הסדר החוב בלידקום יוצא לדרך: "דחיית החוב לסוף שנת 2010 תאפשר לייצר הכנסות"

ההסדר בין לידקום למחזיקי איגרות החוב של החברה ולבנקים יוצא לדרך. אתמול בלילה פרסמה החברה, הפועלת בתחום שירותי התקשורת, את מתווה ההסדר, שיובא לאישור אסיפת בעלי האג"ח ב־12 באוקטובר. כחלק מההסכם יסכימו הבנקים להעמיד מסגרת ערבויות חדשה לחברה, אשר תגדל באופן הדרגתי עד לסכום של 11 מיליון דולר בסוף שנת 2010. מתוך 11 מיליון דולר אלו, 7 מיליון דולר הם ערבויות חדשות שייתנו הבנקים ו־4 מיליון דולר הם ערבויות קיימות.

כנגד כל הערבויות תתחייב לידקום להפקיד בפיקדון אצל הנאמן עו"ד עופר שפירא, המייצג את הבנקים, סכום שישתווה לגובה הערבויות שייתנו הבנקים, ואף ישועבד לטובתם. מטרת השעבוד היא הבטחת השבת הערבויות לבנקים, או עלות השבתן במקרה שלא יושבו להם. אם הכספים שתפקיד לידקום לא יצטברו עד לגובה הערבויות, היא תשעבד לטובת הבנקים תקבולים עתידיים או נכסים אחרים, שישלימו את הפער בין היקף הערבויות החדשות שניתנו על ידי הבנקים לגובה הסכום שנמצא בפיקדון.

כספי הפיקדון, הנובעים למעשה מהכנסותיה של החברה, ינוצלו על ידי הבנקים רק אם הערבויות יחולטו. אם הן לא יחולטו, סכום הפיקדון יחולק פרו ראטה (על פי יחס), לפי גובה החוב של החברה לבנקים ולבעלי איגרות החוב.

"ההסדר גובש בשיתוף פעולה מלא בין נציגי האג"ח לנציגי הבנקים, והוכנסו בו שינויים, כדי שכל צד יצליח לקבל את מה שאפשר במסגרת התנאים הקיימים", כך אמרו אתמול ל"כלכליסט" גורמים המקורבים לחברה. "הסדר נושא הערבויות הוא קריטי עבור לידקום, שהיא חברה פרויקטלית, הזקוקה לערבויות לביצוע פרויקטים. בעבר הצורך בערבויות יצר לה תלות אדירה בבנקים, וזה היה אחד המכשולים שעמדו בפניה במאמציה להגיע להסדר מול בעלי האג"ח והבנקים".

לפני כשבועיים, כאשר המשא ומתן בין נציגי האג"ח לבנקים נקלע למבוי סתום, הודיע עופר בלוך, מנכ"ל לידקום, כי אם לא יימצא הסדר קרוב לנושא הערבויות, לא תוכל החברה להמשיך בהתנהלות תקינה.

ההסדר יכלול גם תנאים אחרים, שבמסגרתם תוסדר עמידתה של לידקום באמות המידה הפיננסיות מול הבנקים. במסגרת ההסכם אמורה לידקום להגיע למסלול חדש של הסכמות מול הבנקים לגבי אמות המידה, לאחר שברבעונים הראשון והשני של 2009 היא לא עמדה בהתניות שסיכמה בסוף 2008.

נכון לסוף הרבעון השני, חייבת לידקום לבעלי האג"ח כ־21 מיליון דולר ולבנקים כ־43 מיליון דולר. סלע המחלוקת העיקרי בין נציגי האג"ח לבנקים הוא השעבוד השוטף על נכסי החברה שהעניקה בזמנו לידקום לבנקים בתמורה לערבויות, כשמנגד בעלי האג"ח נותרו ללא ביטחונות. את תשלום הקרן האחרון, שהיה אמור להתבצע ב־15 ביולי, לא ביצעה לידקום במלואו, ושילמה רק 7.9 מיליון שקל, שהם 33% מהקרן, כולל תשלום הריבית בגין התקופה, זאת בשל התנגדותם של נציגי הבנקים.

