השוקולד שינסה להילחם בהשמנה

זה החל לפני שנתיים וחצי. תלונות חוזרות ונשנות על תחושה לא נעימה מצד בתו הובילו את רן הירש לקחת אותה למוקד קופת החולים. האבחנה כי מדובר בסוכרת נעורים הובילה את הירש ורעייתו לחפש רופאים שיסייעו להם. "אשתי שמעה על ד"ר מריאלה גלאנט שמרפאה רק באמצעות תזונה. בפגישה היא הסבירה לנו באריכות את המצב ובסוף כיבדה אותנו בשוקולד", הוא משחזר.

הירש לא הבין איך אחרי ההנחיות החד־משמעיות להימנע מפחמימות הרופאה מכבדת אותם בשוקולד. "גלאנט סיפרה שאביה חולה סוכרת, והיא ראתה כמה משמעותי עבורו להיות מסוגל לאכול משהו מתוק בלי להזיק לעצמו". אחרי הרבה ניסויים במטבח הביתי הצליחה גלאנט, לטענתה, לפתח שוקולד כזה והחליטה להכין כמות לכבד את מטופליה. "מריאלה אמרה לי שהחלום שלה הוא לייצר את השוקולד בייצור תעשייתי, ומיד הצעתי לה להיות שותפים".

רן הירש והשוקולד שייצר. בקרוב יימכר באתר חדש צילום: עמית שעל

שנתיים וחצי אחרי אותה פגישה, הירש, עורך דין מומחה בתחום המיסוי, וגלאנט, אנדוקרינולוגית המתמחה בסוכרת והשמנה, עשו זאת. הם פנו לבוטיק שוקולד וייצרו פרלינים על פי אותה נוסחה, שהם החלו לשווק כבונבוניירה. אחרי שהכמות חוסלה על ידי מכריהם בתוך כמה ימים, הם החליטו לחשוב בגדול. השניים הקימו חברה לייצור מזון שנקראת A1C, מונח שמוכר בעיקר לחולי הסוכרת שמשמעותו “המוגלובין מסוכרר”, המדד שנלקח בבדיקת דם. גלאנט והירש מעסיקים שלושה עובדים בשלב זה (בהם השף ג’קי חזן, המחזיק גם אחוזים בודדים בחברה) ומרכזים את הפעילות מתוך המשרד של הירש והקליניקה של גלאנט.

לא בטעם סוכרזית

כדי להרחיב את הפעילות, נדרשים השניים, שהשקיעו עד כה כ־2 מיליון שקל מהונם הפרטי, לגייס הון מגורמים חיצוניים. “אנחנו עובדים כיום על גיוס כסף מגופים בארה”ב בהיקף של 2-1.5 מיליון דולר, ויש כבר גוף אירופי חזק בענף המזון שהציע לנו תקציב. בשלב הבא, שלהערכתי יהיה בעוד כשנה וחצי, נעשה גיוס רציני יותר של כ־8 מיליון דולר”. כיום השניים מחוזרים על ידי חברות המזון הגדולות בישראל, המצויות במירוץ למציאת פתרון לרגולציה הצפויה לחייב אותן לסמן בסמלים אדומים מזונות עתירי סוכר.

במה שונה השוקולד הזה משוקולדים אחרים לסוכרתיים?

"פירקנו את השוקולד לגורמים, עד שזיקקנו ממנו את הנוסחה שמבודדת תכונות מסוימות של חומרים מסוימים, כך שהם מורידים את הערך הגליקמי של המזון, כלומר את ההשפעה של הסוכר בדם. זאת פורמולציה שיש לה קווי דמיון לתרופה, ולכן אפשר לרשום עליה פטנט. הגשנו כבר בקשות מקדמיות לפטנט. יש שוקולד עם המון ממתיקים מלאכותיים במקום סוכר: אנשים אוכלים שוקולד בטעם סוכרזית כי אין להם ברירה”.

על פי רשם הסוכרת הלאומי, בישראל ישנם קרוב ל־550 אלף חולי סוכרת ועוד מספר דומה בשלב טרום־מחלה. מסקר בריאות לאומי שפורסם ב־2017 עולה כי בנוסף, 37% מהאוכלוסייה סובלים מעודף משקל. כמו כן, על פי דו”ח “סיבות המוות המובילות בישראל”, שפרסם משרד הבריאות ביוני האחרון, סוכרת היתה סיבת המוות הרביעית בישראל בשנים 2014-2012. לפי נתוני ה־OECD, ב־2015 צריכת הסוכר בישראל למבוגרים היתה הגבוהה בעולם ועמדה על 160 גרם ליום שהם כ־32 כפיות סוכר.

