מזרחי־טפחות הכריע טרם בירור העובדות: "בנק אינו רשות חוקרת"

החשש חלחל גם לישראל. הקנס הענק, 400 מיליון דולר, שהוטל על בנק לאומי במסגרת הסדר בפרשה דומה של העלמות מס שנחקרה בארה"ב; ההפרשה העצומה של 365 מיליון דולר (1.3 מיליארד שקל) שביצע עד היום בנק הפועלים בעקבות מגעים להסדר בחקירה דומה; וברירת הקנס בגובה 342 מיליון דולר שהאמריקאים שלחו למזרחי־טפחות שגם מסובך בחקירה דומה (והפריש בעצמו עד היום 170 מיליון דולר ככרית ביטחון), הפכו את החשש כבר להיסטריה.

הצד החיובי בסיפור הוא שהבנקים בישראל הפכו לזהירים הרבה יותר. אבל בזמן שהמטוטלת נעה לצד זה, מסתבר שהבנקים לפעמים גם ממהרים מדי. פסק דין שניתן ביום חמישי האחרון מדגים איך מזרחי־טפחות מנע מחברות של איש עסקים לנהל אצלו חשבון, בעקבות חקירת מס שנפתחה נגדו בישראל, וזאת למרות שהם סיפקו שורה של מסמכים והסברים טובים לגבי מקור הכספים. גם ההצהרה שאין כל קשר בין החקירה שנפתחה במס הכנסה, בעקבות חשיפת "מסמכי פנמה" ברחבי העולם, לבין הכספים שהופקדו בבנק, לא עזרה.

התשתית נמצאה בדיעבד

"למה לא עצרתם את קבלת התקבולים ברגע שהוא נעצר?", שאל עמוס לוטם, בקר ציות מרחבי במזרחי־טפחות, במייל מנובמבר 2017 שנחשף בהליך המשפטי ונשלח למנהל סניף מגדל יהלום ברמת גן, משה שאולזון, שבו התנהלו חשבונותיו של אדם שנחשד בפרשה, חיים טולדנו, וחברות בבעלותו. מייל שלדעת השופטת לימור ביבי מבית המשפט המחוזי בתל אביב, מעיד שהבנק קודם החליט לסגור את החשבון, ורק לאחר מכן החל לשאול שאלות ולברר את העובדות לגבי מקור הכספים. "בנק אינו רשות חוקרת", היא קבעה.

מנכ"ל מזרחי־טפחות אלדד פרשר. "שוקל לערער" צילום: עמית שעל

במרכז פסק הדין עומדות מלבד טולדנו החברות שבבעלותו (טויגה און ליין וטויגה מדיה) המוחזקות דרך חברות הרשומות באיי מיין. הן תבעו את הבנק באמצעות עורכי הדין רועי סלוקי, ארז אמיר ושריג דמארי על ההחלטה לסגור את חשבונותיהם. הסיבה: במרץ 2017 הודיע הבנק לטולדנו כי אופן ניהול החשבונות אינו עולה בקנה אחד עם ההתנהגות המקובלת בבנק, ועם ההצהרות בעת פתיחת החשבונות. טולדנו והחברות בבעלותו התבקשו להמציא רשימה מפורטת של הסברים ומסמכים מספקים לאופי הפעילות בחשבונות.

הבנק טען באמצעות עורכי דינו מיטל מזוז וישראל בכר כי חוסר היענות של לקוח למתן הסברים, הוא סיבה סבירה לסרב לתת שירות ללקוח, לאור זאת שהתנוססו דגלים אדומים רבים מעל חשבונות טולדנו והחברות שבבעלותו. על כן הם נדרשו תוך שבועיים לסגור את החשבון.

טולדנו והחברות שבבעלותו טענו שלאור הבקשה הם נתנו הסברים וסיפקו מסמכים שמטרתם להפיג את החששות. ההחלטה, לטענתם, התקבלה בבנק כבר בנובמבר 2016, וזאת רק על סמך הפרסום בעיתונות בנוגע לחקירות של טולדנו ושותפו סער פילוסוף. אחרי שההחלטה התקבלה, ניסה הבנק ליצור תשתית שתצדיק אותה. זאת למרות שבמשך החודשים סופקו מסמכים לבנק המסבירים את פעילות החברות.

"שיתוף פעולה מלא"

השופטת ביבי פסקה כי על הבנק לבטל את הודעת הסגירה, ולספק לטולדנו ולחברותיו שירותים בנקאיים. "התובעים שיתפו פעולה עם הבנק באופן מלא או לפחות מספק. חוסר הבהירות שנותרה באשר לנושאים מסוימים, נובעת בחלקה מתהיות שהועלו לראשונה במסגרת ההליך המשפטי וממילא אין בה בכדי לבסס חשדות קונקרטיים רלבנטיים". עם זאת, השופטת הדגישה כי "אין בפסק דיני בכדי להוביל לקביעה ולפיה הבנק מנוע מלסגור את החשבונות בעתיד, ככל שבהתאם לחובות המוטלות עליו בדין יזהה סיכון הכרוך בפעילות התובעים".

מה שמפתיע בפסק הדין הוא שבהליך מול בנק אחר, הבינלאומי, קיבלה השופטת החלטה הפוכה בנוגע לטולדנו ואותן חברות. במסגרת הליך של המרצת פתיחה (בקשה לקבל החלטה עקרונית בסוגיה משפטית), קבעה ביבי כי הבנק יכול עקרונית לסגור את חשבונות לקוחותיו במידה שהוא מזהה חשש הנוגע להלבנת הון המחייב אותו לנקוט בגישה זהירה וקפדנית כלפי החשבונות. עם זאת, במקרה של הבינלאומי, שעליו הוגש ערעור לעליון, היה מדובר בהחלטה עקרונית. זאת בעוד שבהחלטה הנוכחית השופטת ירדה לפרטי המקרה, וקבעה שמזרחי־טפחות הקדים החלטה לבדיקה.

מבנק מזרחי־טפחות נמסר כי "הבנק מקפיד על ציות להוראות הדין, ביניהן הוראות דיני מניעת הלבנת הון. הבנק לומד את פסק הדין ושוקל ערעור לבית המשפט העליון".