ראיון כלכליסט
ד"ר גיל בפמן בועט במוסכמות: "הממשלה מפחיתה את החוב שלה על חשבון הציבור"
הכלכלן הראשי של בנק לאומי טוען שהאזרחים מממנים את הצניחה בחוב הממשלתי, כשהם מכניסים לקופת המדינה כ־2 מיליארד שקל בשנה בזכות עליית מחירי הנדל"ן. הוא גם מפציר בממשלה להשתחרר מיעד חוב־תוצר של 60%, ותוקף את רכישות המט"ח של בנק ישראל: "זה לא יעיל"
"ההישג הכי חשוב של ממשלות ישראל בעשור האחרון - הצניחה המתמשכת בחוב הממשלתי - הושג על חשבון אזרחי ישראל, שהעבירו לה כ־2 מיליארד שקל כל שנה הודות לעליית מחירי הנדל"ן" - כך טוען ד''ר גיל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי ואחד המאקרו־כלכלנים המוערכים בישראל, בראיון ל"כלכליסט".
לדבריו, מי שמממנים את הפחתת המינוף של הממשלה הם האזרחים, בעיקר דרך חכירת קרקעות למגורים. "החוב של משקי הבית עולה כל שנה ושנה, בגלל העלייה בעלות המחיה שממומנת בין היתר על ידי חוב, לרבות משכנתא. אחד הסעיפים שהכי משפיעים על כך הוא מחיר הדירות, שמושפע מעלות הקרקע", הוא מסביר. "הקרקעות נמצאות בעיקר בידי הממשלה, ומכיוון שהן נרשמות כהפרטה עם המעבר לידיים פרטיות, אסור לממן מהן את ההוצאה השוטפת אלא את החוב. זה כסף שמגיע מהמגזר הפרטי, בעיקר ממשקי הבית, למגזר הציבורי. לפי החישובים שעשינו יחד עם פרופ' דני צידון, מדובר על כ־2 מיליארד שקל בכל שנה".
"לפי הנתונים", הוא מוסיף, "החוב הממשלתי של ישראל צנח ב־18 נקודות אחוז בעשור האחרון כאשר החוב של משקי בית דווקא עלה ב־8 נקודות אחוז. אם מסתכלים על הנתונים בארה"ב, אנו מגלים את התופעה ההפוכה. החוב של הממשל שם זינק ב־40 נקודות אחוז בעשור, והחוב של משקי בית צנח ב־20 נקודות אחוז. למה זה קרה שם? הממשל לקח על עצמו את רוב החוב ואפשר לעסקים ולמשקי בית לעשות Deleveraging (הפחתת מינוף - א"פ). כך קרה גם באנגליה, בדיוק הפוך מבישראל.
בפמן. על צבירת המט"ח בבנק ישראל: "הבנק צריך להתערב המון כדי להשפיע קצת. בבנק ישראל עובדים בצורה לא שקופה, ולא ברור מה קורה עם כל הדולרים שנכנסים ליתרות המט"ח" צילום: אוראל כהן
בסיכום שנת 2016 יחס החוב־תוצר של ישראל עמד על 62.1%.אתם הכלכלנים מכרתם לנו בעשור האחרון שאין חשוב מיחס חוב־תוצר של 60%. צריכים להמשיך כך?
"בראייה ארוכת טווח של איך מייצרים תנאים נוחים יותר לצמיחה ולעשיית עסקים, יכול להיות שיחס חוב־תוצר של 60% הוא נמוך מדי, מדינות ה־OECD עומדות על יחס של 70%—80%. אולי הממשלה צריכה להחליט לעשות תוכנית שבה היא מייעדת 10% מהיקף התוצר (סדר גודל של 122 מיליארד שקל — א"פ) לפרויקטים של תשתיות.
"יש כיום פרויקטים בישראל שהביצוע שלהם אטי מדי, תראו מה קורה בתל אביב עם הרכבת הקלה או עם רשת הולכת הגז הטבעי. במקום לסיים את זה בתוך עשור, עם עוד השקעה בתשתיות יהיה אפשר לסיים את זה תוך חמש שנים. ככה אתה גם מיטיב עם המשק ולא משבש לו את החיים, גם מביא לו אנרגיה זולה וטובה, גם מוריד עלויות ייצור וגם מחזיר כמה תעשיות לתמונה.
