בנק ישראל מזהיר: הסיכון בהלוואות למשקי הבית גדל

"הסיכון בתיק האשראי הצרכני של הבנקים גדל", כך קובע הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל בדו"ח השנתי שלו המתפרסם היום (ד') על המערכת הבנקאית ומכאן שאם הסיכון ימשיך לגדול הריבית שהציבור ישלם על הלוואות חדשות תגדל בהתאם. בשלב זה, כותבים אנשי הפיקוח, תיק האשראי הצרכני, הכולל את ההלוואות הניתנות למשקי הבית שלא לדיור, עוד לא מסכן את היציבות של הבנקים עצמם, שכן הוא מהווה רק 16% מכלל תיק האשראי הבנקאי ומפוזר על פני משקי בית רבים. 

בד בבד מודגש כי תיק ההלוואות לדיור נותר מוקד סיכון - בשל חלקו הגבוה של האשראי לדיור בתיק האשראי הכולל - 32% - ועקב התארכות הזמן הממוצע לפירעון משכנתא ועליית מחירי הדיור. 

הסיכון בתיק האשראי הצרכני בא לידי ביטוי בין השאר בגידול בשיעור ההלוואות שהבנקים עצמם אומרים כי ככל הנראה לא יוחזרו (המוגדר כשיעור ההוצאה להפסדי אשראי מסך כל האשראי למשקי בית שלא לדיור). פעמיים ב-15 השנים האחרות השיעור הזה עמד על כ-1% מסך כל התיק - במשבר החמור שהמשק הישראלי נכנס אליו ב-2001 עם תחילת האינתיפאדה השנייה ופיצוץ בועדת הדוט קום, ובפעם השנייה ב-2009 עם המשבר הכלכלי שהיכה בעולם והגיע גם לישראל.

דו"ח בנק ישראל ירידה באשראי לחברות גדולות, עלייה בהוצאה הממוצעת לשכר בנק ישראל פרסם את הסקירה השנתית של מערכת הבנקאות: למרות הירידה במשכנתאות החדשות, תחום ההלוואות לדיור נותר מוקד סיכון; עוד עולה כי יציבות הבנקים לא תיפגע גם בתרחיש קיצון רעות שפיגלמן לכתבה המלאה 

מאז 2009 שיעור ההלוואות שלא יוחזרו ירד עד 2013, ומאז נמצא במגמת עלייה עד שהגיע בשנה שעברה ל-0.8%. כלומר בפעמיים האחרונות מיתון היה מה שגרם לעלייה בשיעור הפסדי האשראי הצרכני, אבל לא מן הנמנע שגם ההפך יכול לקרות.

ד"ר קרנית פלוג נגידת בנק ישראל צילום: אוראל כהן

בבנק כותבים עוד כאינדיקציה לעליית רמת הסיכון כי "60% מההלוואות החדשות בשנת 2015 ניתנו לתקופות של חמש שנים ומעלה, ואף ניכרת מגמה של גידול ביצוע ההלוואות הניתנות לתקופות של שש ושבע שנים. עוד עולה שהעלייה בסיכון התיק משתקפת גם בחלקן הגבוה של ההלוואות החדשות שמשמשות לצריכה שוטפת ולמיחזור הלוואת ישנות... בשנים האחרונות גם מסתמן גידול של מספר הלקוחות המתקשים להחזיר את חובם... גידולו של סיכון האשראי הצרכני עלול להביא להתייקרות הריבית, אשר שיעורה על ההלואות שניתנו ב-2016 עמד בממוצע של 5.7%").

ברמת המאקרו, זו שמסתכלת על כלל המשק ולא רק על הבנקים, מה שמדאיג את בנק ישראל הוא לא סך כל החוב של משקי הבית, אלא מגמת הגידול בחוב. כלומר, בבנק ישראל לא חושבים שהרמה הנוכחית של החוב, שעומדת על שיעור של 43% מהתוצר, היא בעייתית, לפחות לא בהשוואה בינלאומית. שיעור החוב של משקי הבית בישראל נמוך יותר מאשר בדנמרק ואוסטרליה שעמד נכון לסוף 2015 על 125%, הולנד עם 114%, שבדיה עם 89% או ארה"ב עם 81%. אבל הר החוב בישראל גדל בקצב מסחרר - שלוש השנים האחרונות התרחב האשראי הצרכני הקמעונאי בממוצע שנתי של 8% והסתכם בסוף 2016 ב-153 מיליארד שקל. אך בישראל נרשם גידול בחוב של משקי הבית בשלוש השנים האחרונות בשיעור של 8% בממוצע, ואם מגמה זו תימשך שיעור החוב של משקי הבית ביחס לתוצר יגדל משמעותית גם כן, או במילים אחרות יותר משפחות ימנפו את עצמן בהלוואות שכל שינוי קטן בהכנסה החודשית שלהן תגרום לקושי להחזיר אותן.