כלכלת הבחירות המוניציפליות יוצאת לדרך: כמה זה יעלה?
ראשי הרשויות המקומיות הפעילו את הח"כים בדרך לסוכריית מס של 64 מיליון שקל בשנה, שנועדה לסייע להם להיבחר שוב. כלל הכספים שהקצתה המדינה לסיוע למתמודדים מגיע כבר לכ־300 מיליון שקל
06:5221.06.18
בעוד קצת יותר מארבעה חודשים ייערכו הבחירות לרשויות המקומיות ברחבי הארץ, כשהפעם הוכרז יום הבוחר כשבתון בדומה ליום הבחירות לכנסת, על מכלול העלויות המשקיות הנלוות. בבחירות הקרובות יותר ויותר מתמודדים בוחרים לוותר על ריצה עצמאית ובוחרים להתמודד במסגרת מפלגתית או כרשימות בנות של המפלגות הארציות, כשהסיבה המובהקת לכך היא כסף.
קראו עוד בכלכליסט:
- מדד שקיפות האתרים ברשויות המקומיות - מי בראש?
- שנה לבחירות המוניציפאליות: הגיע הזמן לנשים מנהיגות
- מקקי של כלבים ועד לקומבינות אפלות: איך לא להיות ראש העיר?
זהות אינטרסים
בדרך לקלפי עוברים ברשויות המקומיות
חלק מהמפלגות הגדולות לא יריצו מועמדים מטעמן ברשויות גדולות. הן לא רוצות שהפסד מוניציפלי ידבק במפלגה
צבי זרחיה
לכתבה המלאה 
המפלגות הגדולות יודעות לתת גב כלכלי למתמודד, ובהנחה שהוא יזכה גם בראשות העיר הנכספת, הוא הופך נכס עבור ראש המפלגה, הן ברמת התדמית המנצחת והן בהיבטים מעשיים יותר – דוגמת שימוש בפעילים, במטות ובסניפים בקמפיין הבחירות הארצי שנמצא מעבר לפינה. וכך המערכת המקומית מוצאת במהרה את דרכה למרכז העצבים של הפוליטיקה הארצית – הכנסת – ומולידה הצעות חוק שפותחות את הארנק – קופת המדינה – ומנדבות ממנו תקציבים שיטיבו במישרין ובעקיפין עם המתמודדים המקומיים שהשלטון המרכזי חפץ ביקרם. "כלכליסט" ממפה כמה מהצעות החוק שבדרך ושכבר אושרו ושעלותן עד כה לקופת המדינה מסתכמת ביותר מ־300 מיליון שקל, ועוד היד נטויה.
למה היה דיון רגוע
בוועדת הכספים של הכנסת היה אתמול דיון שמדגים באופן הטוב ביותר את שיטת היד רוחצת יד. בעוד שהדיונים על הטבות המס ליישובים בפריפריה נוטים להיות טעונים ומלאי אמוציות, לא כך היה אתמול הדיון הרגוע שבו אושרה לקריאה ראשונה הצעת החוק הפרטית של משה גפני מיהדות התורה, על הגדלת הטבות המס הנוכחיות שנועדו בעיקר להיטיב עם נהריה ונתיבות (שתיהן נשלטות על ידי ראשי ערים מהליכוד). למעשה זו הצעה של גפני אולם חברי כנסת רבים מכמה מפלגות הצטרפו אליו, שכן אם כבר מחלקים כסף, לפחות כדאי לקבל על זה קרדיט. התיקונים צפויים לעלות מעל 64 מיליון שקל בשנה, לפני כל השינויים שייכנסו במסגרת הדיונים בוועדת הכספים.
הטבות המס הן למעשה הפחתה של חבות מס ההכנסה בשיעור מסוים המחושב מההכנסה הכוללת. כלומר הטבת מס למשל של 15% עבור מי שמרוויח 12 אלף בחודש ונדרש לשלם 2,000 שקל מס בחודש תביא לכך שיידרש לשלם רק 200 שקל בחודש. הצעת החוק החדשה מרחיבה את היקף הטבות המס בשלושה סעיפים שונים שמאחורי כל אחד מהם יש אינטרס הדדי. התיקון הראשון בהצעה של גפני משנה את הסעיף המבטל את ההטבות לישובים גדולים מ־75 אלף תושבים ל־85 אלף תושבים. זה מאפשר לנהריה להמשיך לקבל הטבות מס ולמעשה סלל את הדרך לחתימה על הסכם גג לבנייה של מעל 8,000 יחידות דיור שהיה חשוב לכחלון, שתמך בהגדלת ההטבות בניגוד לעמדת הדרגים המקצועיים. הסעיף הזה יקטין את הכנסות המדינה ב־20 מיליון שקל בשנה.
סעיף שני קובע כי ישובים עירוניים שנמצאים בין 2 ל־9 ק"מ מהגבול יקבלו עוד תוספת של 2% להטבות מס על השכר, כפי שמקבלים תושבי ישובים עירוניים בעוטף עזה, מה שיסייע גם כן לנהריה, ויחד עימה גם למעלות תרשיחא. המהלך הזה צפוי להקטין את ההכנסות ממסים ב־32 מיליון שקל.
