פרויקט כלכליסט
"שני ההורים שלי סיעודיים. אנחנו צריכים להשלים 6,000 שקל כל חודש"
הוריו של בועז עטרות במצב סיעודי, ללא ביטוח כלל: "משלם על ההורים כחצי מהמשכורת שלי"
כל מה שאתם צריכים לדעת על הביטוח הסיעודי
בועז עטרות, בן 49, העשירי מבין 12 אחים, כורע תחת הנטל של טיפול בשני הורים סיעודיים שלא דאגו לעצמם לביטוח סיעודי. אמו מוגדרת סיעודית זה שמונה שנים ואביו זה שלוש שנים.
- מאחורי מחדל הביטוח הסיעודי: המשחק הכפול של ההסתדרות
- כל מה שרציתם לדעת על ביטוח סיעודי ולא היה לכם את מי לשאול
- אלה שיצאו בזול ואלה שתפסו טרמפ: מעל כל מפקח עומד שר אוצר
אביו שעלה מתימן עבד כל חייו כחקלאי במושב מאור בשרון. לדבריו, "לא היה לאבא ביטוח סיעודי וגם לא פנסיה. לא היה לו זמן להתעסק בדברים הללו. רוב הזמן הוא היה עסוק בלהאכיל 12 ילדים. אחרי שאמא שלי גידלה אותנו היא יצאה לעבוד במשך עשר שנים כעובדת ניקיון. לה יש פנסיה של 3,100 שקל בחודש. מביטוח לאומי היא מקבלת 2,900 שקל ואבא מקבל 2,200 שקל בחודש".
בנוסף, ההורים מקבלים גמלת סיעוד מביטוח לאומי של 5,200 שקל בחודש עבור שניהם. "ביחד יוצא שההכנסות הכוללות שלהם עומדות על 13.4 אלף שקל. היום אנחנו מעסיקים שתי עובדות זרות מנפאל. המדינה לא מאפשרת לנו להעסיק עובד אחד לשני בני אדם. כל עובדת מקבלת משכורת של 5,000 שקל בחודש וזה לא כולל שבתות. התשלום על השבתות הוא עוד 1,150 שקל לעובדת. כלומר על שתי העובדות אנחנו משלמים 12,200 שקל בחודש כשההכנסות של ההורים הן 13.4 אלף שקל".
עטרות מוסיף ש"צריך גם לחיות בבית. אנחנו צריכים לשלם את כלל התשלומים – ארנונה, חשמל גז – וכמובן על המזון שלהם ושל שתי העובדות, ועוד אבזרים מיוחדים לקשישים. לכן יוצא לנו להוסיף כ־5,000–6,000 שקל בחודש. לא כל האחים שלי במצב כלכלי טוב. מכל האחים שלי אני מקבל 3,000 שקל ומשלם מכיסי עוד 2,000–3,000 כל חודש. אני אב לשלושה ילדים ומשתכר 7,000 שקל בחודש נטו".
איפה גרים: מושב מאור
מתי הפכו לסיעודיים: האם ב־2009, האב ב־2014
משתכרים: 13.4 אלף שקל
תשלום לשתי מטפלות: 12.2 אלף שקל בחודש