ניהול חובבני, כשל שיווקי או ניסיון לרווח מהיר: כך נכשל שוק אלנבי־רוטשילד

החובות שנצברו בעקבות קריסתו של שוק אלנבי־רוטשילד הן הסיבה לבקשה, שבה העיד טריביטש כי כיום הוצאותיו מסתכמות בכ־20 אלף שקל לחודש, ובאשר להכנסותיו הוא טוען כי מעבודה הוא מכניס 4,680 שקל לחודש וכי בנוסף הוא מקבל סיוע מחברים בהיקף 10,000 שקל לחודש.

בלי מגבלות כשרות

שוק אלנבי הוא לא הפעם הראשונה שבה טריביטש קם ונופל. את קפיצת המדרגה המשמעותית עשה בתחילת 2005, עם פתיחת "עיר האוכל", סניף הדגל של טיב טעם בראשון לציון, שאכלס לצד מדפי המזון, מעדניות הבשר, הדגים והגבינות, שש מסעדות ובר, בלי להתחשב במגבלות הכשרות. עיר האוכל שאליה הצטרפו סניפים דומים בערים נוספות, היתה דוגמה לאותה חוויית קניה שמיצבה את טריביטש כקמעונאי חדשני. כשהסתיימה פריסת ערי האוכל בערים הגדולות, החל טריבטש לפתח את החנויות העירוניות בפריסה ארצית רחבה, אך ההצלחה לא נמשכה זמן רב.

שנה אחר כך, חשף תחקיר "כלבוטק" את הליקויים התברואתיים החמורים ברשת. בטיב טעם התקשו להתגבר על המכה התדמיתית הקשה שבאה לידי ביטוי גם במכירות. חודשים ספורים לאחר מכן, הכניס טריבטיש את איש העסקים עמית ברגר כשותף. ברגר שילם באמצעות החברה הציבורית אנטר הולדינגס 26 מיליון דולר תמורת 50% מקבוצת טיב טעם. ניסיון של ארקדי גאידמק לרכוש את השליטה בטיב טעם נכשל ברגע האחרון ובקיץ 2009, נקלעה אנטר הולדינגס לקשיים בעקבותיהם נכנסה להקפאת הליכים. מניות אנטר הולדינגס עברו למעשה למחזיקי האג"ח בחברה, שהחלו במאבק מתוקשר עם טריביטש שניסה לשמר את שליטתו בה. תחקיר נוסף, שחשף חתולים מטיילים במפעל החברה, סימנו למעשה את תחילת סופה של הדרך הארוכה שעשה טריבטיש מהדוכן בשוק הכרמל בתל אביב שהוריש לו אביו ועד ללב הקמעונאות המודרנית.

הקשיים שאליהם נקלעה אנטר הולדינגס חשפה את טיב טעם להשתלטות עוינת מצד גורם שלישי, שכן בעלי האג"ח הודיעו לטריביטש כי הם מחפשים משקיע שיממן השתלטות עליה. טריביטש ויתר על השליטה בחברה באמצעות הכנסת חברת הארגז שבבעלות איש העסקים חגי שלום. זה רכש את השליטה ברשת השיווק תמורת 70 מיליון שקל. טריביטש בתמורה הפסיק לכהן כיו"ר הדירקטוריון, אך המשיך לשמש דירקטור בחברה.

שלום, ההפך הגמור של טריביטש חם המזג, זיהה את הפוטנציאל הגלום ברשת ואת הקושי של טריביטש לשחרר אחיזה באחת, והמתין בסבלנות עד שזה כילה את אחזקותיו ברשת שהקים ופרש ממנה לחלוטין.

"בחירת שותפים שגויה"

בכיר בשוק המזון טוען כי "קובי הוא איש של חלומות גדולים, שקשה לממש בשוק הישראלי, בעיקר אחרי המחאה החברתית של 2011". כדי להקים את שוק אלנבי־רוטשילד, יחד עם שותפיו שלומי גבאי ואריק אברמוביץ', הקים טריביטש חברה בשם קרן ליאת השקעות בע"מ, שבה החזיק ב־50.1%. יתר המניות התחלקו באופן שווה בין גבאי לאברמוביץ'.

ב־2014 חתמה קרן ליאת על הסכם עם חברת הנדל"ן ברגרואין רזידנטיאל לשכירת קומת המסחר התחתונה בבניין מאייר בשדרות רוטשילד 36 בתל אביב. מהתצהיר שהגיש טריביטש לבית המשפט עולה כי חוזה השכירות מול חברת הנדל"ן נחתם ל־25 שנה ותשלום שכר הדירה החודשי עמד על 350 אלף שקל, כאשר לקרן ניתנה הזכות לנהל את השוק ולהשכיר דוכנים לבעלי עסקים בו.

