פרשנות
שר היח"צ כחלון: ציניות במסווה של הטבות
שר האוצר משה כחלון רוצה להיתפס כמי שמיטיב עם השכבות החלשות, אולם פוגע באוכלוסיה חלשה עוד יותר
כמו תוכנית מחיר למשתכן, הקלות המס להורים צעירים והפחתת המכסים - גם במהלך המתבשל כעת למסירת אלפי דירות במחיר סמלי לדיירים ותיקים בדיור הציבורי, שר האוצר משה כחלון מבקש להצטייר כמי ש"מיטיב עם העם". מדובר כמובן בהטבה שתינתן לאוכלוסייה ענייה ברובה, חלקה ענייה מאוד. מה, לא מגיעות להם דירות?
- כחלון מקדם העברת 10,000 דירות בדיור ציבורי לבעלות הדיירים
- נתניהו וכחלון רוקמים אסון חברתי: מחסלים את הדיור הציבורי
- "אין החלטה על העברת הבעלות בדירות הדיור הציבורי לדיירים
מישהו תמיד משלם את המחיר
הבעיה עם יוזמות מסוג זה היא שמישהו תמיד משלם את המחיר. במקרה של היוזמה הנוכחית, מי שישלם את המחיר הוא פלח אוכלוסיה שמצבו קשה עוד יותר: הם הזכאים הממתינים לדיור ציבורי. אוכלוסיה זו נזקקת מספיק כדי לעמוד בקריטריונים החמורים של משרד השיכון לקבלת דירת דיור ציבורי, אך אין עבורם דירה.
מצבם קשה לאין שיעור מזה של הדיירים - הרי לדיירים כבר יש קורת גג שבה הם מתגוררים בביטחון יחסי, למרות כל החסרונות והכשלים הידועים בדיור הציבורי. לממתינים עדיין אין, ואם יוזמתו של כחלון תצא אל הפועל, לרובם גם לא תהיה כזו בעתיד הנראה לעין.
לזה לא קוראים מדיניות
הדיור הציבורי הוא נושא לגיטימי לדיון. יש מי שחושב שאין כל צורך במאגר דירות מסוג זה. היו תקופות שבהן זו היתה העמדה הדומיננטית בקרב אנשי האוצר, שדאגו לייבש את מאגר הדירות. מה שפחות לגיטימי זה לצייר את עצמך כמי שתומך בדיור ציבורי, להוציא מיליארדי שקלים על הגדלת מאגר הדירות לרווחת השכבות החלשות, להפעיל מערך יחסי ציבור כבד שיקדם את פועלך בנושא - ואז יום אחד להתהפך ולהחליט לקצץ את המאגר בחמישית. לזה לא קוראים מדיניות.
הדבר הכי מוזר הוא שעד כה לא טרחו שר האוצר עצמו או מישהו מטעמו לפרט את היוזמה או להסביר מה הצידוק להעברת נכסים בשווי מיליארדי שקלים לקבוצה מצומצמת של כמה עשרות אלפי מוטבים. כל עוד הוא לא עושה זאת, נשאר החשש שהיוזמה הזאת היא ניסיון ציני לגרוף עוד כמה כותרות חיוביות, ועוד על גבם של כמה מהאנשים החלשים ביותר בחברה הישראלית.