מהלך יצירתי של שטראוס: רותמת את הפרות לתחרות

התחרות הגדולה במקררי החלב, לצד המודעות הגוברת לרווחת בעלי החיים, מובילה את שטראוס למהלך יצירתי בניסיון לייצר לעצמה ערך מוסף. המחלבה השנייה בגודלה בישראל החליטה לצאת בתוכנית חדשה לרפתנים, שבמסגרתה היא תתגמל אותם אם יעמדו בסטנדרטים שהיא מציבה להם בכל הקשור לשיפור הטיפול בפרה.

התוכנית של שטראוס על פניו נשמעת טובה לחיות וטובה לרפתנים, אם כי היא דורשת מהם שינוי מסוים בהליך העבודה. הפרויקט, שהוצג במסגרת דו"ח הקיימות שפרסמה החברה בשבוע שעבר, מבוסס ארבעה תחומים שבהם יידרשו הרפתות לשינוי: צמצום פליטת גזי החממה על ידי שינוי תזונת הפרה; הפסקת מתן טיפול אנטיביוטי מניעתי; הפסקת סימון הפרות באמצעות כווייה; וצמצום משך הזמן שבו מופרדים העגלים מהפרות. רפתן שיעמוד בכל אלה יקבל תוספת למחיר החלב הגולמי שאותו שטראוס משלמת על כל ליטר חלב — במקום 2.32 שקלים, מחיר המטרה כיום, הוא צפוי לקבל 2.354 שקלים, תוספת של כ־1.5%.

ההשקעה עבור שטראוס היא לא גדולה — 5 מיליון שקל בסך הכל שיחולקו בין 80 הרפתות שעמן היא עובדת — ויכולה להניב לה פירות לטווח הרחוק כשהיא תיצור עבורה בידול מיתר המחלבות, בפרט מתנובה שעשתה בנובמבר 2016 מהלך דומה עם השקת "חלב משק", המבוסס על תזונה עשירה יותר לפרות. "חלב משק" של תנובה מאפשר לה לגבות פרמיית מחיר על המוצר המפוקח — כחצי שקל יותר מחלב רגיל. בשלב זה אין בכוונת שטראוס, על פי התוכנית, להעלות מחירים, אך אין הדבר אומר שהיא לא תרוויח מהמהלך. מודעות הציבור לתהליך ייצור החלב ולסבל שנגרם לפרות הנחלבות מוביל אותו לצרוך פחות חלב, או לעבור לצרוך את תחליפי החלב הצמחיים שמכירותיהם רק עולות. "האתגר בפרויקט הזה נוגע לגיוס המגדלים שנדרשים לשנות הרגלים של שנים בתעשייה מאוד מסורתית ולאמץ סטנדרטים חדשים. עם זאת, ברור לנו שהצרכנים לא יקבלו בעתיד חברות שלא יפעלו בדרך הזאת, ולכן אנחנו מעריכים שיש בצעדים אלו לחזק את המותג ולתרום לחברה", אמר אלי איצקין, מנכ"ל מחלבות שטראוס.

שינוי במזון שיוכיח הפחתת פליטת גזי חממה

עד כה קיבלה שטראוס הסכמה של מחצית מ־80 הרפתות המספקות חלב לחברה להצטרף לפרויקט, ולהערכתה גם שאר הרפתנים יצטרפו בקרוב. השלב הראשון בתוכנית כולל צמצום השימוש באנטיביוטיקה ככלי מניעתי. הפרות מניבות חלב כ־8–9 חודשים בשנה. ביתר השנה, תקופה המוגדרת כתקופת היובש, יש חשש שעטיני הפרה יזדהמו, וכדי למנוע זאת, נותנים כיום לפרות טיפול אנטיביוטי. על פי המתווה של שטראוס לרפתות, לא יינתן טיפול אנטיביוטי מניעתי, אלא רק במקרה שבו יתגלה צורך טיפולי. החלק השני של התוכנית נוגע באחת הבעיות המזוהות ביותר עם פעילות רפתות והיא פליטת גזי החממה. בניסיון לצמצם את כמות גז המתאן ממערכת העיכול של הפרות, מובילה החברה מהלך של שינוי המזון של הפרות. בשלב זה מתבצע פיילוט שבמסגרתו פועלים לבחור מזון מגידול מקומי בלבד, שיוכח שבעקבות צריכתו פוחתת כמות גזי החממה. מדובר מחלק מפרויקט רחב יותר שבו החברה מודדת את פליטת גזי החממה לאורך כל שרשרת הערך, מהרפת ועד שהמוצר מגיע לבית הלקוח. בשטראוס טוענים כי אף שמדובר במזון מגידול מקומי, מחירו למגדלי הפרות לא יהיה גבוה מזה שהם משלמים היום.

התוכנית כוללת גם היבטים הקשורים, כאמור, לרווחת בעלי החיים. כחלק מזה שטראוס רוצה לשנות את דרך סימון הבהמות. במקום כווייה קרה על העור שנעשית היום לפרות, הרפתות יסמנו את הפרות בקולר. בנוסף, יידרשו הרפתנים גם לפעול צמצום תקופת הפרדת העגלים וגידולם בבידוד. ברפתות נוהגים להפריד את העגלים מהפרות עם ההמלטה, תחת הטיעון שככל שמאריכים את פרק הזמן שבו העגל שוהה עם הפרה, ההפרדה תהיה קשה יותר. בנוסף מתבצעת הפרדה גם בין העגלים עצמם, כדי למנוע הידבקות במחלות, וכן כדי שלא ייווצר מצב שבו העגל החזק יאכל גם מנות של עגלים חלשים.

