בלעדי: ערוץ 10 פנה לקרן לעסקים בינוניים
ראשי הערוץ פנו לקבלת הלוואה של כ־20 מיליון שקל, שתממן את החוב עבור זיכיון ותמלוגים. בפגישה עם מנכ"ל הרשות השנייה מנשה סמירה הוסכם לשלם חלק מחובות העבר למדינה
ערוץ 10 העביר בקשה לקרן התמיכה בעסקים בינוניים של האוצר, כדי לקבל הלוואה של כ־20 מיליון שקל שתממן עבורו את החוב עבור זכיון ותמלוגים. כדי לעמוד בדרישות הסף של הקרן ולא לחרוג מהיקף ההכנסות המקסימלי פיצל הערוץ את הבקשה לשתיים, אחת עבור חברת החדשות והשנייה עבור הערוץ עצמו.
בערוץ הבינו שאי אפשר לפתור את הבעיה המשפטית שמונעת את הארכת זיכיונו ללא החזר כלשהו של דמי הזיכיון והתמלוגים שהוא חייב למדינה. הבנה זו הובילה את המשא ומתן שלב אחד קדימה. בערוץ 10 עומדים על כך שיימצא פתרון כולל, ולא רק פתרון נקודתי. בניגוד לשר ולרשות השנייה, הערוץ אינו מעוניין רק בכיבוי התבערה והארכת זיכיונו בשנתיים, אלא דורש פתרון ארוך טווח שיוביל אותו בבטחה ליום שבו יוכל לקבל רישיון קבוע, כלומר ינואר 2012.
הארכת הזיכיון בשנתיים נמצאת במידה מסוימת כבר בכיסו של הערוץ. המתווה שמגבש סמירה כולל העמדת ערבויות לעמידה בחובות התוכן, וכן תשלום במזומן עבור חלק מחובות התמלוגים ודמי הזיכיון העומדים כעת על סכום של כ־70 מיליון שקל (40–50 מיליון עבור תוכן ו־22 מיליון שקל בגין תמלוגים ודמי זיכיון). בערוץ יש נכונות לעמוד בדרישה זו, אם הדבר ייעשה במסגרת פתרון רחב יותר. החשש העיקרי של הערוץ הוא מהיום שאחרי הארכת הזיכיון. הם יודעים שמדיניות התמלוגים ודמי הזיכיון של הרשות השנייה תמשיך לייצר לערוץ חור במודל העסקי שלו בשלוש השנים עד קבלת הרישיון.
לאודר. נשאר? צילום: מאיר אזולאי
הזמן עובד נגד הערוץ. ככל שתקופת האי־ודאות לגבי הישרדותו ארוכה יותר, הולך ונשחק חלקו בשוק ויהיה לו קשה יותר להמציא את עצמו מחדש כאשר הפתרון יימצא.
מפלס הלחץ בשיא
ערוץ 10 מספק לנו דרמות מעניינות בשבועות האחרונים: מאבק אימתני בין בעלי הון, פקידים ושרים, שיקבעו את גורלו של הערוץ. לאחר כל כך הרבה "רגעי אמת" ו"פגישות גורליות", קשה כבר להבדיל בין המשבר האמיתי ובין משבר מדומה שנבנה בעיקר כדי לדחוף את הפקידים והפוליטיקאים להגיע סוף סוף להחלטה - האם להאריך את זיכיון הערוץ עד שנת 2012.
בשבוע שעבר הגיע מפלס הלחץ שוב לשיא. זה התחיל כאשר נודע כי רון לאודר, המחזיק ב־25.1% ממניות ערוץ 10, החליט לנטוש את הערוץ ולהפסיק סופית את הזרמת המזומנים. מה שהיה מעניין הוא עיתוי הפרסום - יום לפני אחד מאותם "רגעי אמת", כלומר הפגישה בין נורית דאבוש, יו"ר הרשות השנייה, ובין יוסי מימן, בעל השליטה בערוץ.
פרישתו של לאודר ריככה מעט את היו"ר, שהחליטה לא לקבל החלטה ולהעביר את תפוח האדמה הלוהט לידיו של שר התקשורת הטרי, משה כחלון. הפגישה בין מימן לכחלון נקבעה ליום רביעי שעבר. גם במקרה זה בוצעה עבודת הכנה תקשורתית, וביום שלישי פורסם כי גם ארנון מילצ'ן, שמחזיק עם ניוז קורפ 24.9%, שוקל לפרוש מהערוץ.