"אני לא בטוח שזה הזמן להמשיך ללחוץ על דוושת הצנע, אולי הגיע הזמן לעשות משהו מחוץ לקופסה. יש הרבה נתונים, בעיקר מהבנק העולמי, שמראים שעל ידי השקעות חכמות בתשתיות ניתן להאיץ את הצמיחה ולהוריד את יחס החוב־תוצר. כל הכלכלנים בעולם מסכימים שזה דבר טוב לצמיחה, כי זה משפר את הפריון, בכך שאדם מגיע מהר יותר לעבודה ובכך שהסחורה מגיעה מהר יותר לנמל".
 | |||
הבירוקרטיה מרחיקה את המגזר העסקי מהמפעלים
המשק הישראלי אמנם צומח בקצב סביר של 3%–4% בשנה, אך לפי ד"ר בפמן, יש לשים לב להרכב הצמיחה המשתנה, ולחלק ההולך ופוחת של יצוא הסחורות. "הצמיחה מגיעה בעיקר משירותי ההייטק — מסייבר, פינטק ותוכנה — מכיוון שמדובר בענף שהוא כמעט נטול בירוקרטיה. בנוסף, מידת הרגישות לשקל קטנה יותר בתחום השירותים והרבה יותר קשה להעתיק מוצרי סייבר מאשר, למשל, דיסק און קי שניתן לשכפל במפעל בסין.
החלק הפחות מחמיא בשינוי בהרכב הצמיחה הוא הירידה הדרמטית ביצוא הסחורות. המגזר העסקי הולך אחרי השירותים, שם כל שצריך זה משרד ואנשים חכמים. הוא לא רוצה להקים מפעלים ולרוץ אחרי 1,000 בירוקרטים כדי לקבל 2,000 אישורים. לכן רואים צניחה ריאלית בייצוא הסחורות".
שר האוצר משה כחלון השיק לאחרונה את תוכנית "נטו משפחה", שאמורה להיטיב עם הזוגות העובדים. זה יתרום לצמיחה?
"תשלומי העברה (תשלומים מהממשלה לאזרח — א"פ) לאנשים עובדים זה טוב, אבל אני מציע לקחת את זה צעד נוסף קדימה. אני מציע שהוצאות משקי בית שהן הכרחיות ליציאה לעבודה, דוגמת טיפול בילדים, יהיו מוכרות לצורכי מס. גם הוצאות רפואיות חייבות להיות מוכרות, בעיקר כאשר אנחנו הולכים לכיוון של רפואה פרטית. בנוסף, ברגע שצריך להגיש דיווח לרשויות המס, רמת היושר עולה".
קרן עושר תפתור את בעיית השקיפות של בנק ישראל
אחד הנושאים הבוערים ביותר לדעתו של ד"ר בפמן הוא רכישות המט"ח של בנק ישראל, שהגיעו בתוך עשור ליותר מ־105 מיליארד דולר. לדבריו, בנק ישראל מנסה להתמודד עם התחזקות השקל באמצעות כלים קצרי טווח, בעוד הבעיה עצמה היא קבועה וארוכת טווח. "זה לא יעיל", הוא אומר. "בנק ישראל בעצמו פרסם לאחרונה מחקר שלפיו הוא צריך להתערב הרבה בשוק המט"ח כדי להחליש את השקל קצת. בבנק ישראל גם לא עובדים בצורה שקופה — אחרי שכל הדולרים נכנסים ליתרות המט"ח בתוך בנק ישראל, לא ניתן לדעת מה קורה איתם. אם לא די בכך, כבר אי אפשר להעביר את עודפי המט"ח לתקציב המדינה, כפי שנעשה עד שנת 1999. הסיבה לכך היא חוק שלפיו מותר להעביר עודפים לתקציב רק אם בנק ישראל נמצא באיזון. אך יש לו כעת גירעון מאזני של יותר מ־50 מיליארד שקל".
אז מה הפתרון להר המט"ח?
"להשתמש ביתרות להקמת קרן עושר. אתה שם את הכסף בקרן, והכסף מנוהל בשקיפות, ממש כמו בקופת גמל וקרן השתלמות. אם אתה רוצה להשפיע על שער המטבע, אתה יכול לרכוש משהו בחו''ל, ואם המדינה רוצה לעשות פרויקט לאומי בתחום של תשתיות, היא יכולה להשתמש בכספים היושבים בתוך הקרן. ככה אתה מעביר את העושר של משאבי המדינה — לא רק את הגז אלא גם את המוחות שמאחורי ווייז, מובילאיי וכו' — לדורות הבאים".