הסעיף השלישי מרחיב את הגדרת הפריפריאליות (גם דרך הניקוד הנדרש וגם דרך הכללת ישובים הנמצאים בדירוג 4 ומטה במקום 3 ומטה) ומרחיב את היקף ההטבות בעיקר עבור נתיבות,שעדכון שעשתה הלמ"ס פגע לה בהיקף ההטבות. זה יפגע בהכנסות ממסים, לפי ההערכות, בהיקף של כ־12 מיליון שקל. חלק מההטבות החדשות אמור להתקזז עם צמצום הטבות אחרות, אולם כבר אתמול הסתמן כי הצמצום לא באמת יאושר.
הסכומים והסעיפים האלה הם רק נקודת הפתיחה. אם בשגרה ראשי הרשויות יודעים ללחוץ את חברי הכנסת לקדם צעדים לנוחיותם על חשבון כלל הציבור, אז בתקופת בחירות של הרשויות המקומיות הלחץ רק גובר ויש לו גם סיכויי הצלחה גבוהים יותר. גם כחלון, שתמך בהצעת החוק, ככל הנראה בעיקר כדי לרכך את תוספת יחידות הדיור במסגרת תוכנית הגג של נהריה, מבין את זה, זו אולי הסיבה שטרח לשלוח לדיון הרגיש את הנציג שלו שייפקח שהדברים לא ייצאו מכלל שליטה.
למרות שחברי הכנסת מסרבים להכיר בכך, חוסר השליטה של הממשלה בהטבות המס שניתנו היכה בפניו של גפני בדיון אתמול. מתווה הטבות המס שאושר ב־2015, לאחר שבג"ץ איים כי בעקבות התמהמהות הממשלה עם הסדרת הנושא הוא יבטל את המתווה הקיים, הרחיב את מספר הישובים מכ־180 ישובים שנהנים מהטבות מס ליותר מ־500 ישובים. במסגרת חוסר הרצון של כחלון ונתניהו להסתכסך עם ראשי הרשויות שהתרגלו להטבות הנוחות האלה, הוחלט להרחיב את התקציב מכ־850 מיליון שקל ל־1.3 מיליארד שקל (מה שבכל מקרה כרוך בוויתור על חלק מההטבות עבור הישובים שנהנו עד אז מההטבות).
אתמול במסגרת הדיון ציין נציג אגף התקציבים איליה כץ כי היקף ההטבות שניתנו במסגרת המתווה שאושר ב־2015 הגיעו השנה ל־2.3 מיליארד שקל. העלייה החדה בהיקף הטבות המס הפתיעה את חברי הכנסת, והרגיזה את גפני שטען כי הדבר לא עלה בשום שלב לפני כן. ברור שמשרד האוצר יכול היה להעלות את הנושא בדיונים מקדימים, אך קשה לטעון כי מדובר בניפוח שנועד להתמודד עם הניסיון החדש להרחיב את ההטבות, שכן בסך הכל מדובר בנתון המופיע במסגרת תקציב 2019, ומי אם לא חברי ועדת הכספים אמורים לעבור על אותם מסמכי תקציב המדינה שהם בעצמם מאשרים. הקפיצה מ־1.5 מיליארד ל־2.3 מיליארד, של 800 מיליון שקל, לא באמת הפתיעה את אנשי המקצוע, הרי זו הבעיה הגדולה עם הטבות המס – אין לממשלה שום שליטה עליהן. מאז 2015 אותם יישובים שהתושבים שלהם זכו להטבות גדלו באופן טבעי, השכר עלה בשלוש השנים האחרונות וכל אלו מרחיבים את ההטבות שניתנות. המשק גדל, השירותים שצריך לתת לציבור גדלים, אך איתם גם ההטבות שנוגסות ביכולת של הממשלה לספק שירותים לתושבים.
מימין: הח"כים משה גפני (יהדות התורה), דוד ביטן ודודי אמסלם (הליכוד) צילומים: עומר מסינגר, יואב דודקביץ אלה לא השינויים היחידים שחברי הכנסת התעקשו להתעלם מהם. מדד הפריפריאליות שמהווה אחד משלושה קריטריונים לקביעת הטבות המס (יחד עם מדד סוציו אקונומי וקרבה לגדר) שעליו נבנה מתווה ההטבות 2015 היה מבוסס על נתוני הלמ"ס מ־2004. בעקבות דרישה של ועדת הכספים נעשה מדד מעודכן יותר, ששינה את התמונה.
אם יש משהו שגפני הקפיד לחזור עליו הוא כי אסור שהחוק יהיה פרסונלי, שכן הדבר לא יעמוד במבחן בג"ץ לאור אפליה בין ישוב כזה לאחר. אולם כל חזרה על חשיבות הדבר רק הגחיכה עוד יותר את הדיון שללא ספק היה פרסונלי – בעיקר איך עוזרים לנתיבות ואיך עוזרים לנהריה. מכיוון שמדובר בשינוי הקריטריונים עוד ישובים אולי יהנו מהם, בשוליים, אך הכוונה ברורה.