ההפרדה יוצרת מצב שבו העגלים חיים למעשה בבידוד במשך שבועות ארוכים. בשטראוס מבקשים מהרפתנים לצמצם את משך הבידוד לימים ספורים ולאפשר לעגלים לחיות בכלובים משותפים, 2–3 עגלים יחד. המגדלים נדרשים להתאים את הכלובים ואת מתקני ההאכלה, כך שניתן יהיה לוודא שכל עגל קיבל את מנת המזון שלו. "אם נדרשת השקעה מהמגדל בהתאמת הכלובים, הרי שהכסף הזה יגיע משטראוס במסגרת הבונוס בגין העמידה ביעדים", אורי אורן, מגדל ובעל רפת ביישוב אלון הגליל, מסביר את התגייסותו למהלך. לדבריו, החברה גם תישא בעלויות הסימון החדש: "כבר תקופה ארוכה שאנחנו לא מסמנים פרות באמצעות כווייה. שטראוס סיפקה לנו את הרצועות לצוואר עם תג צהוב בולט שמאפשר זיהוי כל פרה מרחוק. מעבר לעניין ההומני, זה חוסך לי את העלויות של הגורם שמגיע לסמן את הפרות, שאיתו אני צריך לעבוד באופן צמוד כדי שלא יהיו טעויות". הוא מוסיף כי גם הפסקת הטיפול האנטיביוטי יכולה להוביל לחיסכון של אלפי שקלים בשנה.

שטראוס שלישית במכירות החלב לשתייה

המהלך של שטראוס לשיפור תוצרת החלב, כאמור, אינו הראשון במשק החלב הישראלי. "חלב משק" של תנובה מבוסס על שיפור הזנת הפרות בתוסף תזונה הכולל זרעי פשתן ומכיל אומגה 3. בתנובה הסבירו אז בעת ההשקה לפני כשנה כי מדובר במהלך לקידום תזונה בת־קיימא לטובת בריאות הפרה, לשיפור איכות הסביבה, בשל הפחתת פליטות גז המתאן ועבור הצרכן, שמקבל חלב בעל ערכים תזונתיים משופרים באופן טבעי ללא תלות בתוספות והעשרות חיצוניות.

אלא שהמהלך של תנובה מוגבל כרגע בהיקפו וחל רק על שתי רפתות שנרתמו לשינוי. זאת ועוד, בתנובה גבו פרמיית מחיר מהצרכן ומחירו המרבי של החלב נקבע על 6.2 שקלים לעומת 5.75 שקלים, מחיר החלב שבפיקוח. מאז שהושק אוחז "חלב משק" בנתח שוק שולי יחסית של 1.1%, הנובע גם מהכמות המוגבלת שיש בידי שתי רפתות בלבד ששותפות למהלך להפיק וכן בשל היותו יקר יותר לצרכן מהחלב שבפיקוח. עם זאת, השינוי בציבור בכל הקשור לצריכת חלב יכול להוביל בטווח הרחוק להעדפת מוצרים אלה, אפילו עם פרמיית מחיר מסוימת, ועל כך בדיוק שטראוס בונה. שטראוס היום היא היצרנית השנייה מבחינת נתחי שוק בכל מוצרי החלב, אך השלישית בגודלה (12.3%) בקטגוריית החלב לשתייה, אחרי תנובה (50.6%) וטרה (22.6%).

אף אחד לא דואג לפרות

התוכנית של שטראוס, שאינה אמורה להיות כרוכה בהוצאות משמעותיות עבור הרפתנים, מעלה את התהייה מדוע הסטנדרטים האלה לא נשמרים כבר כיום. אף שאפשר לראות בהפסקת סימון פרות באמצעות כווייה פעולה מתבקשת, עיון במדריך לרווחת בעלי חיים ברפתות ובדירי חלב של משרד החקלאות ומועצת החלב, חושף עד כמה מינימליות הדרישות היום ממגדלי הפרות.

ישנם חמישה תחומי פעילות עיקריים העומדים בבסיס המדריך: טיפול כללי, מזון ומים, סביבה פיזית, שיטות לגידול וניהול בריאות העדר. בין הכללים נקבע כי על המגדלים לפעול למניעת צמא, רעב ותת־תזונה, למנוע אי־נוחות, כאב, סבל, פציעות ומחלות. עוד נדרשים המגדלים לפעול למניעת פחד ומצוקה אצל הפרה, ולאפשר דפוסי התנהגות נורמליים בעדר.

כך לדוגמה, לפי המדריך, יש להקצות ברפת מרחב מספיק למניעת אי־נוחות. מדובר במרחב המאפשר תנועה חופשית, מנוחה, רביצה, אכילה ושתייה, שלא תחת לחץ חברתי מופרז. ההמלצה היא להקצות שטח מינימלי של 18–20 מ"ר לפרה. אלא שמדובר כיום רק בכללים ולא בחקיקה שניתן לאכוף אותה.

לאורך שנים מתחו ארגונים למען בעלי חיים ביקורת קשה על משרד החקלאות, הדואג לאינטרסים של החקלאים ולא של החיות. על רקע זה נשמעו לאורך השנים דרישות ליצירת חקיקה שתקבע סטנדרטים לגידול בעלי חיים, שאותם יהיה ניתן לאכוף, אך שום יוזמה לא הגיעה לכנסת.

ייתכן שהניסיון של שטראוס יוביל לשינוי במחלבות נוספות. כבר עתה החברה הציגה את התוכנית למנכ"ל משרד החקלאות, שלמה בן אליהו. בן אליהו מסר ל"כלכליסט" כי הוא "ישקול לאמץ חלק מהפרמטרים כסטנדרט מחייב בכלל הרפתות בארץ".