"אין מקום בקמעונאות המזון לרשתות בינוניות"

"קמעונאות המזון זה שוק שאין בו מקום לרשתות בגודל בינוני. או שיש לך מכולת שכונתית או רשת גדולה, אחרת מאוד קשה לשרוד", כך מסביר בכיר בשוק המזון את מהלכי הקונסולידציה הנמשכים בענף.

הבכיר מדבר על הנעשה בשוק בשנים האחרונות: הרשתות הגדולות צומחות ומתחזקות על חשבון הרשתות הקטנות, אלה שמתקשות לשרוד או שנקלעו למצוקה כלכלית. שורת הרכישות ארוכה: מאז יוני 2016, אז רכש נחום ביתן, בעלי יינות ביתן, את מגה, נעשו לא פחות משבע עסקאות נוספות ומשמעותיות בענף, של רשתות גדולות ובינוניות שרכשו רשתות אחרות או חלק מסניפיהן. ההערכות בתחום הן שעוד נראה רכישות בשנים הקרובות, שכן המשותף לכל המיזוגים בין הרשתות השונות נוגע לקושי לשרוד בענף שמתאפיין ברווחיות נמוכה יחסית של כ־2% בממוצע. כך או כך, את המחיר של המהלכים האחרונים נראה שהצרכן משלם, בעוד החשבונית בקופה הולכת ומתייקרת.

פערים חדים ברווחיות

ההתרחבות של הרשתות משפרת את כוח הקנייה של הקמעונאים אשר בא לידי ביטוי בתנאי הסחר עם הספקים. ככל שהרשת גדולה יותר, יהיה קל יותר לבעליה ומנהליה לדרוש מספקים מחירים נמוכים יותר ותקופת אשראי ממושכת יותר. על פניו, מדובר בכלי שמאפשר לקמעונאים להציע לצרכנים מחירים נמוכים ומבצעים עמוקים. אלא שבפועל, בשנים האחרונות ניתן לראות שהקמעונאים מתעלים את שיפור תנאי הסחר שהשיגו מהספקים בעקבות התרחבותם, לטובת שיפור הרווחיות הגולמית, המשקפת את הפער בין מחירי הקנייה מהספקים למחיר המכירה לצרכנים. כלומר, הפער הלך וגדל.

דוגמה לשיפור כוח הקנייה ניתן למצוא ברווחיות הגולמית של פרשמרקט, שטיפסה מ־31.2% ב־2016 לפני רכישת מחסני להב, ל־33.4% ב־2017. את הרבעון האחרון חתמה פרשמרקט עם רווחיות גולמית של 33.5% מהמכירות.

ועם זאת, הקונסולידציה בענף נראית בימים אלה כבלתי נמנעת וכהכרחית לאור המבנה שנוצר בשוק. המיזוג הדרמטי ביותר בענף נרשם ב־2005 עם קריסת קלאבמרקט ומיזוגה לתוך שופרסל. המהלך הותיר את השוק עם שתי רשתות ענק: שופרסל ומגה, ולצדן פעלו הרבה רשתות אזוריות קטנות כמו רמי לוי בירושלים, ויקטורי באזור השפלה ויינות ביתן ומחסני השוק בדרום. הרשתות הפרטיות צמחו עם השנים והפכו מרשתות קטנות ואזוריות לרשתות בפריסה ארצית של עשרות סניפים.

הצמיחה של הרשתות הקטנות, שהחלו כחברות משפחתיות פרטיות שמתאפיינות במבנה רזה ויעילות גבוהה, חידדה את פערי המחירים בין מגה ושופרסל למי שכונו "הרשת הרביעית" (בימים שעוד קלאבמרקט היתה השלישית). ככל שאותן רשתות התרחבו וחלקן הונפקו (ויקטורי ורמי לוי), חשפו הדו"חות הכספיים פערים חדים בשיעורי הרווחיות הגולמית. התגברות התחרות והמבנה הדו־ראשי הסתיימו בקיץ 2016 עם מכירת מגה בעיר ליינות ביתן.

