פרשנות
מכה קמעונאית: התחרות נקברה מתחת לחובות
הקושי של ביתן לממן התחייבויות עתק להתרחבות המואצת - צף מתחילת הדרך
עם כל האתגרים שמתמודדת קבוצת יינות ביתן, יתקשה נחום ביתן למצוא משקיע חלופי שיהיה מוכן לתת מאות מיליוני שקלים, מבלי לקחת שליטה. על רקע זה, יאלץ ביתן לבחור בין ויתור על שליטה במסגרת העסקה של רודב, ויתור על שליטה למשקיע אחר במסגרת המאבק ברודב או מכירת סניפים רווחיים.
לפי מצבה הפיננסי של החברה נראה שמדובר בבחירה מורכבת בין הצלת החברה לחיסולה באופן הדרגתי. גם אם ישיג ביתן את הכסף, המשך ניהול החברה בדומה לאופן בו פעל בשנים האחרונות, לא יאפשר לשקם אותה.
לצד האחריות האישית של ביתן למצבה של הקבוצה הנושאת את שמו, יש לא מעט שתרמו למצב אליו נקלע. כזכור, ביתן שהחל דרכו לפני 25 שנים בחנות יין באשקלון, שהפכה באופן הדרגתי לרשת אזורית, ביצע מספר עסקאות לקניית חנויות בודדות ובהמשך עסקאות גדולות יותר לקניית היפר רמה ב־250 מיליון שקל, יד יצחק ב־ 125 מיליון שקל ועוד. את הקפיצה הגדולה ביצע ב־ 2013 עם רכישת כמעט חינם ב־350 מיליון שקל, אותה מימן באמצעות הלוואה בנקאית.
בעוד הוא מתמודד עם מיזוג כמעט חינם זיהה ביתן הזדמנות עסקית להתרחבות, באמצעות קניית מגה שהגיעה לחדלות פירעון ונקלעה להקפאת הליכים. למרות שהיו קופצים רבים על ההזדמנות לרכוש את מגה, העדיפו וקידמו נאמני מגה רו"ח גבי טרבלסי ועורכי הדין אמיר בר טוב ואודי גינדס את הצעתו של ביתן בגובה 495 מיליון שקל, ועליה המליצו לבית המשפט.
מתווה התשלום שהציגו הנאמנים התפרס על פני שנים ארוכות והיה מורכב. כשנשאלו נאמני מגה כיצד יתמודד ביתן עם מימון עסקה בהיקף של כחצי מיליארד שקל, הם טענו כי מקורות המימון של ביתן הם תמורה ממכירת מספר נכסים בסכום של כ־120-110 מיליון שקל. עוד טענו הנאמנים כי ליינות ביתן הסכמה עם בנקים למסגרת של 50 מיליון שקל לטובת ערבויות וכספים שיוזרמו לטובת מגה.
בנוסף, נמסר כי ככל שיידרש יוזרמו כ־50 מיליון שקל ממקורות נוספים, שהוגדרו כ"נדל"ן ואחרים". הרבה גבות הורמו מהתשובה של הנאמנים על יכולתו של ביתן המתמודד עם הלוואת עתק, לשאת ממקורותיו האישיים בתשלומים בהיקפים האלה. ואכן, הקושי של ביתן לשאת על גבו התחייבויות עתק אלו צף מתחילת הדרך.
תרומה עקיפה למצב הנוכחי, יש לרשות התחרות שהבהירה מתחילת הדרך כי לא תאשר לרמי לוי לקנות את מגה על רקע גודלו והשפעתו על שוק קמעונאות המזון. ההתנגדות של רשות התחרות גרמה לכך שבמקום גורם מחולל תחרות, קנה את הרשת גורם בקשיים תזרימיים, שלא מאפשרים לו לאתגר את המתחרים. אמנם ביתן משלם כעת מחיר אישי, אבל הצרכנים משלמים כבר 4 שנים את המחיר על הטעות בקופה.