אחרי עשור: האוצר מבטל את המענקים לרופאים בפריפריה

משרד האוצר הודיע בתחילת השבוע במכתב שנשלח לראשי מערכת הבריאות ולמנהלי בתי החולים על ביטול המענקים לרופאים וסטאז'רים במקצועות שבחסר ולאלו שיחליטו לשרת בפריפריה, מענקים שנקבעו בהסכם השכר ההיסטורי באוגוסט 2011. באותו הסכם קבעו הצדדים מסגרת תקציבית כדי לעודד רופאים מתחילים וגם מומחים לבחור להתמחות במקצועות בהם היצע הרופאים נמוך, וכמו כן, להתמקם ולספק את שירותיהם בפריפריה.

המסגרת התקציבית שנקבעה למתן התמריצים נוצלה במלואה כבר בסוף 2014 אך מאז, בכל שנה ושנה, שר האוצר יחד עם שר הבריאות תקצבו את התוכנית תמריצים לשנה נוספת. עם זאת, בשנים האחרונות, התקציב שניתן לה הולך וקטן מאז. ב־2016 לדוגמה חולקו 75 מיליון שקל, אך ב־2018 וב־2019 יחד כבר חולקו רק כ־70 מיליון שקל.

לפי מספרים רשמיים של משרד האוצר, בסך הכל חולקו במסגרת התוכנית מענקים בסך כמיליארד שקל - 670 מיליון שקל עד 2014 ועוד כ־330 מיליון שקל בהמשך - לרופאים מומחים שעברו לעבוד בפריפריה, למתמחים שהתחילו התמחות במקצועות שבחסר במרכז ובפריפריה, ולמתמחים בפריפריה שהתחילו התמחות במקצועות שהוגדרו על ידי מנהלי בתי חולים כמקצועות בחסר.

לפי המכתב אותו שיגר השבוע סגן הממונה על השכר באוצר אפרים מלכין לראשי מערכת הבריאות, המענקים בתוכנית ייפסקו החל מה־1 בינואר 2020, וזאת למרות שהוא עצמו מודה כי הם "אכן סייעו לחיזוק ועידוד רופאים העובדים בפריפריה ובמקצועות במצוקה". לדבריו, הממשלה החדשה תצטרך לבחון את התוכנית מחדש.

מימין: שר האוצר משה כחלון וסגן שר הבריאות יעקב ליצמן. “בניגוד גמור לצורכי המערכת”, אמרו במשרד הבריאות צילום: רפי קוץ‎, אבי מועלם

במשרד הבריאות זעמו על הודעתו של מלכין. במשרד טוענים כי ההחלטה נעשתה ללא כל דיון ועבודת מטה מסודרת עם גורמי המקצוע במשרד, "ובניגוד גמור לעמדתנו ולצורכי המערכת", כפי שכתב מנכ”ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב בתשובה למלכין. עוד נטען כי הדבר יפגע ב"צמצום פערים בין מרכז לפריפריה ובשיפור השירות" ולא פחות חשוב, "בצמצום זמני המתנה" - אחת מהבעיות הקשות של המערכת הממשלתית ואחת הסיבות העיקריות שמסבירות, לפי סקרי מכון ברוקדייל, את המעבר מרפואה ציבורית לרפואה פרטית. זו הסיבה לכך שבר סימן טוב הגדיר את ההחלטה על הפסקת המענקים כ"מכה אנושה" שתיצור "כאוס במערכת". בסוף המכתב דורש בר סימן טוב ממלכין למשוך את המכתב ולקיים דיון דחוף שבו יקבעו מסגרת תקציבית למענקים גם ל־2020, וזאת למרות שהוא מודע לאי הוודאות התקציבית ששוררת כעת.

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "בעשור האחרון המדינה השקיעה כמיליארד שקל במענקים וכעת בתום התקופה, הממשלה העתידית תצטרך לגבש את מדיניותה בנושא לאור אי הוודאות התקציבית. מטרת המכתב שהופץ להנהלות בתי החולים נועד לייצר שקיפות לסטאז'רים שאמורים לבחור את תחום התמחותם בשנה הקרובה, באופן כזה שכלל המידע הרלבנטי לעת הזאת יהיה לפניהם בנקודת הזמן בה הם בוחרים את המקום ותחום ההתמחות שלהם ל־2020".

סקר כוח האדם האחרון של הלמ"ס בנושא בריאות מצא כי אף שמספר הרופאים הממוצע בישראל ל־1,000 איש עמד בין 2016-2014 על 3.1, מספרם בצפון הארץ היה 2.2 בלבד ובמחוז הדרומי 2.5 ל־1,000 איש, וזאת לעומת 5.4 רופאים ל־1,000 איש (יותר מכפול) במחוז תל אביב. במחוזות חיפה, מרכז וירושלים השיעור נע בין 3.4 ל־4 רופאים ל־1,000 איש. אי השוויון בא לידי ביטוי גם בשיעור הרופאים המומחים: נכון ל־2015, רק כ־46% מהרופאים במחוז הצפון הם מומחים לעומת 64% מומחים במחוז המרכז.

גם מספר מיטות האשפוז מצביע על פערים ניכרים: במחוז תל אביב, ירושלים וחיפה היו ב־2017 2—2.2 מיטות ל־1,000 איש לעומת 1.5 מיטות ל־1,000 במחוז הצפון והדרום. זאת גם אחרי שב־2017 נרשמה עלייה ביחס המיטות בדרום בזכות פתיחת בית החולים אסותא אשדוד.

אי השוויון הזה משתקף היטב גם במדדי הבריאות הבסיסיים: לפי דו"ח שפרסם מינהל תכנון כלכלי ואסטרטגי במשרד הבריאות בתחילת השנה, תוחלת החיים בבאר שבע היתה הנמוכה בישראל ועמדה ב־2017 על 81 שנה, זאת לעומת אותו מדד ברמת גן שעמד על 85 שנה. גם שיעורי התמותה הכללית בבירת הנגב היו גם ב־2017 הגבוהים במדינה - 5.6 ל־1,000 איש לעומת 4.5 בפתח תקווה וברחובות.