לא המתיקו: ההפתעה שבישל משרד הבריאות ליצרני המזון

הפרסום הצפוי של מסקנות הוועדה לאסדרה של תזונה בריאה, המוכרת יותר בכינויה "ועדת הסוכר", חושף את חברות המזון במערומיהן. החברות שנקטו בחצי השנה החולפת בטקטיקה של שיתוף פעולה עם משרד הבריאות, בניסיון להרדימו, למשוך זמן ולהשפיע על הרגולציה העתידית על ענף המזון, הופתעו לגלות שגם במשרד הבריאות נקטו בטקטיקה דומה. ההחלטה במשרד להפתיע את התעשיינים בדרישה לסמן את מוצריהם עתירי הסוכר והמלח בסימון שיפוטי, התקבלה נוכח עוצמת הלחץ שהופעל על שר הבריאות ובכירי משרדו עם עליית קמפיין הסוכר בקולה והמלח בחטיפים במהלך אפריל. הוועדה אמורה היתה להגיש המלצותיה השבוע, אולם תעשייני המזון ביקשו ארכה של כשבועיים כדי להיערך ועל מנת לגבש רשימת מוצרים שיבקשו להחריג מהסימון.

עם זיהוי כוונתו של שר הבריאות יעקב ליצמן לפעול נגד מוצרים עתירי סוכר ומלח, פעלו התעשיינים בשתי דרכים במקביל. מחד, הפעילו לחץ אגרסיבי על המשרד ומאידך, דיברו במתק שפתיים והצהירו על נכונות לשפר את המוצרים ולקבל על עצמן רגולציה, כל עוד הדבר יעשה בשיתוף פעולה.

במשרד הבריאות ראו מול מי הם עומדים והבינו שאם ימשיכו לפנות לציבור במלוא העוצמה ומעל ראשם של התעשיינים, הם יפסידו. הלחצים שהתעשייה היתה מפעילה היו מכריעים את ליצמן ואת מנכ"ל משרדו משה בר סימן טוב. בהחלטה לא פשוטה, בחר בר סימן טוב, להפסיד בקרב בכדי לנצח במלחמה. ואכן, הורדת קמפיין המלח בחטיפים הציגה את משרד הבריאות כחלש, מתקפל וחסר יכולת להוביל מהלכים מורכבים. בכירי תעשיית המזון היו גאים בהישג ונפנפו בכך ש"הצליחו להכניס שכל" לבכירי משרד הבריאות שהבינו שלא יוכלו לשנות דבר ללא שיתוף פעולה מצד התעשייה. אלא שבמשרד הבריאות, גניזת הקמפיין ושינוי הטון כלפי התעשיינים לא היו מתוך כניעה, אלא מתוך הבנה שזו הדרך היחידה שתאפשר לוועדה לפעול שלא תחת לחץ אינטנסיבי יומיומי.

מה לא בריא ומי מחליט השאלות הפתוחות עד להחלת תקנות המזון איזו כמות של סוכר ומלח תיזכה לסימון שלילי, ומתי זה יהיה סופי? "כלכליסט" עושה סדר נורית קדוש לכתבה המלאה 

הוועדה התכנסה אחת לשבועיים־שלושה והקשיבה לתעשיינים שהסבירו כי הם נכונים לשנות את הרכב המוצרים ולסמן את האריזות ובתנאי שתהיה להם השפעה על הדרך בה הדבר יעשה. בכדי לחשוף את הוועדה לעוצמתה של התעשייה, ארגנו התעשיינים סיורים במפעלי מזון שונים, בהם קשה היה שלא להתמלא גאווה על התעשייה הישראלית המפרנסת אלפי אזרחים בפריפריה. אלא שהוועדה לא נתנה להתרגשות לשבש את שיקול דעתה. לצד ההתרשמות מהמפעלים וההקשבה לעמדת התעשיינים, שגייסו מומחים מהעולם והשקיעו משאבים רבים למתן את מסקנותיה, המשיכה הוועדה לגבש עמדה שיש בה היכולת להביא לשינוי מהותי.

הוועדות נועדו להרוויח זמן

ככל שחלף הזמן, הרגישו התעשיינים שהוועדה בכיסם. "זה הולך להיגמר בלא כלום", העריכו עוד ועוד בכירים בענף המזון בשיחות פנימיות. בתום כל ישיבה של הוועדה, היו תעשיינים שהמתיקו סוד עם התקשורת וסיפרו איך מסקנותיה צפויות להסתיים בהמלצה לצמצם סוכר ומלח במוצרים, לסמן מה אחוז הסוכר או המלח מסך הצריכה היומית המומלצת ולהפסיק שיווק מוצרים מזיקים לבני נוער. משרד הבריאות, למרות המבוכה שאמירות אלו הסבו לו, שמר על שתיקה חריגה.

מימין: יו"ר איגוד תעשייני המזון איציק תמיר, מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב ושר הבריאות יעקב ליצמן צילום: עמית שעל, נמרוד גליקמן

5 ערים בארה"ב בחרו: מס על משקאות ממותקים מצביעים בארבע ערים במדינות קליפורניה וקולורדו אישרו מס על משקאות ממותקים בשבוע שעבר. כך על פי תוצאות מוקדמות של הבחירות בארה"ב שירות כלכליסט לכתבה המלאה 

אלא שהשתיקה היתה מכוונת ונועדה לתת לתעשיינים את התחושה שהם שולטים בנעשה. היועצים האסטרטגיים של תעשייני המזון הרגישו את הניצחון קרב. לשיטתם, ניהול קרב עם משרד הבריאות יתמרץ את הרגולטור להחמיר בדרישותיו. "צריך להביע נכונות לשינוי וזה כבר יוציא את הרוח מהמפרשים שלהם", אמרו אותם יועצים ולא הבינו שבמשרד הבריאות נוקטים את אותה שיטה בדיוק.

