בלעדי לכלכליסט
פושון סגרה את המסעדה בשרונה ואת מפעל הייצור
מהמסעדה הצרפתית שפעלה בשרונה מרקט נותר רק דוכן למכירת דברי מאפה, שייצורם הועבר למיקור חוץ. בעלי המותג מתכוונים להסב את פעילות פושון לדוכנים בקניונים
מסעדת פושון הצרפתית שפעלה בשרונה מרקט בתל אביב נסגרה וגם מפעל הייצור של המותג בראשון לציון, כך נודע ל"כלכליסט". לאחרונה צומצמה המסעדה לטובת מסעדת פיש אנד צ’יפס השייכת לאותם הבעלים, שפעלה בצמוד לחנות קטנה של פושון שמכרה רק מקרונים, אקלרים ודברי מאפה נוספים. כעת מחפשים הבעלים שוכר חדש לכל שטח המסעדה והחנות, 256 מ"ר.
- מפעל Visonic בקריית גת בסכנת סגירה
- אחרי רבע מאה: מסעדת קימל בת"א נסגרת
- השווקים נוגסים במתחמי האוכל בקניונים
במקביל, זכייני המותג פייר בסנינו, שאף מחזיק בזכיון ברגר קינג בישראל, ושותפיו צביקה קרובי ורוני ליש, בעלי רשת "לגעת באוכל", החליטו לבצע מיקור חוץ והעבירו בתחילת אוגוסט את ייצור המאפים של פושון למפעל מאפים חיצוני בראשון לציון. בשיאו העסיק המפעל שמונה עובדים, ולאחרונה עבדו בו 6 עובדים שפוטרו עם סגירתו.
היזמים פועלים כעת לפתח את המותג פושון בדוכנים בתוך קניונים, על שטחים של 10–15 מ"ר. דוכן אחד פועל כבר כיום בתוך שרונה מרקט והוא צפוי להמשיך לפעול. באפריל האחרון נפתח דוכן בקניון עזריאלי ראשונים בראשון לציון, וכעת מחפשים היזמים מיקומים נוספים בקניונים במטרה לפתוח עוד שניים עד סוף השנה.
המותג פושון פופולרי באירופה ובשל הניחוח הבינלאומי הוא זכה ליחסי ציבור נרחבים מצד גינדי החזקות, בעלי שרונה מרקט. חוזה השכירות צפוי להסתיים בעוד שנתיים וחצי ולפי ההערכות בשוק, עמד על 80 אלף שקל עבור המסעדה והדוכן.
כעת עשויים השוכרים להידרש לשלם שכירות גבוהה של 40 אלף שקל על הדוכן לבדו. בשנה האחרונה עשו היזמים מאמצים להיפטר מהמסעדה ולהעביר את השטח לבעלי עסקים אחרים, אך ללא הצלחה. גם אם ימצאו בעלי פושון שוכר חלופי, החוזה מול שרונה מרקט אינו מאפשר להם להשכיר את המקום בשכירות משנה, ובמצב זה יצטרך השוכר החלופי לחתום על חוזה מול גינדי אחזקות, שרק לאחר חתימתו ישוחררו זכייני פושון מהחוזה.
גורמים בענף סבורים כי הישראלים לא התחברו לתפריט המסעדה של פושון, מותג שפועל בחו"ל כמעדניית מתוקים. "מסעדת פושון לא הצליחה כי הקונספט לא התאים לישראלים", אומר ג'וליאן עטיה, מנהל המסעדה. "המיקום לא היה נכון למותג היוקרתי, חשבנו ששרונה מרקט יהיה יוקרתי יותר. זה מוצר איכותי ופנינו לקהל שלא התקשה לשלם על איכות, אבל מי שהגיע לשרונה זה לא הקהל הזה.
"העברנו את הייצור למפעל חיצוני גדול כי אנו לא מתמחים בניהול מפעלים אלא במוצרים איכותיים. אחרי שפתחנו עוד דוכן בראשון לציון ראינו שהמפעל שלנו לא מספיק חזק וגדול, ובגלל התוכניות לפתוח בכל הארץ דוכנים החלטנו שיהיה יותר נכון לעבוד עם מפעל שמייצר בכמויות גדולות ובאיכות גבוהה".
בפושון מודים כי העברת הייצור למיקור חוץ תחסוך 20% בעלויות הייצור, לאחר שעד כה שילמה 3 שקלים לייצור כל מקרון. פושון מוכרת מקרון ב־6 שקלים ליחידה ולדברי עטיה זה מחיר השוק: “כל הקונדיטוריות בישראל מוכרות ב־6–5 שקלים. אנחנו יותר זולים מפריז, בה נמכר מקרון ב־8.5 שקלים. הוא אמנם עלה לי 3 שקלים, אבל זה לפני מע"מ, שכר לעובדים, שכר דירה וחשמל".
הבעלים של פושון על מצבה של רשת ההמבורגרים שלו: “אנחנו מרוצים מברגר קינג”
בתוך כך, ממשיך הבעלים פייר בסנינו לנסות לפתח את רשת ההמבורגרים שהחזיר לארץ, ברגר קינג. בניגוד להצהרות שהשמיעו מנהליה בעת ההשקה בינואר 2016, על פתיחת 10 סניפים בתום השנה הראשונה, בתום שנה ושמונה חודשים בישראל מפעילה הרשת 6 סניפים בלבד. בנוסף, פתיחתו של הסניף בהרצליה פיתוח מתעכבת מזה מספר חודשים, ועלויות ההשקעה בסניף יהיו גבוהות יחסית לתוכניות המקוריות. בשבועות האחרונים פוטר מנהל השיווק ניר בנש ומנהלת הפרויקטים דנה שקד וזאת לאחר שמההשקה התחלפו פעמיים מנכ”לי הרשת וכיום היא מנוהלת על ידי בסנינו עצמו.
בסנינו טוען כי השמועות על אי הצלחת הרשת ועל הפסדים אינן נכונות וכי הוא לא נתן שום הבטחה בדבר יעד לפתיחת סניפים. “לא הבטחתי שום דבר לאף אחד. אני עושה מה שאני חושב שטוב לחברה”, אומר בסנינו בשיחה עם “כלכליסט”. “כל שש המסעדות של ברגר קינג עובדות טוב, כולן מרוויחות. סניפים בהרצליה וברעננה ייפתחו בספטמבר. אני מרוצה מהמספרים. יש אנשים שמדברים ויש אנשים שעושים. מספר הסניפים הוא לא האישיו מבחינתי“. על העיכוב בפתיחת סניף הרצליה אמר בסנינו: “בישראל יש בעיות עם קבלנים ונדל”ן. היה נחמד אם היינו פותחים את הסניף ביולי אבל אם לא ביולי הוא ייפתח בספטמבר. יש לנו שטח חיצוני גדול במסעדה ואנחנו רוצים לעשות מודל חדש של מסעדה עם בית קפה“.
בינתיים אתה מפסיד שכר דירה.
“אז אנחנו מפסידים שכר דירה של שלושה חודשים, מה זה כבר משנה. יכולנו לתת זכיונות כדי להתפתח מהר, אבל כרגע הכי חשוב לנו זה להפוך את ברגר קינג לרשת חזקה ומוערכת. בעוד שנה־שנתיים אולי נחשוב על חלוקת זכיונות”.