האם זו האוכלוסיייה שאליה פונים הירש וגלאנט? לא רק. לפי נתוני סטורנקסט, המגמות הצרכניות העיקריות בשוק המזון והמשקאות ב־2017 הן רכישת מוצרים בריאים למול ירידה בצריכת מוצרי הדיאט, בעיקר מוצרים עם ממתיקים מלאכותיים. “הכוונה שלנו היא שזה לא יהיה מוצר נישתי”, אומר הירש. “התמקדנו בהפחתת הפחמימות והסוכר ולא הבחנו שהמוצר שלנו עתיר חלבון, עם 16.5% חלבון, כך שהוא עונה גם על הטרנד של העשרת מוצרים בחלבון. זה כבר לא נישה. כולם מבינים ש’מופחת סוכר’ זה העתיד: 10% מהציבור סוכרתיים ועוד 10% מהאוכלוסייה הם טרום־סוכרתיים. זה שוק צומח עם ביקוש גדול”.

חולמים על גלידה

הירש וד”ר גלאנט ישיקו בקרוב אתר מכירות, ו"אנחנו עובדים גם עם שף הגלידות גיא טשקנט מחברת הגלידות ג'לה על פיתוח גלידות עם ערך גליקמי נמוך. בנוסף, אנחנו עובדים על בסיסי פיצה עם זכיין ישראלי של מותג בינלאומי מוביל, עובדים עם מותג מאפים על מגוון של עוגיות ועם שחקן גדול בשוק הלחם על ייצור תעשייתי של לחמים שמכילים 10% פחמימות - שזה שליש מלחם קל והפחתה של כ־80% מהפחמימות בלחם רגיל. את כל המתכונים והמוצרים אנחנו מעבירים בבדיקות מעבדה, כדי ללוות אותם במחקר קליני של מכון חיצוני. זה מכביד כשמדובר במשאבים של סטארט־אפ, אבל לנו חשוב שגורם מקצועי חיצוני תומך בדבר הזה".

על פי הערכת משרד הבריאות, הנזק הכספי שמסבה השמנה בישראל - ובכלל זה זה עלויות טיפול בה ובמחלות נלוות וכן נזקים כספיים עקיפים - מסתכם ב־10 מיליארד שקל, שהם כ־20% מכלל ההוצאה הלאומית השנתית לבריאות. חברות המזון זיהו את המגמה כבר לפני כמה שנים והחלו להקים חממות שמאפשרות ליזמים להפוך רעיון לטכנולוגיה. "הפיתוח שלנו פחות מתאים לחממה”, אומר הירש, “כי זה אוכל ולא טכנולוגיה במובן הקר שלה. עם זאת, אנחנו זוכים להתעניינות מצד חברות המזון הגדולות בארץ וגם בעולם ובוחנים גם את האפשרות הזאת, אך לצד פיתוח המותג הפרטי שלנו.

“יש לנו שיחות ארוכות עם חברות מזון גדולות שמאוד מעוניינות, אבל צריך להבין שהחממה היא פתרון טוב לסטארט־אפ עם רעיון שאין לו איפה לשבת. קשה לנו לעזוב את המערכת שאנחנו פועלים בה ולעבור לחממה. עם זאת, נצטרך שותפים כאלה כי חשוב לנו להוריד את העלויות כדי להגיע למוצרים יותר נגישים וגם מוטת השיווק של גופים כאלה אחרת לגמרי משלנו".

איך מפתחים מוצר טעים בלי סוכר?

“אנחנו משקיעים בשפים. הכנסנו כשותף את ג’קי חזן שהוא מאסטר שף, וכל מוצר מפותח על ידי שף מומחה בתחומו. אנחנו מאתגרים כל שף ביחס לכמויות של פחמימות שהוא יכול להשתמש בהן ובסוף זה מצליח”.

מי ייצר לכם את המוצרים?

"יש לנו חברות מזון בארץ שמעוניינות ואנחנו גם בקשר עם חברה באירופה, שיש לה רשת סופרמרקטים גדולה וגם עשרות מפעלים שמייצרים לה מוצרים למותג הפרטי. החברה הזאת רוצה גם לייצר וגם לשווק את הפיתוח שלנו ברשת שלה, ואם ייחתם הסכם, אז יהיו לוגו משותף ופעילות משולבת כדי להגיע לכמה שיותר קהל מבחינת זמן, כמות ומחיר".