המדינה עושה סלט בזמן שהמחירים עולים

בועות ספורים לאחר שגנז משרד הבריאות את הקמפיין נגד צריכת חטיפים מלוחים, מעלה משרד החקלאות קמפיין להגברת צריכת פירות וירקות. אך הכוונות הטובות רצופות בחוסר מעש להורדת מחירי הפירות והירקות שמרקיעים שחקים.

הקמפיין, תחת הכותרת "חצי־חצי", עולה בתזמון תמוה לאחר שאותו המשרד, משרד החקלאות, מתמהמה בנקיטת מהלכים אופרטיביים להורדת מחירי הפירות והירקות או לפיקוח על סל פירות וירקות בסיסיים. כך עלולה למעשה ההשקעה בקמפיין לרדת לטמיון, שכן נוכח המחירים הגבוהים של הירקות והפירות, ובמיוחד נוכח מבצעי ההוזלות על החטיפים המלוחים, לא בטוח שהצרכן ימהר לרכוש אותם.

צילום: מיקי נועם אלון

מחירי הפירות והירקות גבוהים כבר זמן מה. כך לדוגמה, מחיר ק"ג תפוחי עץ עומד על 9.9 שקל בשופרסל שלי, ק"ג עגבניות עולה 7.9 שקל במגה בעיר וק"ג בננות עולה 14.9 שקל ביינות ביתן. המחירים נבדקו בסניפים בתל אביב. כבר בחודש מאי דנה ועדת המחירים בהצעה שהעלה משרד החקלאות להחלת פיקוח מחירים על פערי התיווך בפירות וירקות. ההצעה הועלתה נוכח נתונים שהוצגו, לפיהם ההוצאה על ירקות ופירות טריים מהווה כ־12.5% מההוצאה על מזון כולו, ומסתכמת בכ־290 שקל בחודש. על כך שירקות ופירות נגישים יותר למשפחות מבוססות כלכלית ניתן ללמוד מכך שההוצאה לנפש לפירות וירקות טריים עולה עם ההכנסה. עם זאת, פירות וירקות טריים מהווים שיעור גבוה יותר מסך ההוצאה אצל משפחות עם הכנסה נמוכה.

הוועדה מצאה עוד כי פערי התיווך מייקרים משמעותית את המחיר שמשלמים הצרכנים על התוצרת הטרייה. הנתונים שאספה הוועדה הצביעו על כך שבעוד שהרווחיות הגולמית של הרשתות עומדת על 26% מהמכירות, במחלקת הירקות והפירות היא מזנקת ל־34%. פער חד אף יותר נמצא בין הרווחיות התפעולית של הרשתות המסתכמת בכ־2%, בעוד מחלקת הירקות והפירות לבדה מניבה להן רווח תפעולי של 9% מהמכירות.

לאור ממצאים אלו המליצה הוועדה לשרים להחיל פיקוח על המקטע הקמעונאי והסיטונאי בפירות וירקות, לפי פרק ז' לחוק הפיקוח ולחייב את הקמעונאים השונים לדווח למפקח על המחירים במשרד החקלאות בהתאם למתכונת שתקבע על ידו. כך למעשה נגוזו התקוות שיורכב סל ירקות ופירות בסיסים שמחירם לצרכן יקבע ויפוקח על ידי המדינה. למרות שההמלצה נוגעת רק לפיקוח על רווחיות ואף היא עדיין מצויה בהליך שימוע, בחר כאמור משרד החקלאות לקדם את צריכת הירקות והפירות.