בתוך 5 שנים: גידול חריג ברמת הריכוזיות בענף הפארמה

הריכוזיות במקטע הקמעונאי בענף הפארמה גדלה בין השנים 2010 ל-2015, אל הרמה הגבוהה ביותר מאז שנות ה-2000. במקביל, נרשמה באותן שנים עלייה בשיעור הרווחיות הממוצע של החברות בענף, בעיקר החברות הגדולות, שגבוהה משמעותית מהרווחיות שמאפיינת את יתר ענפי המסחר הקמעונאי, אך נמוכה מזו שמאפיינת את יבואני הטואלטיקה. נתונים אלה עולים ממחקר שפרסם אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, המנתח את הרווחיות והריכוזיות של רשתות הפארם ובתי המרקחת, ובאים בהמשך להודעת משרד הכלכלה ורשות הגבלים עסקיים בשבוע שעבר על ביטול הבלעדיות של סופר פארם בקניונים.

מאחר ומרבית השחקנים בענף הפארם, ובראשם סופר פארם ובתי המרקחת, הם גופים פרטיים, הניתוח של האוצר לא חושף את גודל השוק ואת הרווחיות של כל אחת מרשתות הפארם אלא מתבסס על מאגרי המידע של רשות המסים, הכוללים בין היתר נתונים מהדו"חות הכספיים המוגשים על ידי החברות במשק לרשות המסים ודיווחי השכר של המעסיקים. במחקר נכללו רק חנויות או רשתות שמוכרות תרופות מרשם בנוסף, למוצרי טואלטיקה וקוסמטיקה. באוצר מציינים כי אמנם, מכירות מוצרי פארם מתבצעות גם ברשתות המזון הקמעונאיות, "אולם מעיון בדו"חות הכספיים של רשתות אלו, עולה כי רק ברשת אחת משקל מכירות מוצרים אלו עולה על 5%, וגם ברשת זו מכירות אלו נמצאות במגמת ירידה מאז 2007".

סופר פארם צילום: אסף עברון

על התפתחות הריכוזיות בענף הפארם ניתן ללמוד גם מנתוני משרד הבריאות אודות מספר בתי המרקחת הפרטיים ואלו שמפעילה רשת סופר-פארם, בין השנים 2015-2003. על פי המחקר, בעשור האחרון נסגרו 40% מבתי המרקחת הפרטיים. נתון זה מדרג את ישראל בתחתית מדינות ה-OECD בבחינת בתי המרקחת ביחס לגודל האוכלוסיה.

סניף ניו פארם צילום: אוראל כהן

בין השנים 2007 ל-2009, בה חלה ירידה בריכוזיות הענף, נשחקה גם רווחיות החברות. באותן שנים התגברה התחרות בין שתי הרשתות הגדולות, סופר פארם וניו פארם. אלא שמאז, ניו פארם הלכה ונחלשה, ולצד זאת גברה הריכוזיות בענף ובמקביל עלה שיעור הרווחיות. שיעור הרווחיות הממוצע בענף בשנת 2015 עמד על 4.3%, פי 2 משיעור הרווחיות המקובל בענפים תחרותיים בענף המסחר. לשם ההשוואה, בענף המסחר הקמעונאי במזון עומד שיעור הרווחיות על כ-2% בלבד. לעומת רשתות הפארם, של בתי המרקחת הפרטיים נמוך בהרבה, ועמד בשנת 2015 על 2.0% בלבד, ונמצא במגמת ירידה בעשור האחרון (בתחילת העשור הקודם עמד שיעור זה על 3%). כלכלני האוצר סבורים כי ההרעה ברווחיות בתי המרקחת הפרטיים, נובעת מהגידול החד בריכוזיות הענף. כלומר, ירידה בכח היחסי של בתי המרקחת הפרטיים הקטינה את כח המיקוח שלהם מול הספקים והיבואנים הבלעדיים של מוצרי הטואלטיקה והקוסמטיקה. לא רק זאת, גם הגידול במספר סניפי סופר פארם שהתרחב מאד בעשור האחרון וכאמור מונה כבר מעל 200 סניפים, הקשתה על היכולת של בית מרקחת פרטי להתמודד מול רשת גדולה וחזקה. ביטוי לכך ניתן למצוא בין היתר בעובדה לפיה כ-40% מבתי המרקחת הפרטיים שהיו פעילים בשנת 2003 לא שרדו עד שנת 2015 - שיעור הגבוה משמעותית מזה של בתי המרקחת השייכים לרשת סופר פארם.