 

מחיר המיזוגים

שלוש שנים אחרי רכישת מגה בעיר, מוכיח מצבה הפיננסי של קבוצת יינות ביתן שהקונסולידציה מתאפיינת לא רק בשיפור תנאי סחר אלא גם עלולה להוביל חברות יציבות להרפתקה פיננסית שעלולה לגבות מחיר כבד. רכישת מגה על ידי ביתן נעשתה רק שלוש שנים אחרי שיינות ביתן קנתה את כמעט חינם בתמורה לכ־400 מיליון שקל. גם היום, שש שנים אחרי אותה עסקה, ביתן עדיין נאבק להחזיר את המימון לעסקה.

לטענת ביתן, הוא כבר החזיר לנאמני מגה כ־330 מיליון שקל, ומההלוואה שלקח לרכישת כמעט חינם נותר לו להחזיר סכום של כ־200 מיליון שקל, אולם מדובר במשקולת שאילצה אותו בשבוע שעבר לוותר על חנויות מובילות כדי להשיג מזומנים שיוכלו לשרת את החובות וההתחייבויות השוטפות.

גם ביתן עוד לא סיים למכור סניפים. אבי יוחנן, בעלי רשת זול ובגדול הירושלמית, הציע לביתן, לפי הערכות, לרכוש את סניפי תת־הרשת החרדית של יינות ביתן, שוק מהדרין, אולם הצדדים עדיין לא הגיעו להבנות על התמורה. המהלך של יוחנן, שמחזיק ברשת המונה 32 סניפים, אינו ניסיון ההתרחבות הראשון שלו. בתחילת השנה התמודד יוחנן על רכישת קו־אופ ישראל שנקלעה לחדלות פירעון והציע לנאמנים שמונו לה 153 מיליון שקל עבור 42 סניפיה. הצעתו של שלום נעמן ממחסני השוק גברה על זו של יוחנן שממשיך לבחון דרכי התרחבות.

"מעבר להבנה שרק הגדולים ישרדו בשוק, לחלק מחברות קמעונאות המזון יש קופת מזומנים מלאה שבתנאי השוק והריבית הנוכחיים לא יכולה לייצר תשואה משמעותית, ולכן רכישת רשתות או מקבצי חנויות מהווה שימוש כלכלי נכון בכסף", מסביר בעל רשת מזון.

בעלי מחסני השוק שלום נעמן ובעל השליטה בשיווק השקמה רמי לוי צילומים: חיים הורנשטיין, דנה קופל, אוראל כהן

 

רמת סיכון גבוהה

פרשמרקט, כאמור, היא אחת הרשתות שחתומות על כמה ממהלכי הרכישה האחרונים, כמה מהם בחודש האחרון. בשבוע שעבר חתמה רשת פרשמרקט שבשליטת (75%) האחים יוסי ושלומי אמיר על הסכם לרכישת שבעה סניפים עירוניים של מגה בעיר ויינות ביתן תמורת 110 מיליון שקל. זאת, שבועות ספורים לאחר שהשלימו את רשת סופר דוש בתמורה ל־138 מיליון שקל. רק לפני שנתיים מנתה פרשמרקט 19 סניפים בלבד, כשרכשה את 14 סניפי מחסני להב בתמורה ל־90 מיליון שקל.

פרשמרקט הונפקה לפי שווי של 1.2 מיליארד שקל לפני ארבעה חודשים. בעוד רכישת מחסני להב סללה לפרשמרקט את הדרך לבורסה, הרי שרכישת סופר דוש וסניפי מגה עיר נועדה לאפשר לחברה להמשיך ולהציג, מצד אחד, צמיחה במכירות ומצד שני, לשפר עמדות מול הספקים. לפרשמרקט היו בקופת המזומנים 397 מיליון שקל בתום הרבעון השני השנה. אחרי חלוקת דיבידנד בגובה 220 מיליון שקל, תשלום של 138 מיליון שקל על רכישת סופר דוש ורכישת המלאי בחנויות בסכום המוערך בכ־30 מיליון שקל, נותרה קופת המזומנים ריקה. לטובת רכישת סניפי מגה בעיר, תידרש החברה לקחת הלוואה בנקאית.

"בשוק שעובד על רווחיות נמוכה חייבים לשמור על קופת המזומנים, כי כל טלטלה ענפית יכולה לסכן את החברה. צריך לחשוב על אירועים ביטחוניים או אפילו חברתיים, דוגמת המחאה החברתית שאילצה את הרשתות להוריד מחירים כדי להרגיע את זעם הצרכנים. עם כל הרצון לגדול, אף אחד לא יודע מה צפוי וצריך להישאר עם מספיק 'אוויר' כדי לעבור זמנים מאתגרים", טוען מנכ"ל רשת מזון.

