שומרי הסף שכחו להגן על המשקיעים

כמו בחברה פרטית, אאורה לא ראתה עצמה כפופה להצהרות קודמות שלה, והרגישה חופשייה לשנות ולשכתב את המציאות בדיעבד, מבלי להודיע על כך לאיש. לדוגמה, למרות שההסכם ממאי 2015 עם משרדה של סיגל אטרקצ'י ציין במפורש שההתקשרות חלה על כל חוזי המכר "שייחתמו" עד מאי 2018, בשלב מסוים מישהו הבין כנראה שהרבה מאוד כסף טמון בפרויקטים שהעבודה עליהם החלה אבל החוזים לא נחתמו, ואומצה פרשנות יצירתית שלפיה ההתקשרות לא מוגבלת בזמן.

האם זה היה קורה גם אילו היה מדובר במשרד עורכי דין שאין לו כל קשר לבעל השליטה? ברור שלא.

יעקב אטרקצ'י צילום: ראובן קופצ'ינסקי

ההתנהלות הבעייתית של אאורה והנטייה שלה להרחיב בדיעבד את היקף ההתקשרות עם משרד אטרקצ'י, גם חשפה אותה לכאורה לסיכון של תביעה נגזרת, מאחר שהיא אפשרה למעשה למשרד עורכי הדין של אשת הבעלים לספק שירותים בתעריף לא תחרותי ובלי הסכם מפורש שיאשר זאת.

ואכן ב־2016 נפתח נגד אאורה הליך מקדמי לקבלת מסמכים שונים הקשורים להסכמי שכר הטרחה. ההליך שאמור היה להיות מהיר, נסחב כבר שנתיים וחצי בהמתנה להחלטה מקדמית של השופט מגן אלטוביה האם לחייב את אאורה לספק את המסמכים שביקש או לא. כך לא נוצרת הרתעה.

גם יתר שומרי הסף אכזבו: חברת הייעוץ אנטרופי שמייעצת לגופים המוסדים ואמורה להביע את עמדתה אחרי בדיקות יסודיות ומעמיקות החליטה לתמוך בהארכת ההתקשרות עם משרד עורכי הדין והתעלמה מהתהיות הבולטות שעלו מהמסמכים. רשות ניירות ערך התערבה ממש ברגע האחרון ורק אחרי חשיפת "כלכליסט" בנושא. אגב, רשות ניירות ערך ידעה כבר מזמן שיש בעייתיות בשכר הטרחה של משרד אטרקצ'י, והיא הודיעה שתממן תביעה נגזרת בעניין.

באופן אירוני, העיכוב המתמשך בבירור ההליך המשפטי יצר לאאורה שביל בריחה מאימת התביעה הנגזרת: במסגרת ההסכם המחודש מבוקש תיקון בדיעבד של ההסכם הקודם, כך שנשתלה בו האפשרות לסיגל אטרקצ'י לטפל בכל הפרויקטים הפתוחים ולקבל תמורת זאת 51 מיליון שקל.

כעת אאורה מבהירה מה תהיה תוצאה של סירוב לאשר את התיקון בדיעבד את ההסכם: במצב כזה משרד אטרקצ'י יידרש להפסיק מיידית את מתן כל השירותים בהם החל, ומי שתינזק מכך תהיה החברה. בזימון גם נרמז שמשרד עורכי הדין עוד עלול לתבוע את אאורה על הנזקים שנגרמו לו.

בשלב הזה אכן נראה שלסיים את ההתקשרות לאלתר יהיה צעד מורכב שעלול להזיק לחברה, מאחר שהמשרד כבר מטפל בהרבה מאוד פרוייקטים שנמצאים בעיצומם. אפשר להעביר אותם למשרד חדש שימשיך את הטיפול, אבל זה יהיה צעד סמלי שלא תהיה בו תועלת ממשית ומובן שבנסיבות הללו כבר עדיף לאפשר לסיגל אטרקצי לסיים את העבודה שבה החלה.

המצב שונה מעט כשמתייחסים לפרויקטים החדשים של אאורה, אלו שיתחילו בשלוש השנים הבאות ומשרדה של אטרקצ'י קיבל משום מה את הזכות לקבל לטיפולו 35% מהם, תוך הגבלת תקרת שכר הטרחה ל־27 מיליון שקל. המשרד שפירש את היקף ההתקשרות עמו באופן שסותר את שנכתב במפורש בהסכם ההתקשרות לא באמת צריך להנות מהמשך תעסוקה סדירה בהיקף 27 מיליון שקל.