הלובינג של טרה פועל להקטין לתנובה את המדף

המלחמה על שטח המדף יוצאת מהסופרמרקט ועוברת לכנסת. ל"כלכליסט" נודע שהחברה המרכזית למשקאות שמחזיקה בבעלות על מחלבת טרה, פועלת לאחרונה להגביל את שטח המדף המוקצה לתנובה ברשתות השיווק. לוביסטים מטעם טרה מחברת הלובינג גורן עמיר פועלים מול ח"כים במטרה לשכנעם להכניס לחוק המזון סעיף שיגביל את השטח שמוקצה לשחקנים הגדולים על מדף מוצרי החלב המפוקחים.  

טרה מציעה שרשות ההגבלים תחליט איזה שטח תוכל שחקנית גדולה לקבל על מדף רשתות השיווק בתחום מוצרי החלב המפוקחים, כשיתרת השטח תוקצה באופן קבוע לשחקנית המתחרה. כך מנסה טרה לפגוע בכוחה של תנובה, שמחזיקה 70% מענף החלב ומוגדרת כמונופול. תנובה וטרה הן שתי המחלבות היחידות שמייצרות מוצרי חלב שנמצאים בפיקוח.

מקום בטוח לקטנים

למונופול חוקים משלו הקרב על מקום בגובה העיניים במקום שטובת הלקוח תנחה את סידור המדפים, מה שקובע הוא אחוז ההנחה שמקבלת הרשת מהספק גיל קליאן, תגובה אחת לכתבה המלאה 

עד כה לא נשאו פרי המאמצים של טרה, אך כפי שנחשף אתמול ב"כלכליסט" פועל פרופ' דיויד גילה לקדם בחקיקה הגבלה של מוצרים מונופוליסטים על המדף. רשות ההגבלים הגישה לוועדה המשותפת למשרד הכלכלה והכספים מסמכים המתייחסים לחוק המזון הנידון בוועדה המשותפת, ובהם סעיף שמקנה לרשות ההגבלים יכולת להתערב ולקבוע איזה שטח מדף יקבלו מוצרים מונופוליסטים ברשתות השיווק.

רשות ההגבלים מבקשת לטפל בכל אחת מהקטגוריות בנפרד ועל פי מספר השחקנים בכל אחת מהן לקבוע איזה שטח מדף יוקצה למוצר המונופוליסטי. זה כשלעצמו בא להחליף את הסעיף שלא הצליח לעבור בוועדת קדמי שבו דובר על הענקת יתרון על המדף לספקים קטנים. בוועדה המשותפת עדיין דנים בהגדרה מיהו "ספק גדול". ברשתות טוענים שהמהלך המוצע יביא לחיזוקם של השחקנים הקטנים מבלי שהצרכן ייהנה מכך. "ספק קטן שיודע מראש שהוא על המדף לא יוריד מחירים ויתחיל להתנהג כמו ספק גדול", אומר רמי לוי. "למה שהוא יבוא לקראת הקמעונאי בהטבות בתנאים מסחריים אם יש לו מקום בטוח?".

סידור מדף חלב בסופרמרקט. תנובה מחזיקה ב־70% מענף החלב צילום: אריאל בשור

האלטרנטיבה לחוק שמציע גילה היא הקצאת שטח מדף לספקים שאינם מונופול, ברוח ההצעה של החברה המרכזית למשקאות, אבל אז החשש הוא ששחקן כזה שיודע שיש לו מקום קבוע על המדף, יעלה מחירים ולא יתאמץ להיות תחרותי. "היום שטראוס יודעת שאם היא מעלה מחירים הקמעונאי יתן עדיפות לתנובה ויש לה אינטרס להיות תחרותית. ברגע שהיא כחברה שאינה מונופוליסטית תדע שיש לה שטח מדף קבוע, לא תהיה לה סיבה להיות תחרותית במחיר", אומר גורם בענף.

ברשתות השיווק לא אוהבים את הרעיון של גילה וטוענים שהוא רק יעלה את המחיר לצרכן. אתמול אמר מוטי קרן, מנכ"ל מגה קמעונאות ל"כלכליסט" כי "ספקים קטנים זה דבר חיובי, וככל שתהיה יותר תחרות על המדף כמובן שהמחירים יירדו, אבל להתערב ולהכריח את הקמעונאי לקבל החלטות שאינן מושכלות, זה יביא לעליית מחירים".

קרן נתן כדוגמה את החוק שמחייב קמעונאים לקדד את מחיר המוצר על כל פריט ולא רק על המדף. לדבריו, הדבר גרם לעליית מחירים ממוצעת של 1%-1.5% של כלל המוצרים ברשתות, שכן הוא אילץ אותן להעסיק כוח אדם נוסף בהטבעת מדבקות המחיר.

"יש ספקים קטנים שאינם תחרותיים במחיר, יש כאלה שאינם עומדים ברמת איכות בסיסית ועכשיו ייאלצו אותי להכניס אותם. זה אומר שנצטרך לבזבז שטח מדף על ספק שהלקוחות לא רוצים את המוצר שלו. אני אצטרך סניפים גדולים יותר. מדפים גדולים יותר. מלאים גדולים יותר. יהיו לי יותר השמדות ומלאים כי המוצרים הללו פחות נמכרים, והנה שוב המחירים לצרכן

יעלו", אומר קרן.

ללקוח אין חלופה

שלום נעמן, בעלים ומנכ"ל רשת מחסני השוק, טוען שהמדינה שתורמת לעליית יוקר המחייה באמצעות מסים על הצרכן, מנסה לכפר כעת עם חקיקה. "הלקוח לא רוצה את מספר שתיים בקטגוריה. רוב הלקוחות רוצים את הקפה של עלית ואת הפסטה של אסם. מה לעשות? את רואה את האנשים שקונים מחר סופר דרינק וקוקה־קולה באותם היקפים?".

ספק מזון קטן אמר לנו ש"לכל דבר יש עלות, אבל גם היום לא נותנים לצרכן להחליט ויש לזה עלות לצרכן. רוב האנשים אוהבים קוקה־קולה לא בגלל שזה טעים, אלא אולי בגלל שאין להם הזדמנות לטעום חלופה. וגם זה פוגע בהם".

מטרה לא נמסרה תגובה לידיעה.