משרד הבריאות מסמן את התעשיינים באדום

מכה לתעשיית המזון: התעשיינים לא ייקחו חלק בקביעת התנאים לסימון הירוק והנכסף של משרד הבריאות למוצרים בעלי ערכים תזונתיים חיוביים. ל"כלכליסט" נודע כי המשרד עתיד לפרסם בימים הקרובים כתב מינוי לוועדה מדעית שתקבע את הקריטריונים לסימון החיובי, לצד מינוי לוועדה נוספת שתקבע תקנות להגבלת פרסום מזון מזיק לפעוטות, ילדים ובני נוער. זאת בניגוד להבנות שהיו בין המשרד לתעשיינים, שלפיהן אמורות היו לקום קבוצות עבודה משותפות, שיפעלו יחד לקביעת המאפיינים הייחודיים של כל קטגוריות המזון והתנאים לסימון מוצרים בסמל הירוק.

עוד נודע כי המשרד צפוי להחמיר את דרישותיו מתעשיית המזון ולקדם החל מהחודש הבא תקנות שיאסרו שימוש בשומן טראנס במוצרי מזון. התקנות ידרשו לעבור תהליך בדיקה במשרד המשפטים ולאחר מכן בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות בכנסת, אך ההערכות הן כי ניתן יהיה לפרסמן בתוך כמה חודשים. התקנות צפויות לאלץ את תעשייני המזון להוציא לחלוטין את שומן הטראנס מכל מוצרי המזון בתוך שלוש שנים. שומן טראנס נוצר כאשר לוקחים שומנים צמחיים, מפעילים עליהם תהליכים כימיים תעשייתיים, ובמסגרתם מוסיפים להם מולקולות מימן במטרה להפוך אותם לנוקשים וכך להוזיל את המוצר שיופק מהם ולהאריך את חיי המדף שלו. כך, למשל, מופקת מרגרינה הקלאסית משמן צמחי בתהליך תעשייתי כדי לאפשר לארוז אותה במצב צבירה מוצק ולשנע אותה בקלות. אף ששומן טראנס קיים במינונים נמוכים גם בשומנים מן החי, למשל בבשר או בחלב, הריכוז העיקרי שלו הוא בשומנים מן הצומח שעברו תהליך כימי.

מימין: שר הבריאות יעקב ליצמן ויו"ר איגוד המזון שלום זיידלר צילום: עמית שאבי, רפי דלויה

כמו באמריקה

משרד הבריאות מתכנן לפעול בדרך דומה לזו שנקט מינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA), שהודיע לפני שנתיים לתעשיית המזון כי יש להוציא בתוך שלוש שנים את שומן הטראנס המלאכותי מכל מוצרי המזון. בעקבות כך החלו חברות רבות לוותר לגמרי על השימוש בשומנים אלו ולעבור לשומנים בריאים יותר מן הצומח. בישראל ערים להשפעה השלילית של צריכת מזונות המכילים שומן טראנס, ולכן לפני שלוש וחצי שנים נכנסה לתוקף חובת סימון חומצות שומן טראנס במזון ארוז מראש. במסגרת זו נקבעו תקנות שלפיהן חובת סימון השומנים תהיה תקפה משיעור של 2% שומן במוצר, ולא מ־4.5% שומן במוצר כפי שהיה קודם. כעת צפוי לצאת לדרך מהלך שיאסור לחלוטין את השימוש בשומן הטראנס.

בענף המזון, שפעל עד כה במידה מסוימת של שיתוף פעולה עם משרד הבריאות, הביעו הסתייגות מהתקנות החדשות שמתגבשות. "משרד הבריאות מבין שהנושא הוא פופולרי, אז הוא בורח אליו בכל פעם שקשה עם הדסה ונושאים בעייתיים אחרים", אמר גורם בחברת מזון גדולה, "בפועל מלבד אמירות לא קורה כלום: אין תקנות סופיות למדבקות אדומות, אין בכלל תקנות למדבקות ירוקות ואין הגבלת פרסום לבני נוער. זה נמרח והם לא באמת מקדמים את זה עד שקורה משהו שגורם להם לעשות ספינים כמו זה של שומן הטראנס".

חצי שנה חלפו מאז הגישה ועדת האסדרה למזון את מסקנותיה לשר הבריאות יעקב ליצמן. למרות הזמן שחלף, במשרד טוענים שפעלו במרץ ליישומן. במשרד גיבשו מתווה ראשוני להגבלת הפרסום, ובימים הקרובים צפוי לפרסם כתב מינוי לוועדה שתקדם את המתווה מתוך כוונה שיגובש סופית בחודש הקרוב. את העיכוב ביישום המסקנות הנוגעות לסימון מזון מזיק בסמלים אדומים, מסבירים במשרד בכך שהיה צורך להעביר את התקנות לעיונם של גופי סחר אירופים שעימם מצויה ישראל בקשרי מסחר.

התעשיינים פונים לח"כים

בינתיים, תעשייני המזון מסרבים לקבל את רוע הגזירה וממשיכים לנסות להפעיל לחץ על חברי הכנסת, במטרה לצמצם את הרגולציה הנוגעת לסימון מזון מזיק. ל"כלכליסט" נודע כי בשבוע הבא יקיימו התעשיינים מפגש נוסף עם חברי כנסת בנושא. מי שיציגו את עמדת התעשייה במפגש שיתקיים בגן שמואל הם קרן שיינמן, סמנכ"ל רגולציה בחברה המרכזית למשקאות, ושלום זיידלר, יו"ר איגוד תעשיית המזון.

במפגש הקודם שהתקיים בחודש שעבר העלו התעשיינים טענות בדבר נטל הרגולציה, והצדדים הסכימו שאת רפורמת הבריאות וסימון המוצרים, יש לנהל "באופן אחראי, מאוזן ומדורג, בשיתוף פעולה עם תעשיית המזון". כפי שזה נראה כרגע, שיתוף הפעולה נותר על הנייר. במפגש הקודם השתתפו בין היתר חברי הכנסת אלי אלאלוף, ראש הוועדה האחראית לתקנות סימון המזון, יוליה מלינובסקי, מיכל בירן, מירב בן ארי, איילת נחמיאס ורבין ונורית קורן.