מבנה המקטע הקמעונאי בענף הפארם בישראל שונה מהותית ממבנה בשווקים במדינות המפותחות. ישראל מאופיינת במיעוט של רשתות גדולות, בעוד במדינות המפותחות נרשמה בשנים האחרונות מגמה של התכנסות בתי מרקחת אל תוך רשתות פארם (אינטגרציה אופקית) או חיבור ליצרנים (אינטגרציה אנכית). תופעה זו נובעת מירידה בשולי הרווח של התרופות המפוקחות וכדי להתמודד עם שולי רווח שמצטמצמים, מציעים בתי מרקחת במדינות רבות שירותים משלימים, בעלי שולי רווח גבוהים יותר, כגון מכירת תרופות ללא מרשם, מוצרי טבע וטואלטיקה, בדיקות מעבדה וכדומה. במובן זה השירות של מכירת תרופות מרשם הופך ל"עוגן" עבור הרשת, כאשר עיקר הרווח שלה הוא במוצרים המשלימים. באוצר מציינים כי בהתכנסות לרשתות קיימת סכנה להגברת הריכוזיות, הפחתת התחרות בענף ויצירת גוף מונופוליסטי ענק שינצל כוחו להעלות מחירים.

במדינות מסוימות מקפידים על מניעת היווצרות ריכוזיות גבוהה בענף, בין היתר על ידי הגבלת מספר הסניפים שיכולים להיות לאותה רשת ולאותם הבעלים. לדוגמה, בגרמניה עומד מספר הסניפים המקסימלי על ארבע בלבד, מה שמונע קיומן של רשתות פארם במדינה. בפולין מגובשת בימים אלו חקיקה דומה. מנגד, בארה"ב ובבריטניה למשל, מתאפשרת הקמת רשתות פארם, אולם הרגולטור בוחן מיזוגים ורכישות בענף כדי למנוע היווצרות של רשת אחת דומיננטית. בבריטניה פועלות כיום שתים עשרה רשתות פארם בינלאומיות, שמחזיקות ביחד כמחצית מהשוק, כלומר, מדד הרפינדל בענף הפארם בבריטניה נמוך משמעותית מאשר בישראל. בישראל לא מוטלת מגבלה על גודל של רשת פארם לא מבחינת מספר הסניפים וגם לא בנתח השוק. וזאת בניגוד למגבלת הגודל, ברמה הגיאוגרפית, שמוטלת על הרשתות הקמעונאיות בענף המזון בישראל, אשר נכנסה לתוקף בשנת 2012 במסגרת מסקנות ועדת קדמי לבחינת התחרות בענף המזון.

בימים אלה ממתינה לאישור רשות ההגבלים עסקיים בקשת המיזוג של שופרסל עם רשת ניו פארם. רשת המזון הגדולה בישראל מבקשת לרכוש את רשת הפארם שבבעלות המשביר בתמורה ל-130 מיליון שקל. רכישה זו צפויה להעצים את כוחה של שופרסל, שכבר היום היא רשת המזון הגדולה במדינה ולהוביל אותה לרשת המונה מעל 340 סניפים. חיזוק כוחה של שופרסל ישחק גם ביחסי קמעונאי ספק שכן הגדלת כוחה תאפשר לה להפעיל לחץ על הספקים. מאידך, מיזוג שכזה ישבור את שליטתה רבת השנים של סופר פארם בשוק הפארם שכן במשך שנים לא קמה תחרות אמיתית לרשת הפארם הגדולה בישראל.