טריביטש מתאר כי במשך ארבע שנים מיום חתימה על ההסכם ועד מינוי כונס הנכסים לשוק על ידי בנק הפועלים עבד ללא משכורת. במשך תקופה זו הזרים כבעל מניות סכום של 6.7 מיליון שקל לקרן "לאור הסכם המייסדים בו הוסכם שמימון החברה, למעט הלוואה של 5.5 מיליון שקל אשר ניטלה מבנק הפועלים, יבוצע מהון עצמי של השותפים לפי חלקם. כל אחד מהשותפים היה ערב אישית לחוב החברה כלפי בנק הפועלים", מציין טריביטש.

קובי טריביטש צילום: אביגיל עוזי

טריביטש מתאר כי למנכ"ל השוק מונה אדם מנוסה אך מפאת מחלה נאלץ לפרוש מתפקידו וטריביטש מילא גם את תפקיד המנכ"ל בפועל ללא תמורה. אז, מתאר טריביטש, פנה אליו שותפו אברמוביץ' וביקש למנות את בנו רועי, בן 30, לתפקיד מנכ"ל. "לאחר מספר חודשים התברר שהוא לא הצליח להתמודד בהצלחה עם התפקיד... לא היתה ברירה אלא לפטר אותו מתפקידו ולמצוא לו מחליף... אברמוביץ נפגע אישית מהמהלך ופתח נגדי חזית".

לטענתו של טריביטש במשך חודשיים ניהל את השוק לבד ללא תמורה כספית, הצליח לשפר את פעילות השוק ומספטמבר עד דצמבר 2017 עלה מחזור המכירות ב־12% בכל חודש. במקביל, מינה טריביטש את נועם מלניק למנכ"ל השוק. לדבריו דמי השכירות החלו לעלות ל־550 אלף שקל בחודש ובנובמבר 2017 השוק היה קרוב לאיזון תפעולי. טריביטש השקיע בכמה דוכנים בשוק באופן אישי 5 מיליון שקל. "חלק מהעסקים הצליחו אולם הרוב נסגרו, וגם כאן עשיתי בחירת שותפים שגויה".

שוכרים בשוק אומרים כי העובדה שטריביטש השקיע בדוכנים לא נובעת מתוך אמונה בהצלחת השוק, אלא מכיוון שלא הצליח לאייש את שטחי המסחר הריקים. לדברי השוכרים העסקים שטריביטש הפעיל היו הראשונים שנסגרו. לדבריהם טריביטש פתח עם שותף עסקים בתחומים שלא הכיר, חילופי המנכ"לים התכופים ונוכחותו המרובה היקשו על ניהול השוק. לעומת זאת, נוכחותם של גבאי ואברמוביץ, כמעט לא הורגשה.

"עשו לי כיפה אדומה"

אחרי שתיאר בפירוט את מערכת היחסים הסבוכה עם אברמוביץ', עבר טריביטש לתאר את היחסים שכשלו עם שותפו השני, שלומי גבאי. במהלך 2017 הסתכסכו גבאי וטריביטיש, ולטענת טריביטיש גבאי דרש ממנו להזרים מיליון שקל מעבר לחלקו על מנת לכסות את חלקו של גבאי. כארבעה חודשים אחרי הפתיחה טוען טריביטש שגבאי החליט ש"העסק לא מתאים לו יותר" והפסיק להזרים מימון לקרן. "הסיבה לטענתו 'שקובי צעק עליו ליד אשתו', כאשר הסיבה האמיתית היתה ניסיון לגדר את עצמו מסיכונים כיוון שציפה שהרווח מהעסק יהיה מהיר יותר וקל יותר כאשר התברר לו כי מדובר בעסק מורכב". לטענתו לימים התברר לו כי גבאי חתר תחתיו מאותה עת ופעל לסיכול העסק.

שוק אלנבי-רוטשילד צילום: יובל חן

טריביטש מטיל את האשמה על גבאי ומאשים אותו בקנוניה נגדו ביחד עם אברמוביץ', המנכ"ל מלניק, ויגאל צמח, מנכ"ל ברגרואין: "במהלך אוקטובר 2017 רקחו גבאי ואברמוביץ' קנוניה עם יגאל צמח להעביר לרשותו את השוק בנזיד עדשים (על אף שרק בציוד הושקעו 12 מיליון שקל)". טריביטש מתאר את הקנוניה כתרגיל "כיפה אדומה" שעשו לו שותפיו וטוען כי אם כל אחד מהם היה מזרים את חלקו לעסק "לא היה חוב לאף אחד, והעסק היה מגיע לאיזון תפעולי חיש מהר". אך גורמים המקורבים לצדדים תוהים אם אכן נעשתה קנוניה נגד טריביטש שכן אילו זה היה מצב הדברים חהרי שהשותפים היו אמורים להרוויח ממנה, וכרגע הם מצויים בהפסדים.

מאז כינוס הנכסים בינואר 2018, טוען טריביטש כי הוא מודר מהעסק שבו הושקעו על ידי השותפים 20 מיליון שקל וארבע שנות עבודה שלו ללא תמורה ירדו לטימיון. "מצאתי את עצמי במצב שבו נלקחה ממני שלא כדין השקעה של 6.7 מיליון שקל, ובאין נכס להיאחז בו, החוב שלי לבנק הפועלים עומד על 3 מיליון שקל. יש לי זכות תביעה ודאית נגד כל אחד מהשותפים שלי, גבאי ואברמוביץ ובוודאי כנגד חברת ברגרואין שפעלו במשותף למיטוט החברה והעסק".