האבסורד הגדול הוא שכבר כשהורחבו הטבות המס בצורה ניכרת ב־2015 גרסו אנשי רשות המסים והאוצר כי הטבות המס, שאמורות למשוך אוכלוסיה חזקה לפריפריה, לא באמת משיגות את יעדן ובלאו הכי מכוונות לאוכלוסיה מאוד מצומצמת וחזקה, ולא באמת מסייעת למרבית תושבי הפריפריה. זה לא מנע מוועדת הכספים בתמיכת כחלון לאשר את ההרחבה המסיבית של ההטבות. הסיכום היה כי בנק ישראל יבחן בשלוש השנים הבאות את יעילותן של הטבות המס ויגיש את הממצאים
בינתיים, מעט לאחר אישור המתווה ב־2015, פרסם בנק ישראל מחקר על סמך נתונים ישנים יותר שמצא כי הטבות המס לא משיגות את יעדן. המסקנה שלו היתה כי אם הממשלה רוצה לסייע לפריפריה נכון יותר יהיה לגבות את המסים ולספק שירותים לציבור, אלא שזה קשה מידי, ובטח לא מיידי כמו שצריך להיות בתקופת בחירות. זה לא מונע מוועדת הכספים, שנרתמת לבחירות ברשויות המקומיות, להמשיך להרחיב את אותן הטבות, שכבר עכשיו אפשר לראות שרק יילכו ויתרחבו.
אז שיהיה עוד בונוס
בשנה וחצי האחרונות חוקקה הכנסת עוד שלושה חוקים שמעלים את המימון הבחירות לרשויות המקומיות בעלות כוללת לתקציב המדינה של 205 מיליון שקל. השבוע כבר הגיש ח"כ דוד ביטן מהליכוד הצעת חוק לתשלום שכר לחברי ועדות קלפי בבחירות המוניציפליות שעלותה 52–56 מיליון שקל. עלותן של ארבע ההצעות הללו לקופת המדינה מגיעה כבר ל־262 מיליון שקל.
החוק הראשון שנחקק הוא העלאת מימון הבחירות לסיעות במועצות המקומיות. בבחירות קודמות המימון הממשלתי היה 42 שקל לבוחר. בחוק התקציב ל־2017-8 האוצר רצה להמשיך את ההקפאה של יחידת המימון. ואולם, לבסוף ועדת הפנים בראשותו אז של ח"כ דודי אמסלם (ליכוד) לא קיבלה זאת והיא עלתה ל־56 שקל לבוחר לפני הצמדה. כעת עומדת היחידה על 57 שקל. העלות לתקציב המדינה: 130 מיליון שקל.
החוק השני הוא מימון בחירות לראשי ערים. קבעו נוסחה מורכבת לכך שגם ראשי ערים לפי שיעור התמיכה יקבלו בונוס שנגזר ממימון מפלגות. השורה התחתונה היא שראשי הערים שיקבלו 25% ומעלה מהקולות יקבלו תמיכה מוגדלת מתקציב המדינה. העלות לתקציב המדינה עומדת על 50 מיליון שקל. עד היום מימון הבחירות ברשויות המקומיות ניתן רק לרשימות. החוק הזה קבע שלראשונה שיינתן מימון גם למועמדים לראשות העיר שיקבלו יותר מ־25% מהקולות.
החוק השלישי הוא יצוג נשים: רשימות שיש להן ייצוג של 33% ומעלה לנשים יקבלו בונוס של 115% – במקום 57 שקל לבוחר – 64 שקל לבוחר. העלות לתקציב המדינה כ־25 מיליון שקל.
החוק הרביעי הוא מימון שכר לחברי ועדת קלפי ברשויות. ח"כ דוד ביטן (ליכוד) הגיש הצעת חוק שלפיה המדינה תשלם שכר לחברי ועדות קלפי בבחירות המקומיות. העלות עומדת על 52–56 מיליון שקל. הצעת החוק הזו הועלתה ביום ראשון לדיון בוועדת השרים לענייני חקיקה הקובעת את עמדתה ביחס להצעות חוק פרטיות. ההכרעה בהצעת החוק נדחתה בשבוע כלומר ליום ראשון הקרוב.
ביטן הסביר בתחילת השבוע ל"כלכליסט" את הסיבה שבעקבותיה הגיש את הצעת החוק. לדבריו, "בדרך כללי בוועדות הקלפי יושבים נציג של ראש העיר ונעדרים נציגים של הרשימות השונות. כתוצאה מכך, יש פגיעה בבחירות ברשויות ועל כן יש להשוות המצב לבחירות לכנסת, שבהן חברי ועדות קלפי מטעם הסיעות בבחירות לכנסת זכאים לשכר מאוצר המדינה".