גם כשנחשף לפני חודש ב"כלכליסט" כי במשרד הבריאות נערכים לחייב את היצרנים לציין סימון שיפוטי על האריזות של מזונות שיוגדרו כמזיקים, היו התעשיינים עסוקים בחגיגת הישג הנוגע לעיכוב נוסף. התעשיינים הצליחו להערכתם לשכנע את משרד הבריאות להקים צוותים משותפים לתרגום המלצות הוועדה לדרישות ספציפיות, כגון קביעת כמויות הרכיבים המזיקים שיופחתו. הצוותים האלו - שעל פניו אכן חיוניים מכיוון שאנשי תעשיית המזון יודעים טוב יותר ממשרד הבריאות מה פרק הזמן הנדרש לסיים את מלאי האריזות הקיימות ועוד ענייניים טכניים - לא נועדו לשם כך, אלא לגרירת רגליים ומסמוס המסקנות. אותן ועדות אמורות היו לצמצם למינימום את ההפחתה של הרכיבים המזיקים ולדחות במקסימום את מועד תחולת התקנות שיותקנו. הוועדות המשותפות נועדו להרוויח זמן ולהמציא הגדרות חדשות שיפרידו בין תקנות לגלידה לבין תקנות ליוגורט או בין תקנות לגבינה צהובה לביסלי, כאילו ובאמת יש משמעות לסוג המוצר המכיל כמות גבוהה של סוכר או מלח.

דרושה תמיכה ללא פשרות

מתוך תשע התובנות המרכזיות שאליהן הגיעה הוועדה ייגזרו ההחלטות שיחייבו את תעשיית המזון. מלבד סימון מזון כמזיק, מבקשת הוועדה לקבוע תקנות לעיצוב חנויות מזון כך שהמזון הבריא יהיה בולט ונגיש יותר ממוצרים אחרים. תובנה נוספת נוגעת לרה־פורמולציה ("מתכונים" שונים להכנת המוצרים) של המזון בתהליך הייצור כך שיכילו פחות רכיבים מזיקים ולא יכילו תוספי מזון מזיקים כמו ניטריטים ופוספטים (חומרים משמרים ומייצבים). עוד בכוונת משרד הבריאות לאסור הטעיה צרכנית במיתוג מוצרים כבריאים יותר באמצעות שימוש במונחים כמו "ללא כולסטרול", כאשר אינם כאלה. עוד עוסקות ההמלצות בצורך בהנגשת מזון בריא לקהל הרחב, בין היתר באמצעות פיקוח מחירים וסבסוד. במסגרת זו צפוי החודש דיון בין משרד הבריאות, ועדת המחירים והמאפיות לצורך הכנסת הלחם מחיטה מלאה לסל המוצרים המפוקחים. מהלכים נוספים שצפויה הוועדה להוביל נוגעים למניעת פרסום מזון מזיק ומתן הסבר על פוטנציאל הנזק מצריכתו וכן העלאת מודעות הציבור באמצעות מערכת החינוך, קופות החולים וטיפות חלב. אתמול גם השיק המשרד קמפיין חדש - "כריך בריא: לחם מחיטה מלאה״ שבא לעודד העדפת לחם מלא על לחם מקמח לבן, והוא מלווה בתו של "אפשריבריא", התוכנית הלאומית לקידום אורח חיים פעיל ובריא.

לצד המאבק נגד הכוונה לדרוש סימון שיפוטי על המוצרים, פועלים התעשיינים להוביל מהלך לפריסת השינויים בהרכב המוצרים וסימון אריזותיהם כך שאלו יסתיימו רק בעוד עשור. על פי התוכנית של איגוד המזון, החל בשנה הבאה ועד 2020 יחל רק סימון וולונטרי, בכפוף להתוויית תוכנית לאומית ולקביעת יעדים. על פי ההצעה, רק מ־2020 ועד 2025 יחויבו החברות לסמן את האריזות של מוצרי המזון בתו מוסכם, בכפוף לקביעת קריטריונים. לפי ההצעה, רק בעוד עשור, ולאחר מדידה והערכה של המהלכים, ייקבעו סטנדרטים מחייבים לשינוי הרכב המוצרים בכל הנוגע לכמויות הסוכר, המלח והשומן.

למרות שבשלב זה נראה כי המאזן נוטה לטובת משרד הבריאות, מדובר במראית עין ותו לא. המשרד זקוק לרוח גבית בלתי מתפשרת מצד חברי הכנסת והממשלה, שיקדמו את מסקנות הוועדה בחקיקה או בתקנות. הלוביסטים של התעשיינים כבר פועלים במלוא המרץ וללא בושה בכדי להשפיע על תוצאות הוועדה, שצריכות להיות מתורגמות כעת לחקיקה או לתקנות. אם הממשלה והציבור לא יעמדו כחומה בצורה מאחורי מסקנות הוועדה, יצליחו התעשיינים כפי שעשו בחוק המזון, לרוקן את הרפורמה מתוכן. אסור שזה יקרה.