"שיתוף מלא עם הבנקים"

לדברי עו"ד אריה דנציגר, נציג בעלי האג"ח, "האפשרות שניתנה לחברה לדחות את פירעון חובותיה עד סוף 2010 תאפשר לה לקבל ערבויות ולייצר הכנסות. הפיקדון צבוע בכסף ששייך גם לנו, מחזיקי האג"ח, וגם לבנקים. מתווה ההסכם משקף את מחויבות הבנקים לתת לחברה עתיד, כי הם הסכימו לשעבד את הפיקדון לשם המשך תפקודה התקין, מתוך ראיית טובתה של החברה".

מחזיקי האג"ח יתחייבו שלא לדרוש את פירעונן המיידי של האג"ח ואף לדחות את מועדי הפירעון של חובותיה של לידקום כלפיהם עד סוף 2010. בתוך כך תשלם לידקום רק את הריבית.

"לא היו אלטרנטיבות"

"זה נכון ששני הצדדים לא יראו ירידה בגובה חובות החברה כלפיהם עד סוף 2010, אך לא היו אלטרנטיבות אחרות להגיע להסכם", מוסיף אותו גורם.

לדברי דנציגר, המשא ומתן לווה בהשתתפות פעילה של יו"ר לידקום יצחק אנג'ל ושל עורכי דינה ישראל פפר ורם שמגר ממשרד עורכי הדין מיתר, ליקוורניק, גבע, לשם, ברנדויין ושות'. "מתווה ההסדר הוא תוצאה של משא ומתן מייגע שנערך ביום ובלילה, בערב ובצהריים, סביב השעון, במשך הרבה מאוד ימים", מוסיף דנציגר. "אבל כעת, חובת ההוכחה היא על המנכ"ל בלוך ועל היו"ר אנג'ל. הנהלת לידקום ביקשה לקבל את הקרדיט הזה ממחזיקי האג"ח והבנקים, על רקע הבטחתה שהחברה תצליח להגשים את התוכנית הכלכלית שלה. כשבלוך הגיע, אמרו עליו שהוא פרויקטור, והוא אכן קיבל הזדמנות בלתי רגילה מכולנו. על ההנהלה החדשה להראות שיש לה תוכנית כלכלית שתעמיד אותה החברה על הרגליים".

עם חברי נציגות מחזיקי האג"ח נמנים מלי מרגליות מחברת גליל מור, ורד קרין מבית ההשקעות אלטשולר שחם, אריק רוט מכלל פיננסים, ליאור מור ממנורה מבטחים ועידו בן יהודה, מחזיק אג"ח פרטי, והם מחזיקים בכ־60% מהסדרה כולה. "בשל העובדה שהם הביעו את הסכמתם למתווה ההסדר, יש סיכוי גבוה שהמהלך יאושר באסיפה בשבוע הבא", אומר דנציגר, ומוסיף שבתוך 60 יום מאישור המתווה יצטרכו הצדדים להגיע להסדר מפורט.

לידקום מפעילה ובונה עבור מפעילים סלולריים ברחבי העולם תחנות ממסר לרשתות סלולר, בעיקר בשווקים מתעוררים.

עם מחזיקי המניות העיקריים שלה נמנים אלקו אחזקות של גרשון זלקינד (11.6%), קרן רימון, המנוהלת על ידי צביקה לימון (7.3%), וקרן פימי, המנוהלת על ידי ישי דוידי (3%). ההשקעה הכוללת של פימי בלידקום היתה 3.7-3.5 מיליון דולר, במסגרתה היא הגיעה לאחזקה של כ־3% בשלוש־ארבע רכישות. כיום שווה אחזקה זו כ־600 אלף שקל בלבד.

לידקום הונפקה ביולי 2005 בלונדון, לפי שווי של כ־60 מיליון דולר. בעקבות נפילה חדה בשווייה היא נמחקה מהמסחר שם, וכיום היא נסחרת בתל אביב לפי שווי של 20 מיליון שקל בלבד.