בתום שבוע משברי העביר השר כחלון את הטיפול בערוץ 10 למנכ"ל הרשות השנייה מנשה סמירה. בניגוד ליו"ר הרשות, סמירה מאמין כי אין מקום לבצע שינוי חקיקה. עמדה זו נוחה יותר עבור כחלון, שכן הוא חושש מההשלכות הציבוריות של חקיקה שעשויה להיתפס כתומכת טייקונים.
ביום חמישי נפגשו סמירה וצוותי העבודה של ערוץ 10 לשם גיבוש הסדר. הפעם כבר חל שינוי חשוב בעמדת ערוץ 10. עד אותה פגישה ביקש הערוץ לגבש פתרון שלא ידרוש ממנו כל הזרמה נוספת מעבר לסכום שעליו התחייבו כבר בעלי המניות של הערוץ, כלומר 40 מיליון שקל בכל אחת משלוש השנים הבאות (2009–2011) שיוזרמו לקופת הערוץ לצורך תפעולו השוטף. לאחר הפגישה הציגו ראשי הערוץ עמדה מציאותית הרבה יותר, שעשויה להביא את הצדדים סוף סוף לעמק השווה.
מילצ'ן. עוזב? צילום: שלום בר טל
במקביל הודיעה אתמול הרשות השנייה כי תאפשר לשר התקשורת ולמשרד האוצר למצות את התהליך להגיע להסדר עם ערוץ 10, ונתנה לכך ארכה של שלושה שבועות. יו"ר הרשות נורית דאבוש, הודיעה כי היא משהה את פרסום המכרז עד 28 ביוני כדי לאפשר לצדדים להגיע להסדר.
דרישה לגיטימית
למנהלי הערוץ ברור כי גם בשלוש השנים הקרובות הם לא יוכלו לעמוד בתשלום של כמעט 8% מההכנסות למדינה. אין להם כוונה למצוא את עצמם בעוד שלוש שנים באותה נקודה שבה הם נמצאים היום, כלומר מתחננים על חייהם מול השר התורן, חברי כנסת פופוליסטיים או פקידים המתקשים לקבל החלטות לא קלות. בעצם ערוץ 10 מנסה לקבל מהרשות השנייה וממשרד האוצר התחייבות שהתמלוגים ודמי הזיכיון של 2009–2011 יהיו נמוכים משמעותית מרמתם ב־2008.
דרישת הערוץ נחשבת ללגיטימית. אם אכן יתבצע האיחוד בין הרשות השנייה ומועצת הכבלים והלוויין, יירד מהותית הצורך של הרשות השנייה בדמי זיכיון. כמו כן, המדינה כבר החליטה כי יש לבטל את התמלוגים החל מ־2012, עם שינוי המודל מזיכיונות לרישיונות קבועים. הבעיה היא שהמשוכה ליישום דרישת הערוץ אינה פשוטה. אי אפשר לבטל את התמלוגים או להפחיתם ללא מתן הטבה זהה לזכייני ערוץ 2. כאן מתעוררת בעיה משפטית שעשויה לעורר את הגופים שהפסידו במכרז ערוץ 2 שנערך ב־2005.
מלבד הבעיה המשפטית, קיימת בעיה מעשית. אם הרשות השנייה ומשרד האוצר לא יצליחו להתיר את הסבך המשפטי, הם ייאלצו לצאת למכרז מחודש על זיכיון ערוץ 10. מכרז כזה חייב להיעשות בלוח זמנים בלתי אפשרי, וקשה לראות מועמדים ריאליים שייקחו בו חלק. אך הבעיה העיקרית גלומה בהקלות שיקבל הזוכה בשנות הפעילות הראשונות של הערוץ, המאפשרות לו להשקיע בתוכן הרבה פחות מהחובה החוקית.
החשיבות היחידה של יציאה למכרז מחודש היא העמידה בעיקרון שחובות למדינה יש לשלם. אלא שעיקרון זה התמוסס מזמן, כאשר רישיונו של הערוץ לא נשלל בעבר בגין כל השנים שבהן לא עמד בחובותיו.
