 3 מיליון דולר נוספים ממשקיעים פרטיים אמריקאים.
סלקיור
בסלקיור מחזיקה הדסית ביו (34%), שהיא חברת האחזקות ומסחור התרופות של בית החולים הדסה. מבין חברות תאי הגזע הישראליות, סלקיור היא אולי האוונגרדית ביותר מאחר שהיא מנסה לפתח תרופה באמצעות תאי גזע עובריים, בניגוד לרוב החברות - בישראל ובעולם - המשתמשות בתאי גזע בוגרים.
היישום שסלקיור מנסה לפתח - פרי פיתוחם של המנהל המדעי, פרופ' בנימין ראובינוף, ושל פרופ' אייל בנין מבית החולים הדסה עין כרם - נועד לרפא מחלת עיוורון ששמה AMD, הנובעת מניוון של אזור קטן (Macula) שנמצא בחלק האחורי של העין. אזור זה אחראי לצבע ולחדות התמונה המשמשים לראייה היקפית (פריפריאלית).
ה־Macula מכיל תאי RPE אשר מתנוונים ומתים אצל חולי AMD. למעשה, מחלת ה־AMD היא הסיבה הנפוצה ביותר בעולם לעיוורון אצל אנשים שעברו את גיל 50.
באמצעות שליטה והכוונה של תאי גזע עובריים מנסה סלקיור לפתח בתנאי מעבדה תאים מסוג RPE ואז להחדיר אותם לרשתית העין על גבי ממברנה לאחר שסולקו תאי ה־RPE המתים. בכך מקווה סלקיור לעצור לאלתר את התהליך הדגנרטיבי של איבוד הראייה, שמסתיים תמיד בפגיעה אנושה בראייה ההיקפית המונעת מהחולה פעילויות פשוטות כגון נהיגה וקריאה.
הטיפולים הקיימים כיום דלים מאוד, ומדובר בעיקר בתרופות שעשויות - במקרה הטוב - לדחות מעט את הקץ. עד כה הוכיחה סלקיור, המעסיקה כ־15 עובדים, רובם מדענים, שהזרקה של תאי גזע שעברו שינוי לתאים מסוג RPE יכולה להחזיר את הראייה בקרב חולדות ועכברים חולים. ואולם הדרך לאישור תרופה עוד רחוקה, וכעת שוקדת החברה על קבלת אישור בישראל להתחלת הניסוי הקליני הראשון, לבחינת בטיחות התרופה. לדברי סלקיור, היא עשויה להתחיל את הניסוי בתוך שנה עד שנה וחצי.
טבע מחזיקה ב־11% מסלקיור, לאחר שני סבבי השקעה שהסתכמו ב־1.2 מיליון דולר. לצדה השקיעה הדסית 3.6 מיליון דולר. סלקיור הודיעה על כוונתה לגייס בארה"ב 10 מיליון דולר נוספים, וזאת כדי לספק את המימון הנדרש לניסויים הקליניים.
הדסית ביו הינה חברת האחזקות ששולטת בסלקיור ומטרתה לקדם פטנטים טכנולוגים פרי המצאתם של המדעים בביה"ח הדסה, והובלתן עד סיום שלב I של הניסויים הקליניים. משם, החברה תחפש שותפויות או אקזיט פוטנציאלי.
בריינסטורם
החברה הרביעית היא בריינסטורם, אשר רכשה ב־2004 את זכויות הפטנט מרמות, חברת המסחור של אוניברסיטת תל אביב. שנה אחר כך מיזגה בריינסטורם את הפעילות שלה לתוך שלד בורסאי אמריקאי.
בריינסטורם נסחרת עתה לפי שווי של 20 מיליון דולר, ומטרתה לפתח תרופה לפרקינסון ול־ALS (מחלת ניוון השרירים שממנה סובל, לדוגמה, המדען סטיבן הוקינג). בשל הקושי לגייס הון, החליטה בריינסטורם להתמקד רק ב־ALS, והיא ממתינה בימים אלה לאישור סופי של ועדת הלסינקי להתחיל בניסוי קליני (שלב 1) אצל חולי ALS ישראלים.
הטכנולוגיה של בריינסטורם, הנמצאת בפתח תקווה והמעסיקה כ־10 עובדים, מבוססת על הוצאה של תאי גזע בוגרים מתוך מוח העצם של החולה עצמו. שיטה זו עוזרת להתגבר על בעיית הדחייה של תאים לאחר השתלתם.
לאחר שהוצאו תאי הגזע, המדענים של בריינסטורם מרבים אותם למשך כארבעה שבועות. המניפולציה במעבדה גורמת לתאי הגזע להיהפך לתאי עצב או לתאי תמיכה של תאי עצב. לאחר המניפולציה והרבייה של התאים במעבדה, בריינסטורם מתכננת להזריק אותם ישירות למוח המתנוון של חולה ה־ALS, ובכך היא מקווה לעצור את ניוון תאי המוח ולעודד צמיחה מחדש של תאים.
לפני כמה שנים גילה המדע לראשונה את קיומם של תאי גזע בתוך המוח. ואולם על אף קיומם של תאי גזע כאלה, במחלות של מערכת העצבים המרכזית, ניוון התאים גורם לכל אותן תופעות לוואי שאנו מכירים במחלות ניוון שרירים, פרקינסון ובשאר המחלות הקשות הללו.
הפרופסורים שהמציאו את הטיפול של בריינסטורם הם אלדד מלמד ודניאל אופן. עד עתה לא נעשו ניסויים בבני אדם, אך בניסויים על בעלי חיים, בריינסטורם טוענת כי הצליחה להראות שיפורים ניכרים בתפקוד המוח, ועתה היא ממתינה לקבלת האישור לניסוי ממשרד הבריאות. עם משקיעיה של בריינסטורם נמנים החרדי חיים ליבוביץ' שהשקיע בה עד כה כ־5 מיליון דולר.
