נעליים מחו"ל קונים מהר, ובקרוב גם מקרר

"אנחנו בשנת 2019 ועדיין אי אפשר לקנות ספה מחו"ל", אומרת הגר וליאנו ריפס, ממייסדי חברת לדינגו (Ladingo), שפיתחה טכנולוגיה לשיתוף מכולות ימיות.

 "אנחנו אמנם קונים יותר ויותר אונליין, אבל היום מדובר בעיקר במוצרים קטנים שנשלחים במשלוחים מוטסים. אם את רוצה לקנות רהיט או מוצר גדול אחר או שמדובר במשלוח יקר מאוד או ביבוא אישי מסובך מאוד עבור הקונה. למעשה ה־B2C המקוון הבינלאומי לא קיים לדברים גדולים וכבדים. חברות משקיעות המון בלוגיסטיקה, הן חברות שילוח והן חברות ריטייל, הן קונות מטוסים, מקימות מחסני ענק משוכללים - אבל הזניחו את תחום המוצרים הגדולים".

מייסדי לדינגו. מימין: רות ריינר, הגר וליאנו ריפס וגיא לוי. המוצר נמצא כבר בשלב הפיילוט צילום: ליאור ניר

ראיה לבעייתיות הזו מספק הניסיון של אמזון מיולי האחרון לצאת במבצע שאיפשר ללקוחות מסביב לעולם לקבל משלוח חינם על הזמנה בסכום של מעל 80 דולר עבור מאות פריטים, ללא קשר למשקלם. ההיענות היתה גדולה, אלא שהמבצע שהיה אמור להימשך כשבועיים הופסק לאחר כשבוע בלבד, כנראה בשל המורכבות הלוגיסטית של שילוח מוצרים גדולים.

היכרות בגן הילדים הובילה לפתרון השיתופי של לדינגו, שמוכר מחברות כמו אובר ו־Airbnb, מוטמע באתרי הקמעונאות והופך את הרכישה של מוצרי ריהוט למשל לפשוטה וזולה כמו רכישת זוג גרביים בעליבאבא. הצרכן משלם כ־150-100 דולר למטר קו"ב (התעריף יורד ככל שנוספים מוצרים לאותה הזמנה) ומקבל את המשלוח עד דלת הבית. אבל מלבד שיתוף המכולות, האלגוריתם של לדינגו יודע גם לסדר את המכולה כדי שהספה שהזמנתם לא תימחץ מתחת למכונת הכביסה של מישהו אחר, ופוטר את הלקוח מההתעסקות עם המכס.

הפתרון המשולב הזה הוא הסיבה שצים הודיעה היום על הובלת סבב סיד בסך מיליון דולר בחברה. "מדובר בפתרון מהפכני עבור התעשייה כולה", אומר אסף טיראן, סמנכ"ל שירות לקוחות גלובלי בצים. "90% מהשילוח של סחורות בעולם משונעים דרך הים. הפתרון של לדינגו פותח עבורנו חלון הזדמנויות להגדיל היקף שילוח של מוצרים שלא היו בכלל במשחק עד היום. הלקוחות הנוכחיים שלי היום הם בחלקם יצרנים ומשווקים ענקיים, כמו וולמארט, שלא מציעים בכלל למכור את המוצרים הגדולים שלהם מחוץ לשילוח לוקאלי. זה לא שבעזרת לדינגו את תהפכי פתאום ללקוח של צים, אבל היקף העבודה מול וולמארט פתאום יגדל אצלי משמעותית".

הרעיון לחברה כזו הגיע לדברי וליאנו ריפס מצורך אישי בזמן ניסיון להזמין מוצר מחו"ל. את רות ריינר, סמנכ"לית שיווק (CMO), היא הכירה קודם כאמא של אחד הילדים בגן. "תתפלאי כמה עסקאות יכולות לצאת מהיכרות של הורים בגן. זה קרה לי יותר מפעם אחת", היא אומרת. השתיים צירפו את גיא לוי, סמנכ"ל טכנולוגיות (CTO), שהכירו דרך חבר משותף וביחד הקימו את לדינגו.

את המימון הראשוני קיבלה החברה מתוכנית ZELL ליזמות בבינתחומי שווליאנו ריפס היא בוגרת שלה. היום המוצר שלהם נמצא כבר בשלב הפיילוט עם כמה חברות בינלאומיות לא גדולות, וסבב הגיוס הנוכחי יאפשר להם להגדיל את כוח האדם בחברה ואת מערך הפעילות שלה.

הלקוחות של לדינגו הם אמנם חברות הקמעונאות, אבל המטרה, לדברי וליאנו ריפס, היא לספק ללקוח חוויה חלקה ופשוטה, בדיוק כמו בשילוח האווירי הנפוץ היום. לדינגו מתחייבת למשל ללוחות זמנים מסוימים עבור הלקוח כדי שלא יצטרך להמתין פרק זמן ממושך. "ברגע שממלאים מכולה בצד של התעשייה מרוצים", אומרת וליאנו ריפס, "אבל זה לא היתרון היחיד. זה אפילו יותר בריא לסביבה כי זה חוסך שילוח של מכולות חצי ריקות".

"תעשיית הספנות מפגרת"

לשאלה איך זה שחברה קטנטונת מישראל נכנסת לתחום שאפילו ענקית כמו אמזון נמנעה ממנו עד היום, ולמה בעצם שאמזון לא תעתיק את הפתרון בעצמה, משיבה וליאנו ריפס: "אמזון היא ענק לוגיסטיקה, אבל אנו דווקא רואים את זה כהזדמנות. יש חנויות שאמזון היא איום קיומי בשבילן, ואנחנו מאפשרים להן להתחרות. עולם האיקומרס גדל ועולם הלוגיסטיקה גדל בהתאם, אבל זה שאמזון גדלה וצומחת זה לא אומר שאין הזדמנויות לחברות אחרות. תראי למשל את Flexport, ששעושה דיגיטליזציה לשילוח ימי וצמחה היום לשווי של 3 מיליארד דולר".

"בסופו של דבר עסקי הליבה של החברות הללו הוא ריטייל, ואין להן מוטיבציה לפתור את תחום השילוח הימי", מוסיף טיראן. אבל הוא מציע גם הסבר נוסף להזנחה של התחום: "תעשיית הספנות די מפגרת בהשוואה לתעשיות אחרות". הוא מזכיר את ההשקעה של צים ב־WAVE הישראלית (סטארט־אפ שמעביר את שטרי המטען המיושנים לבלוקצ'יין, ה"ר) בשנה שעברה כדוגמה למהפך שעובר על התחום. "זה נראה טריוויאלי", הוא אומר על לדינגו, "אבל זה ממש לא".