סניף קו-אופ צילום: עומר מסינגר

 

הגדולים מחפשים לגדול

דוגמה להתנהלות זהירה אפשר למצוא בהתרחבות של רמי לוי דרך קופיקס. לוי החל בינואר אשתקד ברכישת 20% מהחברה, ורק אחרי כחצי שנה מימש את האופציה לרכישת השליטה בחברה. העסקאות נעשו בתמורה למניות לוי ולא פגעו באיתנות הפיננסית של החברה. מנגד, השליטה בקופיקס סייעה לרמי לוי להשיג שיפור מיידי ברווחיות הגולמית של קופיקס, שזינקה במחצית הראשונה השנה ל־23.6% מהמכירות לעומת 13.7% בלבד בתקופה המקבילה אשתקד. הקפיצה המשמעותית נובעת מהעובדה שהרשת קיבלה את תנאי הסחר שלהם זכאית שיווק השקמה שבשליטת לוי.

את הפירות קוצר לוי בימים אלה, עם תחילת הסבת סניפי סופר קופיקס לפורמט השכונתי החדש שלו, רמי לוי בשכונה. פורמט זה יאפשר לו להתרחב במהירות יחסית במרכזי הערים, תחום פעילות חדש עבורו ובו הרווחיות אף עשויה להיות גבוהה יותר. גם רשת ויקטורי, שבשליטת משפחת רביד, הזניקה את הרווחיות הגולמית שלה מ־22.9% ל־25% מהמכירות בזכות רכישה הדרגתית ובמחיר אטרקטיבי של 16 סניפי מגה בשלוש השנים האחרונות, שהובילו אותה לרשת בת 50 סניפים.

משיחות עם גורמים בתחום קמעונאות המזון עולה כי תהליכי הקונסולידציה בענף לא הסתיימו וצפויים להימשך גם בשנים הקרובות, לפי הערכות עד שייווצר שיווי משקל של כמה רשתות גדולות שינהלו את הענף. "יש שחקנים גדולים שלא ישרדו וימכרו את הרשת שלהם בחלקים, ויש עוד קטנים שנמצאים על המדף. המשותף לכולם שהם יצטרכו להתפשר על השווי של החברות שהם מבקשים למכור", טוען גורם בענף שאף בוחן התרחבות באמצעות רכישה.

גם הספקים רוצים נתח מרשתות השיווק החלשות

לא רק הרשתות הבינוניות והגדולות מנסות לשים ידיהן על רשתות המזון הקטנות החלשות כדי להתחזק. במרץ 2018 רכשה חברת סיטונאות הירקות ביכורי צפון את רשת המזון ברקת המונה 11 סניפים. על פי הערכות, האחים דרור וגדעון חכם מביכורי הצפון, קיבלו ידיהם את הרשת בתמורה לחוב של הרשת שעמד על כ־15 מיליון שקל.

בחודשים האחרונים ניהלו האחים חכם משא ומתן עם האחים צביקה ויוסי ויליגר, שחתמו עימם על מזכר הבנות לפיו ירכשו 51% מהבעלות על ביכורי שדה צפון תמורת הזרמה של 70 מיליון שקל לחברה ו־5 מיליון שקל לכל אחד מהאחים חכם. אך המו"מ התפוצץ ולפי דיווחי וילי פוד, הוא כרגע מופסק.

האחים ששי ואילן שבע, השולטים בשוק סיטונאות הירקות עם ביכורי שדה דרום, נכנסו גם הם לתחום קמעונאות המזון. בשלהי 2016 רכשו האחים שבע את 11 סניפי רשת שוק העיר מידי עמיקם בן צבי, אשר רכש אותם ממגה בטרם קרסה.

העסקאות הללו נעשו בעיקר על רקע הקשיים של ברקת ושוק העיר לשרוד. מעבר ל"גביית" החוב של אותן רשתות לספקי הירקות, תרמו העסקאות לחברות הירקות "רצפת מכירה", בה הן יכולות לשווק את מוצריהן.