מעשה במיליון שקל

הסכסוך בין השותפים הוביל לפעולה נוספת: בינואר 2018 פתח גבאי הליך בהוצאה לפועל נגד טריביטש בטענה שזה חייב לו מיליון שקל. טריביטש הגיש התנגדות ולפני שבועיים התיק הועבר לבירור בבית משפט השלום בתל אביב. בהתנגדות כתב טריביטש כי ב־2015 לווה מגבאי מיליון שקל והוסכם כי ההלוואה תישא ריבית שנתית של 5%. לדבריו לא סוכם על מועד להחזר ההלוואה וגם לא נערך הסכם בכתב. טריביטש טוען כי גבאי עודד אותו בהשקעותיו בדוכנים וחנויות בשוק, כשמטרתו היתה שברווחים תוחזר לו ההלוואה.

באמצע 2017 גבאי שאל מתי תיפרע ההלוואה וביקש בטוחה. טריביטש מסר המחאה לגבאי על סך 1.05 מיליון שקל. ההמחאה נרשמה לספטמבר 2017 וטריביטש החל לגייס כסף לצורך פרעון השיק. לטענתו התכוון לקבל הלוואה משני גורמים בהיקף 1.5 מיליון שקל, הודיע כי נדרשים לו מספר ימים נוספים להשלמת ההלוואות "וביקש כי חס וחלילה לא יפקיד את השיק שבידו".

לטענתו, באותה עת שהה גבאי בחו"ל, סירב להשיב לפניותיו ואף זלזל באזהרותיו שמא יפקיד את השיק. חרף האזהרות הפקיד גבאי את השיק שחזר מכיוון שלא היה לו כיסוי. "במעשה זה כאשר חזר למבקש בפעם הראשונה בחייו שיק מסיבת אין כיסוי מספיק נדלקה נורת אזהרה בחשבונו באופן אשר סיכל את האפשרות להשלמת קבלת ההלוואות. הוא פנה לגבאי והסביר לו שמעשיו פסולים ולא היה צריך להפקיד את השיק. לדבריו גבאי התנצל והגיש לו מכתב מבנק דיסקונט ולפיו השיק הופקד בטעות. אולם לדבריו אז כדור השלג החל להתגלגל ונגרם לו נזק לא ניתן לעצירה לטענתו עומדות לו טענות הגנה טובות כנגד ביצוע השטר ועיכוב הליכי ההוצאה לפועל.

יגאל צמח, מנכ"ל ברגרואין רזידנטיאל מסר: "אנו מצרים על כך שטריביטש לא הצליח להפעיל את שוק האוכל ומקווים שיחזור לפעילות עסקית רווחית. אנו פועלים ליצור ערך לטובת ולרווחת כל בעלי העניין במתחם". אריק אברמוביץ' סרב להגיב לדברים, ומצדו של שלומי גבאי לא התקבלה תשובה.

כונס הנכסים של שוק אלנבי־רוטשילד: “דמי השכירות לא ריאליים”

בתחילת ינואר אישר בית המשפט המחוזי הליך של כינוס נכסים נגד שוק אלנבי רוטשילד, וזאת לבקשת בנק הפועלים שטען כי קרן ליאת השקעות, שמפעילה את שוק האוכל, חייבת לבנק כמעט 6 מיליון שקל. בית המשפט מינה את עו"ד גיל הירשמן ככונס.

עו”ד הירשמן הגיש באמצע ינואר דו”ח ראשון שבו טען כי החברה שוכרת מהבעלים, קובי טריביטש, את הנכס שבו ממוקם השוק, ולפי הסכמי השכירות הקיימים, דמי השכירות עומדים על 350 אלף שקל לחודש.

לדברי הירשמן, מהתרשמות ראשונית של מצב העסק, אין בכוונת הכונס להפעיל את החברה בעיקר מאחר שסכום דמי השכירות לבעלים אינו ריאלי ביחס להכנסות העסק, אל מול יתר ההוצאות. הוא הוסיף כי סביר להניח שרוכש פונציאלי של פעילות החברה לא יימצא כל עוד דמי השכירות לבעלים של הנכס נותרים על כנם. הירשמן ציין כי נמסרו מכתבי פיטורים לעובדי החברה, והוסיף כי טריביטש “ביקש כמה ימים”.

בסוף ינואר ביקש הכונס כי בית המשפט המחוזי בתל אביב יאשר לו לפרסם הזמנה למכירת החברה ופעילותה. טריביטש מיהר להגיש התנגדות. בסופו של דבר, הירשמן הגיש בימים האחרונים בקשה למחוק את בקשת הכינוס, והוא נימק זאת בכך שבמחירי השכירות הנוכחיים לא ריאלי למכור את הפעילות או להשכירה לשוכרי משנה.