בעלי הפועל ת"א בונה על המסחר העממי בים המלח

זאב גרינברג, מבעלי הפועל תל אביב ושותף ברשת כפר השעשועים, מקים מרכז מסחרי ותחנת דלק בים המלח, כך נודע ל"כלכליסט". גרינברג ושותפיו – חגי זיו, בעלי זיו השקעות העוסקת בהובלה, מכירה ושיווק של דלקים בכל הארץ ומפעילת תחנת הדלק סונול באילת, ומיקי אלביליה, קבלן מקיבוץ מצפה שלם – ישקיעו בפרויקט הממוקם בעין בוקק כ־40 מיליון שקל, בחלוקה שווה. הפרויקט שצפוי להפתח ברבעון הראשון של 2019 כולל 2,000 מ"ר, שהושכרו לחברת סונול ל־15 שנה. החברה צפויה להקים במקום תחנת דלק וחנות נוחות של רשת so good. בשלב הראשוני כ־600 מ"ר בלבד יכללו מסחר וחנויות, בהן חנות למוצרי ים המלח, מסעדה, בית קפה וגלידריה. בשלב הבא צפויים גרינברג ושותפיו להגיש בקשה להיתרי בנייה לכ־1,000 מ"ר נוספים.

מסחר שפונה בעיקר לתיירים שהפרוטה בכיסם

אזור ים המלח הוא האזור המתויר ביותר בישראל. כ־2.5 מיליון מבקרים מגיעים לים המלח מדי שנה – 1.9 מיליון מתוכם הם תיירים. מסביב לים המלח ישנם לא מעט מוקדי משיכה נוספים. על אף פוטנציאל הקנייה הגבוה, האזור סובל ממחסור בשטחי מסחר והסעדה. באזור עין בוקק פועלים כיום שני מרכזים מסחריים קטנים – פטרה ועין התכלת. לפני מספר שבועות פתחה חברת הנדל"ן הבריטית BERCLEYS קניון חדש שנחשב לפרויקט המסחרי המשמעותי הראשון באזור, על שטח של 11 אלף מ"ר, בהשקעה מדווחת של 300 מיליון שקל. נתונים שפירסמה חברת ברקליס, יזמית הקניון, מלמדים כי בעוד שבאילת על כל מ"ר של מסחר יש בממוצע 6.6 נפשות, בים המלח מדובר על ממוצע של 134 נפשות.

ים המלח. מחסור עצום בשטחי מסחר צילום: עמית שאבי

לתוך הביקוש האדיר הזה שנותר ללא מענה מבקשים גרינברג ושותפיו להכנס, כאשר לדבריו הכוונה המקורית הייתה לפתוח מרכז מסחרי קטן עם חנויות במחירים עממיים, בניגוד לקניון החדש שפונה לתיירים שהפרוטה בכיסם. בקניון שנמצא כעת בתקופת הרצה ניתן למצוא סניפים של רשתות כמו פוקס וקרייזי ליין, אך הוא משופע בחנויות במיתוג גבוה כמו פולו, ראלף לורן, הוגו בוס, טומי הליפינגר, קלווין קליין ואמפוריו ארמני. עם זאת, לדברי גרינברג במועצה האזורית תמר לא רואים כלל צורך בהגדלת שטחי מסחר מסוג זה ואנשיה ביקשו מהיזמים לשנות ייעוד לטובת חנויות לשירותי דרך ועסקים לרכב כגון פנצ'ריה, וחשמליה. "ההחלטה נשארה בידינו, אבל נדע יותר לאחר השנה הראשונה של הפעילות", אומר גרינברג ומוסיף, "מבחינתי יותר נכון להקים שם מסחר רגיל, כי התשואה הרבה יותר גבוהה על הכסף. בעסק של שירותי דרך אני יכול לגבות 100 שקל למ"ר. במסחר אני יכול לגבות 300 שקל למ"ר. מצד שני גם העלויות שונות – בניית חנות מסחרית עולה 5,000 שקל למ"ר ועלויות בנייה של עסק לשירותי דרך זה 1,200 שקל למ"ר – פי 4. אם נקים שם מסחר נעדיף שייכנסו לשם אאוטלטים של הרשתות המובילות, אבל אז גם שכר הדירה נמוך יותר ועומד על 200 שקל למ"ר".

הקרקע עליה נבנה הפרויקט. פתיחה ב־2019

"הפדיונות בקניון החדש עולים על הציפיות"

משיחה עם מוטי גרין, מבעלי ברקליס, עולה כי שכר הדירה בתחום המסחר באזור אכן אטרקטיבי ונע בין 700-400 שקל למ"ר. "הקניון רק נפתח והפדיונות בו עולים על הציפיות. אין פה באזור מספיק מסחר והסעדה. כל מי שמגיע לים המלח הדבר הראשון שהוא אומר זה אין איפה לאכול, אין איפה לבלות, ואין איפה לקנות. לתיירים יש החזר מע"מ בתוך הקניון ורוב הלקוחות הם תיירים וזה יתרון".

גרינברג. "בשום מקום בארץ אני לא עובר כזה גיהנום"

כשגרינברג נשאל מדוע הפעילות המסחרית באזור ים המלח כה מצומצמת, הוא מטיל את רוב האשמה על ארגוני איכות הסביבה: "זכיתי בקרקע הזו במכרז כבר במאי 2008 ורק בסוף 2014 התחלתי את הבינוי. התכנון לקח לי כמעט שבע שנים. המועצה האזורית, והוועדה לתכנון אזורי דחפו אותי, אבל היו התנגדויות של הירוקים. היה עיכוב של חצי שנה רק כי הייתי צריך למצוא פתרון תאורה לתחנת הדלק בלילה, ואז אחד הארגונים לאיכות סביבה הביא דו"ח של גיאולוג שטען שתאורה בלילה תפריע לחרדונים.

"הלכתי למשרד שעוסק בייעוץ בתחום איכות הסביבה והבאתי דו"ח בן 80 עמודים שדחה את הטענה הזו והסביר למה הפרויקט הזה יכול לחיות בשלום עם איכות הסביבה. זה עלה לי עשרות אלפי שקלים ורק בזכות הדו"ח אישרו לי לבסוף את הפרויקט. בנוסף, ליד כל קידוח באדמה עומדים שני שומרים מטעם ארגוני איכות הסביבה לשמור שהקידוח לא נעשה עמוק מדי ושלא הגעת למי תהום, כי אז זה מפר את האיזון ויוצר בולענים. ההקפדה על חוקי איכות הסביבה היא ברמה גבוהה מאד. אני יזם נדל"ן ואני בונה בניינים באזורים אחרים בארץ, אבל בשום מקום אני לא עובר כזה גיהנום".